ברנהארד שלינק, סוף שבוע אחד, כנרת-זמורה ביתן, 2010

בשנות נעורי צבעתי את התרבות וההיסטוריה הגרמנית בצבעי המפלגה הנאציונאל סוציאליסטית. השפה הגרמנית בה כתבו היינה ושילר נשמעה לי כאוסף רנדומאלי של פקודות הניתכות בזעם. תרבות בת מאות שנים נמחקה ואת מקומה תפסה פרספקטיבה מצומצמת של שתים עשרה שנותיו של השלטון הנאצי. תפיסה זו שלטה בעולמי עד שהתחלתי את לימודי במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון. במהלך לימודי התוודעתי לפילוסופים כקאנט והגל, הוקסמתי מהאפוטימיות שנישאה בכתיבהם של הוגי האידיאליזים הגרמני שהאמינו באמת ובתמים שרוח הנאורות תוכל לשחרר את האדם מכבלי הבורות ולחולל שינוי במציאות הפוליטית. התפכחתי מאידיאל החופש של הנאורות באמצעות כתביהם של חברי אסכולת פרנקפורט. העושר התרבותי שאיננו קשור כלל ועיקר לאנטישמיות, לחוקים מגבילים ולרציחות המוניות עורר את סקרנותי. וכך בהדרגה התחלתי לצרוך תרבות גרמנית: ספרי פרוזה, מוזיקה פופולרית וקולנוע. במסגרת זו התוודעתי לסופר הגרמני, ברנהארד שלינק מחבר הספרים, נער קריאה, (זמורה ביתן, 1998) וסוף שבוע אחד (זמורה ביתן, 2010).
בספרו האחרון מתאר שלינק מערכת היחסים בין עשרה חברים לספסל הלימודים הנפגשים בבית חווה מבודדד לאחר נתק של עשרים וחמש שנה. המפגש המחודש המתקיים בעקבות שחרורו מן הכלא של חברם, ירג, טרוריסט שריצה ארבע מאסרי עולם בעוון פעילותו בתא טרור שמאלני שפעל בגרמניה בשנות השישים. פותח פתח להתבוננות בחבורה שבמהלך השנים התרחקה אט אט מהלהט המהפכני שאפיין את שנותיה באוניבריסטה. בספרו מתאר שלינק כיצד החבורה המהפכנית שיצאה לרחובות כנגד הערכים הבורגנים, סיגלה לעצמה ברבות השנים את אותם ערכים אל מולם היא הטיפה.
הפער בין הלהט המהפכני שאיחד את בני החבורה לבין מציאות חייהם הזעיר בורגנית, יוצרת קונפליקט ההופך את המפגש החברי לשיח בין דורי. בו נצרכים הגיבורים להתמודד עם הפער שבין חלומותיהם לבין מציאות חייהם היום יומית. פער זה מתואר באופן מעורר למחשבה על ידי שלינק המדמה את החלומות למולדת אליה מנסה האדם לשוב, בעודו כבול במציאות חייו המדומה על ידו כגלות.
עבור שלינק הפער בין הערכים הנשגבים של שינוי העולם לבין המציאות היום יומית, איננו מהווה את נחלתם הבלעדית של החברים שזנחו את הרעיון המהפכני והשתלבו בסדר הקפיטליסטי. אלא הוא מאפיין את חיייו של המהפכן ההופך בהדרגה מאיש חזון לרוצח שפל אשר בשמם של הערכים הנעלים מקפח את חייהם של חפים מפשע. חוסר התועלת הטמון בפעילות האלימה מתעצמת בבחינה הרטרוספקטיבית שעורך ירג עם מעשיו, הנראים ממרומי ההיסטוריה כמעשי רצח חסרי תועלת שלא שינו דבר במערכת הפוליטית העולמית.
מלבד בחינתם המוסרית והחברתית של מעשי הטרור שהתבצעו בשנות השישים בגרמניה, שלינק מצליח לשרטט בספרו שורה של דמויות הנבנות לאורכה של העלילה. התבוננותן המחודשת של הדמויות בעברם פותחת צוהר ליחסי הגומלין המתקיימים בין העבר להווה.
ריבוי הדמויות מעיב במידה רבה על איכותו של הספר הנפרס על פני 200 עמודים בלבד. וזאת משום שחלק מהדמויות אינן מצליחות להתפתח לאורך העלילה ועל כן הן נשארות כדמויות פלקטיות שאינן מצליחות לחרוג ממאפיינהם הקלישאתיים. יחד עם זאת הדמויות הראשיות מצליחות להתפתח ולעורר אמפטיה מצד הקורא. הנחשף בהדרגה לדילמות העומדות בפני הגיבורים הניצבים בפני הרבעון האחרון של חייהם.
לסיכום, סוף שבוע אחד, הינו ספר בעל חשיבות ספרותית ותרבותית בשפה קולחת מצליח שלינק לחשוף את הקורא לדילמות המלוות את החברה הגרמנית הנאבקת על זהותה. בין עבר להווה בין ימין לשמאל בין פרטיקולאריות לאוניברסאליות. כל זאת מבלי לעמעמם את אנושיותם של הגיבורים התרים אחר זהותם החומקת מבעד לסיסמאות, הסדרים חברתיים והיום יומיות.
מומלץ.

תגובות

רשומות פופולריות