גיבור בעל כורחו



 
התרגלנו לכך שבמרכזה של הספרות הבלשית ניצב בלש\חוקר המהווה את הציר שסביבו נעה העלילה. ישנם גיבורים ספרותיים המצטיינים בכוח פיזי ובתושייה כגיבור ספריו של לי צ'ילד, ג'ק ריצ'ר,  החובט במתחריו ללא רחם. לעומתו ניצבים חוקרים פחות מסוקסים ובעלי אגרוף שכוחם בקדקודם וכך גם קצר רואי כפילבי של ג'ון לה-קארה יכול לזכות לעדנה ולמעריצים. כך או כך לבלשים אלו ישנו ברק ייחודי המוביל לחיבתם של הקוראים ולהיווצרותו של קשר הנפרס לעיתים על פני עשרות בשנים בהם מפתחים הדמויות מערכת יחסים סבוכה עם קהל הקוראים.  לעומת זאת עד לקריאת ספרו של הסופר הצרפתי ז'ורז סימנון, התלוי מסן-פוליין (הקיבוץ המאוחד, 2007) לא נתקלתי בגיבור מרכזי שהינו נטול כריזמה, יוקרה או כוח פיזי לכל הפחות. לעומת הגיבורים הקלאסיים גיבורו של סימנון, רב פקד מגרה, הינו פקיד אפרורי חסר חן או ברק אינטלקטואלי פעמים לאורך הקריאה ישנה תחושה שהוא שוהה בעלילה והאירועים מתרחשים כאילו מעליהם. מקרה מוביל למקרה עד לפיענוחה של התעלומה הניצבת במוקד הסיפור.  

למרות שמגרה אינו לוכד את תשומת הלב הסיפורים בנויים באופן שהצליח לעורר בי עניין רב, וכך גמעתי את עמודיו של הספר בימים ספורים. תוך שאני מצליח להגניב קריאות חטופות מפה ומשם על מנת לרוץ בינות לפסקאות ולהגיע לקו הגמר המיוחל. אם כן מהו סוד כוחו של סימנון המצליח להעמיד מחד דמות כה אפרורית וחסרת חן ומאידך לשבות את הקורא בקסמיו?

לדעתי התשובה טמונה בכך שדווקא האפרוריות של הגיבור הראשי היא זו המאפשרת לקורא להתמקד בעלילה ולא במסיחי דעת המושכים את העין אך מרחיקים מהקו המרכזי של העלילה. בכך דומה המפקח מגרה למנצח על תזמורת סימפונית מפוארת אשר אינו רוצה להסיט את תשומת הלב מהמוזיקה אליו, ועל כן הוא מצמצם את עצמו לכדי התנהלות  המאפשרת את היווצרותו של מקצב הרמוני הסוחף את קהל המאזינים.  אני מאמין שהצמצום הוא מקור  כוחו של הספר, ולכן העלילה אינה מורכבת מדמויות גדולות מהחיים, אלא היא מאוכלסת במספר רב של דמויות יום יומיות שהמפגש ביניהם הוא זה אשר יוצר עלילה ייחודית ומרתקת המציעה לקורא שעות של קריאה מהנה וקולחת. סגנונו הייחודי של סימנון בא לידי ביטוי בכתיבתו הענפה הכוללת למעלה ממאה כותרים בהם מככב רב פקד מגרה, התר אחר תעלומות ברחבי אירופה.

באחרית הדבר שכתב סופר המותחנים העברי, דרור משעני, מצויין שסגנון כתיבתו הייחודי של סימנון שהתגבש משנות השלושים של המאה ה-20 ואילך מהווה פריצת דרך בספרות הבלשית וניתן לראותה כתת ז'אנר העומד בזכות עצמו. טענתו בהחלט  מעוררת מחשבה הפותחת נתיבים להבנה מעמיקה יותר של הספורות הבלשית שאינה מושתת על דמויות מורמות בדמותו של ג'ימס בונד, אלא דווקא מצליחות לבסס את ייחודן מתוך האפרוריות של הכרכים המתועשים ואפופי העשן של אירופה בין שתי מלחמות העולם. נראה שהשינוי בפרספקטיבות בין הגיבור לבין העלילה מהווה את עיקר החידוש בכתיבתו של סימנון שפיתחה למעשה תת סוגה ספרותית העומדת בזכות עצמה.   עתה כל שנותר הוא להמתין בסבלנות לסיום החופשה המרוכזת של הספרניות בספריה הקרובה לביתי ולתור אחר עלילות נוספות הממתינות להילוכו המגושם של רב פקד מגרה.

זורז' סימנון, התלוי מסן פולייין, מצרפתית אביטל ענבר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007, 256 עמ'

תגובות

רשומות פופולריות

מתנשא מעל הקלישאות

הפקעת נשארה בלתי מפוענחת

סוציאל דמוקרטיה בין נוסטלגיה להוויה פוליטית רלוונטית

קובי אוז, משה חוואטו והעורב, קשת 1996

זבובי סתיו- אירן נמירובסקי

עלילה מעוררת חמלה

שרון קריץ', שני ירחים, ידיעות אחרונות 2001