דילוג לתוכן הראשי

קרלו שטרנגר ואריה רוטנברג, למה שלא תחייה פעמיים? כנרת-זמורה ביתן, 2008




על אף שאני עדיין בשלבים הראשונים של ביסוס קריירה אישית, היותי בן זקונים לאחים בוגרים הגדולים ממני בשנים רבות הפכו את נושא  התמורות באמצע החיים לחלק מעולמי. אולם עד לפני כשנתיים  הוא היה עולה פה ושם בשיחות סלון מזדמנות אך לא היו לי נתונים או כלים לבחון אותו לעומקו. לאחרונה חל שינוי הן בספרה הציבורית והם בספרה האישית, עיתונים החלו לדון בסוגיית אמצע החיים בהרחבה ולצד כתבות על דוגמניות הלבשה תחתונה שחוללו מהפכה ועכשיו מדגמנות מידות גדולות, החלו להיכתב כתבות עומק על אנשים המחוללים שינויים בחייהם המקצועיים.  כפועל יוצא מכך נושא התעסוקה הפך לחלק בלתי נפרד מעולמנו, עד מהרה הבנתי שלפני מרחבים חדשים שכלל לא הכרתי. מושגים כמו: תעסוקה מגוונת, מיצוי פוטנציאל, הנעת עובדים וכיו"ב החלו לקבל משמעות, צורה ודוגמאות. את החשש מעובדים מבוגרים ממני פינה דווקא רצון להעסקתם של עובדים בוגרים ומנוסים, לפתע חיפשתי דווקא עובדים שחוללו בחייהם שינוי לאחר עשר ועשרים שנות עבודה במשק. ההעסקה המגוונת העשירה  את הארגונים בהם עבדתי ואפשרה לי לקבל צוות מגוון המצויד בכלים שונים ובאופני חשיבה מגוונים.
תהליכים אלו עוררו את סקרנותי ולכן  שמחתי מאוד כאשר נתקלתי בספרם של קרלו שטרנגר ואריה רוטנברג, למה שלא תחייה פעמיים? (כנרת זמורה ביתן, 2008).ספרם דן  בשינויים שעורכים אנשים באמצע חייהם וכיצד ניתן להפוך את "משבר אמצע החיים" להזדמנות לקיומו של שינוי משמעותי בחיים. אל כתיבתו של שטרנגר התוודעתי זה מכבר הודות לספריו מרחיבי האופקים, "אינדיבידואליותהפרויקט הבלתי אפשר" (עם עובד, 1997) "האני כפרויקט עיצוב"  (עם עובד, 2005), האני פרויקט מיתוג-אינדבידואליות ומשמעות בעידן הגלובלי (כנרת-זמורה ביתן, 2010). ספריו מאופיינים בשלל מקורות מתחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה האבולוציונית, הפסיכולוגיה החברתית וביקורת התרבות. הם מהווים צוהר לעולמות שאינך זוכה לדון בהם בשגרת היום יום, וכל זאת בשפה בהירה וקולחת שמאפשרת קריאה רציפה שאינה מעייפת ושוחקת.
אולם בספרו, למה שלא תחייה פעמיים?, נכונה לי אכזבה מרה,  השילוב בין איש הפרסום (רוטנברג) לבין האינטלקטואל המיוסר (שטרנגר) לא עלה יפה. את רוחב היריעה האינטלקטואלי החליפה כתיבה שטחית שעוררה בי לא פעם מבוכה. מידי פעם השניים מזכירים  את סיפורי חייהם  של פילוסופים מובילים שחוללו מפנה בחשיבה המערבית של המאה ה-20, אולם במקום שהאיזכור יעורר דיון רציני השניים בחרו בכתיבה רדודה שבמקרה הטוב מזכירה חיבור של ילד עילג שהעתיק ראשי פרקים מויקופדיה.  מלבד זאת רצונם בהנגשת הספר לקהלים רחבים, הובילה לכך שדיונים פילוסופים רחבים זכו לטיפול שטחי וכך בעוד ששני המחברים יוצאים בשצף קצף כנגד תרבות הסופר-מרקטים הרוחניים ההופכים את הדיון האינטלקטואלי לשטחי. בכך למעשה ספרם הגשים את אימרת חז"לנו, "הפוסל במומו פוסל".
על אף הפגמים הרבים, אני חייב לציין שבין רגבי הבוץ והטיט המסתירים חלקים נרחבים מהספר, מצאתי גם  פנינים של ממש, הכוללות: תובנות חברתיות ומרתקות המקנות הסברים על  אדישות פוליטית, וחשיבותה של חשיבה ביקורתית. וכן  תובנות מעניינות בדבר "העמדה מחודשת" (re-framing ,zoom in and zoom out) ככלי לפיתרון בעיות במגוון רחב של תחומים. יחד עם זאת מרבית המסרים  נידונו כבר בעבר על ידי שטרנגר ועל כן אלו שכבר נחשפו לכתיבתו לא ימצאו בספר זה חידושים של ממש. לאלו שעדיין לא קראו את יצירותיו של שטרנגר אני ממליץ לפנות לספריו הראשונים הכוללים דיון יותר מעמיק ומעשיר. אולם קוראים שאינם חפצים להתאמץ וברצונם בספר הדרכה אינסטנט הכתוב בשפה קלה עם ארומה של אינטלקטואליות, יכולים למצוא את מבוקשם בספרם של שטרנגר ורוטנברברג. ספר זה יוכל לצייד אותם במושגים רבים בהם ניתן להשתמש בשיחות סלון בהם מרבית הדוברים לא באמת יודעים על מה הם מדברים, ובכך תבצרו את מעמדכם כאינטלקטואלים חריפים המעורים בשיח הפילוסופי-חברתי שעיצב את המאה ה-20.
לסיכום, צר לי ששטרנגר נסחף להרפתקה המעמעמת את יכולותיו האינטלקטואליות שאינן מוטלות בספק. בסיום הקריאה עטפה אותי תחושה שאת מאות העמודים היה ניתן להמיר במקרה הטוב בטור בין 500 מילה הכתוב בצורה בהירה וטובה המעביר את המסר המרכזי העומד בבסיסו של הספר, כיצד ניתן לראות את אמצע החיים כהזדמנות לשינוי ולא בהכרח כמדרון חלקלק המסתיים בעלטת המוות. כנראה שהמיזם העסקי של רוטנברג טשטש את כושר הניתוח האנליטי של שטרנגר שפנה להרפתקה שבוודאי לא הוסיפה לו כבוד. עצתי לשטרנגר שאת הספר, "למה שלא תחייה פעמיים?" יוריד מרשימת הספרים המופיעים בקורות חייו העשירים. ובכך יסתום את הגולל על המעידה האינטלקטואלית שנקרתה בדרכו. 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סובורה-סדרת הפשע שמגלה את רומא מחדש

בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר המתים שחוצה כבר את רף 20,000   צובעים את ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך דוחק מחשבות חיוביות   דרמת הפשע בת שתי העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome) , מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר לסלון. במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן. ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק. סובורה , היא לא רק סדרה קצבית המתארת

סדרות אוסטרליות מומלצות לצפייה מרתונית בנטפליקס

האם אוסטרליה הופכת למעצמה של יצירה טלוויזיונית? אילו סדרות אוסטרליות כדאי לראות בנטפליקס עם בואו של הקיץ? ואיך הכל קשור לגלי הפליטים המתדפקים על דלתותיה של היבשת הרחוקה עד לפני שהגיע עידן הצפייה הישירה, עבורי אוסטרליה הייתה אוסף של דימויים: מושבת עונשין, קנגרו ודובי קאולה. בקיצור לא הרבה, אבל לשמחתי לפעמים עולמות נפתחים בהזדמנויות בלתי צפויות כמו רשימת הצפייה המומלצת ההולכת ומתגבשת לאחר שהאלגוריתם של נטפליקס למד להכיר אותי ובכך שלח אותי לרצף של סדרות אוסטרליות שהובילו אותי לצפייה מרתונית שקיצרה לי את שעות השינה אך בהחלט העלו לי את הדופק.   מים עמוקים (2016, Deep Water ) בזו אחר זו מתגלות גופות של גברים בעיירת חוף מנומנמת באוסטרליה, צוות חוקרים פותח תיבת פנדורה הקושרת בין האירועים שלכאורה נראים לא קשורים. לצד חשיפתו של רוצח סדרתי   מסתתרות עוד אמיתות על קשרי השתיקה בקהילה, על משפחתה של החוקרת הראשית   ועל ההתנגשות המתמדת בין הפרטי לציבורי בהקשרים של מוסר, כבוד ומיניות. המנהל (2015, The Principal ) גלי ההגירה הפוקדים את אוסטרליה הובילו להתבססותן של קהילות מוסלמיות שמקורותי

סמויים לצפייה ישירה- שתי עונות שישאירו אתכם ערים שעות ארוכות

  סמויים- סדרת פשע אירופאית המציאות הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובתוך כל הכאוס הסובב הולך ומתחזק הרצון לבריחה,  אסקפיזם .  ערוצי הצפייה הישירה בהחלט מהווים אלטרנטיבה טובה לבריחה המיוחלת, אולם גם הם לא פעם נושאים איתם תחושות של מיצוי. תחושות אלו הקשו עלי  להתמיד ולראות את העונה השלישית של סובורה האיטלקית   לה המתנתי בסבלנות חודשים ארוכים. אך  כמאמר הצדיק, אין ייאוש בעולם כלל! ולשמחתי בו בעת שסובורה הלוקחת את הצופים לנבכיה של רומא מוכת הפשע, הגיעה למסכי ארץ הקודש העונה השנייה של הסדרה הבלגית המשובחת, סמויים (Undercover).  העונה השנייה של סמויים, מתכתבת עם העונה הראשונה ולכן אם טרם צפיתם בעונה הראשונה. תעצרו את הקריאה תשלימו חסכים ותחזרו בעוד 10 פרקים (עשר שעות צפייה ואתם אחרי זה) ותבואו לכאן מבושלים ומוכנים. לאלו ממכם שכבר גמעו מהקוקטייל הבלגי הטוב הזה, אספר בקצרה מה היה כי בכל זאת עברה שנה.  סמויים עונה ראשונה- בינות לכפר הנופש השלו רוחשים היצרים בוב סוכן סמוי במשטרה הפדרלית הבלגית נשלח יחד עם שוטרת הולנדית בשם קים די רוי להתחזות  לזוג היוצא לנופש בעיירה שלווה של נופש אירופאי מהוגן.  משי