אורי אדלמן, בסימן ונוס, כתר, 2000

המבצעים המרובים בחנויות הספרים הובילו להתפשטותה של תופעת "אוגרי הספרים". האוגרים הם אנשים הקונים עוד ועוד ספרים שככל הנראה לא יפתחו לעולם. דפי ספריהם ממשיכים להיות דבוקים זה לזה חודשים ושנים מיום קנייתם, מחכים לגואל המתעכב לו אי שם. יום חסדם הוא בדרך כלל בפסח עת הם מוצאים אחר כבוד מהמדפים המאובקים וזוכים ללטיפה מתנצלת ולניעור שאמור להחזיר להם את זיק נעוריהם. סילדתי מתופעה זו מובילה אותי לדון את הספרים שבספריתי לכף חובה: או שאני קורא בהם או שאני מוציאם אחר כבוד לחנות יד שניה או חלילה לגריסה. ספרו של אורי אדלמן ז"ל, "בסימן ונוס", מונח מזה שנים בספרייתי ועד כה נתתי לו להתייבש על המדף. אולם משום שלאחרונה אני מרשה לעצמי לקרוא ללא יסורי מצפון מותחנים קלילים שאינם דנים בהכרח בטבעו של המין האנושי, הרשתי לעצמי להתחיל ולקרוא בספרו.
במרכז ספרו של אדלמן ניצבות שלוש דמויות מרכזיות: יואב, סטודנט למשפטים התר אחר ריגושים בעיר הגדולה, נוגה, צעירה שהתחתנה עם מליונר על מנת להנעים את ימיה וליאורה, שותפתו לדירה של יואב. מפגש בבית קפה מטיל את השלושה לסבך של התרחשויות הכולל תככים, מזימות, רצח וכמובן סקס וכסף. בקיצור, כל המרכיבים ההכרחיים לרומן-מותחן. מיעוט הדמויות הראשיות ודמויות המשנה, השפה היום יומית וההימנעות ממבנים סבוכים והתפתחויות דרמטיות מאפשרים לקורא התשוש לעקוב אחר העלילה ללא כל מאמץ.
אדלמן עיצב את הדמויות בצורה שבלונית וקלישאתית. איש עסקים השומר על חזות קשוחה וחסרת רחמים, אשתו המשועממת התרה אחר ריגושים וסטודנט שגרתי המתגלה בהדרגה כרב תושיה ופעלים. האופן הצפוי בו מעוצבות הדמויות זולג במידה רבה אף למבנה העלילה הנעדרת מפנים מפתיעים. קורא שאיננו אינטיליגנטי במיוחד יוכל לשער כבר במחציתו של הספר מה יהיה סופו. כל חובב מותחנים יודע, שידיעת סופו של המותחן משולה לקביעת מוות, ולכן פיענוח העלילה במחצית הספר הקנתה לי תחושה של רופא המאפשר לחולה להמשיך ולחיות וזאת על אף שהוא חוזה בכשל מערכות שאינו משאיר לו סיכוי של ממש (כנראה שראיתי לאחרונה יותר מדי פרקים של האוס).
על אף האמור לעיל, ב"בסימן ונוס" ניתן למצוא עלילה סוחפת הכתובה בצורה קולחת ומעניינת אשר מחפה במידה מסויימת על יצירה בינונית. לכן, בשונה מספרים אחרים שהיו נשמטים מידי כבר בשלבי הקריאה המוקדמים, המשכתי לקרוא בספר עד תומו.
לסיכום, מותחן קולח המתאים למלא את חלל הזמן בין שמירות בשירות מילואים או בטיסות ארוכות במיוחד. לא יותר מזה.

תגובות

רשומות פופולריות