שמואל רוזנר, שטעטל בייגל בייסבול- על מצבן הנורא והנפלא של יהודי אמריקה, כתר 2011


על ספרו של שמואל רוזנר שמעתי לראשונה בהתשלמות שערכה הסוכנות היהודית לרכזי אירגונים הפועלים בזירת היחסים שבין ישראל  לתפוצות. רוזנר, יהודי חובש כיפה בעל חיוך ציני  וידעני המרוח על פניו נשא בפנינו את ההיי-לייטים הטמונים בין דפי ספרו החדש, " שטעטל בייגל בייסבול- על מצבן הנורא והנפלא של יהודי אמריקה" (כתר 2011). למען האמת הרצאתו לא עוררה בי רושם מיוחד, אולם הרגשתי שלמרות זאת בספרו טמונים אוצרות שחשוב להתוודע עליהם. לכן כאשר נסעתי לפגוש את הקהילה היהודית בסטטן איילנד, ניו יורק, הצטיידתי בספרו שיהווה עבורי  "מורה נבוכים" למציאות היהודית המורכבת המתנהלת לה מזה כשלוש מאות וחמישים שנה בצפון אמריקה.

ספרו של רוזנר מהווה סיכום של למעלה מעשר שנות קריירה עיתונאית בהם נסקרה על ידו יהדות ארה"ב באינספור מאמרים בעיתונים, בבלוגים ובזירות מחקריות.  למרות המחקר המעמיק כתיבתו איננה טרחנית והיא מצטיינת בחינניות זורמת המצליחה לפתוח בפני הקורא הישראלי צוהר לעולמה העשיר והמגוון של יהדות ארצות הברית, המוכרת לנו על פי רוב בצורה סטריוטיפית ושיטחית, שאיננה מתארת ולו במקצת את עולמם המורכב של יהודי ארה"ב. הספר נחלק לארבעה  שערים כאשר בכל שער נבחנים אתגרים שונים אל מולם ניצבת היהדות האמריקאית. בין הנושאים הרבים הנידונים בחיבור ניתן למנות: חינוך יהודי, הסתירה בין עולם הערכים הליברלי לבין התמיכה במעשיה של ישראל, התחדשות יהודית, תיקון עולם, נישואי תערובת ומגמות דמוגרפיות המשנות את פניה של יהדות ארה"ב ללא הרף. את הנתונים  והניתוחים המעמיקים מצליח רוזנר לטבל באנקדוטות המהוות עבור הקורא בריזה קרירה המצננת את שלל הפרטים והערות השוליים.

מספרו של רוזנר עולה ששוק הזהויות המתקיים בארה"ב מחייב את יהודיה של ארץ האפשרויות הבילתי מוגבלות להפוך את מרכולתם הרוחנית למוצר אטרקטיבי שיעניין את בני הדור הצעיר. מתוך כך עליהם להתאים את היהדות לעולם הערכי והתרבותי של החברה בה הם חיים. המפגש בין המסורת היהודית, ישראליות ואמריקאיות יוצר קוקטייל מרתק, הנמהל בצורה שונה ממקום למקום. העדרותה של מדינה ממוסדת המכתיבה את האופנים בהם מתעצבת הזהות (לדוגמא, טקסי יום השואה והזיכרון בישראל) מובילים לכך שהקהילה והיחידים המרכיבים אותה אחראיים לעיצוב זהותם באופן בלעדי. יש שיבחרו להתעלם, אחרים יאמצו חלקים מן הקיים, בעוד שמיעוטים יקחו את האתגר ויפתחו אותו לדרך רוחנית חדשה. נדהמתי לראות, מה רב מספרם של אותם מעטים אשר בחרו להיענות לאתגר ולפתח זהות מעניינת וויטאלית אשר מנסה לתת מענה רלוונטי לשינויים החברתיים הפוקדים את החברה היהודית אמריקאית ללא הרף. אל מול המגוון האמריקאי הבילתי נתפס, שוק הזהויות הישראלי נראה דל ומאכזב (כמו קניון האחים ישראל אל מול הטיימס סקווואר, same same cut diffrent). חילוניות נבוכה הנשענת על מילטרזים וחומרונות ומנגד דתיות לאומנית, כאשר בצדדים מתקיימים איי זהויות שכוחם הפוליטי והתרבותי כמעט ואינו מורגש בזירה הציבורית. הדבר המעודד הוא  שהקיפאון הזהותי ששורר במדינת ישראל איננו צו הגורל אשר לא ניתן להימלט ממנו, אם נזכה ללמוד מאחינו שמעבר לים נוכל עד מהרה להפוך את ישראל ל "חממה זהותית". כלומר למקום בו ניתן לבחון את הזהות היהודית בלא חשש מהתבוללות.

על אף שאני מחשיב את עצמי כאדם המצוי בשיח היהודי העכשווי הופתעתי מחלק נכבד מהתופעות המתוארות על ידי רוזנר. זהו ספר חשוב לכל מי שמתעניין בתהליכי העומק  המעצבים את העם היהודי במאה השנים האחרונות. חיבורו מצטרף לשורה של ספרים שראו אור בשנים האחרונות (יוסי ביילין-מותו של הדוד מאמריקה, גבריאל (גבי) שפר  והדס רוט-טולדנט מי מנהיג?- על יחסי ישראל והתפוצה היהודית) הקוראים תיגר על האדישות הישראלית ביחס ליהודי התפוצות, ועל הראיה החד ערכית בה יהודי העולם צריכים להתעניין בישראל ולהוות עבורה משענת כלכלית ופוליטית בעוד שהחברה הישראלית מתייחסת אליהם ככלי למימוש מאווים, ולא כחברות עצמאיות הראויות ללמידה ולהכרה. אין לי ספק שהבסיס לכל שיח אמיתי מצריך בראש ובראשונה הכרה הדדית בשונה ובמשותף  שבין המרכזים היהודים השונים. ספרו של רוזנר המבוסס על הנחת מוצא זו מספק קרקע מוצקה לדיון מושכל באתגרים העומדים בפני הקהילה היהודית באמריקה ובמיצוב יחסה של החברה היהודית בישראל כלפי הריכוז היהודי הגדול בעולם. 
מומלץ בחום.  




תגובות

רשומות פופולריות

מתנשא מעל הקלישאות

הפקעת נשארה בלתי מפוענחת

סוציאל דמוקרטיה בין נוסטלגיה להוויה פוליטית רלוונטית

קובי אוז, משה חוואטו והעורב, קשת 1996

זבובי סתיו- אירן נמירובסקי

עלילה מעוררת חמלה

שרון קריץ', שני ירחים, ידיעות אחרונות 2001