כרכרת התרבות של כריסטופר מוראלי

חם האוויר מתמלא בחלקיקי אבק שנכנסים למערכת הנשימה, ישנה תחושה שנזרקנו ללב הסהרה ללא ציוד מגן. הצהבהבות של השמיים משרה דיכאון מדכדך וישנה כמיהה כנה לשינוי, להפלגה למרחבים אחרים. אחת ממעלותיה היפות של הספרות שהיא מצליחה לנתק אותי מההווה הנחווה ושלוח אותי למרחבים אחרים, לזמנים שונים בהם רוחות מנשבות וטיפות נקוות על החלונות. אם לא די במזג האוויר התבוננות במדף הספרים הביתי העלה שאין בנמצא שום ספר שיכול לעמוד במשימה שהצבתי לו, לקחת אותי למרחקים. בנקודה זו אני משנס מותניים והולך לדפוק בדלתות השכנים. לרעות בשדות זרים ולקוות ששם תתגלה הישועה.

פעמי חודש אלול  פתחו בפני שערי רחמים, והקב"ה לא זנח את צאן מרעיתו ועל כן כבר בבית הראשון נפתחו בפני אוצרות ספרותיים. התחלתי לערום ספר אחר ספר, רגע לפני שיצאתי והשלל בידי השכנה אמרה לי תיקח גם את הספרון הזה, פרנסיס על גלגלים (הוצאת זיקית, 2012). היססתי ספר קטן עם עטיפה שאינה מרשימה במיוחד וסופר לא ידוע ומעל הכול  הוצאה לא מוכרת. היא ראתה את ההיסוס בעיני ומיד אמרה, "לא תאהב תחזיר, מה יש לך להפסיד". ירדתי לביתי והנחתי את הספר על המדף הימים חלפו עברתי מספר לספר עד שבמעין לית ברירה הגעתי אליו. זו הייתה התאהבות מהירה, כבר בעמודים הראשונים ידעתי שלפני יצירה מצוינת המשלבת באופן מופתי בין הומור, עלילה קולחת ומלאת עניין ותובנות עמוקות על העולם בו אנו מתהלכים.

הספר מגולל את סיפורה של הלן מקגיל  רווקה מזדקנת המואסת בחיי עקרת בית המטפלת באחיה הבוגר המשלב בין חיי איכר לסופר בעל שם. כאשר נפתחת בפניה הזדמנות לחולל שינוי היא קונה בחסכונותיה עגלת ספרים ויוצאת למסע בין בתי חווה הפרוסים בלב אזורים חקלאיים העשירים במרעה אך דלים בגירויים תרבותיים. את צעדיה הראשונים בעולם הספרים מלווה רוג'ר מיפלין, אוטודידקט יודע ספר שלמרות חיבתו למילה הכתובה לא בוחל במהלומות אגרוף כאשר ענייני המסחר אינם עולים על הנתיב הנכון מבחינתו. בין תלתולי העגלה מצליח רוג'ר לפתוח להלן צוהר לתפיסת עולמו כסוכן תרבות המצליח לפתוח בפני האיכרים עולמות עלומים של תרבות ודעת. כך מקריאת ספרות קדושים, עיתונים ודו"חות מדעיים הנוגעים לתחומי הגידול השונים החקלאים נפתחים למרחבים חדשים. מרבית הסופרים והספרים המוזכרים על ידי מורלי אינם מוכרים ליף משום שהם אינם מצויים בעברית ושליחם נס כבר אי שם בראשית המאה ה-20, יחד עם זאת כוונת המשורר הייתה ברורה כבדולח.

לא פעם הרגשתי שאני מקלע למבוי סתום ושהספרים הנמצאים באמתחתי משעממים וכלל לא מדברים אלי. זכורות לי שבתות בהם הייתי מתעורר בבהלה כאשר ספר עב כרס היה צונח מידי ומכה בעוצמה על רצפת החדר. תחושה של מחנק וחוסר עונים ליוותה אותי, ולא ידעתי כיצד לצאת מסבך השעמום. עד להגעתם של סוכנים תרבותיים שהראו לי שישנם נתיבים חדשים ושניתן לקרוא ספרות מרתקת במרחק נגיעה מהמקום בו ניצבתי. המפגש  עימם הוא זה אשר לא פעם פתח בפני נתיבים חדשים שכלל לא הייתי מודע אליהם. חוויות גילוי אלו שבו וריגשו אותי בעת הקריאה בספרו של מורלי, פרנסיס על גלגלים, שכל עמוד בו טומן בחובו גילויים חדשים מרובי עליצות ותבונה. 

 “כשמוכרים לאדם ספר, לא מוכרים לו רק 340 גרם של דפים, דיו ודבק, מוכרים לו חיים חדשים. אהבה וידידות והומור וספינות שיוצאות לים עם לילה, בספר מצויים השמיים והארץ במלואם, בספר של ממש, אני מתכוון.”

זו ההזדמנות לברך את הוצאת זיקית שלה זה הספר הראשון היוצא מתחת למכבשה, על כך  שהצליחה ללא סוללה של דוברים ויחצ"נים להוציא מתחת ידיה כותר המככב ברשימת רבי המכר כבר שלוש שנים ברציפות. זהו הישג חסר תקדים בעולם של מבצעים קצרי מועד המונע על ידי דואופול השולט בשוק ביד רמה. דווקא הימצאותה של הוצאתה קטנה ללא גב כלכלי ברשימת רבי המכר לתקופה כה ארוכה מדגיש את איכותו הספרותית של הספר, שעל אף שראה אור כמעט לפני 100 שנה עדיין מצליח לגעת בקורא ולהסב לו שעות אחדות של נחת רוח.

לסיכום, פרנסיס על גלגלים, השאיר בי טעם מהנה ומענג שבתקווה ימשיך ללכת עימי גם בשנה  הבאה עלינו לטובה. שנה טובה!

כריסטופר מורלי, פרנסוס על גלגלים, 1917, תרגם לעברית יונתן דיין, זיקית 2012, 195 עמ'