טוב הוא מושג חמקמק

תקופת אלול וחגי תשרי מזמנת לנו הרהורים וחיבוטיי נפש האם אנו פועלים בהגברת הטוב בעולם או שמא מעשינו מובילים למחוזות בלתי רצויים. לאחר שזונחים את תשובות הגננות משעות הריכוז של גני הילדים, שעלינו לעשות טוב. מגיע שלב החקירה המורכב בו אנו מנסים להבין מהו אותו טוב מיוחל?  קולמוסים רבים נשברו בוויכוח רב הדורות בין תיאולוגים לבין פילוסופים בהבהרת המושג העמום. למרות שלל התשובות, במפגש שבין המציאות לערכים נעלים עדיין קיים קושי להכריע והבעיה אף הולכת ומסתבכת כאשר יש צורך לבחור בין חלופות שכולן אינן כליל השלמות.  ספרו הצמוק והחדש של הסופר הבריטי המוערך, איאן מקיואן, טובת הילד (עם עובד,2015) מתמודד בדיוק עם שאלות מזן זה, מהי טובתו של הילד? האם ביכולתו של בית המשפט להכריע בשאלות מעין אלו? האם אדם אדון לגורלו והיכן נכנסת המדינה לכל הסיפור?
העלילה נעה בשני צירים המשתרגים זה בזה. האחד הציר המשפטי בו עומדת בפני בית המשפט דילמה, האם לחייב קטין חולה סרטן לקבל עירוי דם מהלך המנוגד לאמונתו ולאמונת הוריו המשתייכים לכת "עדי ה'".  מחד ניצבת תפיסת הטוב  החילונית הרואה את החיים כערך מקודש שיש לשומרם בכל מחיר אולם מאידך ניצבת אמונת הילד ומשפחתו  שדווקא רואה את הטוב במלכות שמים השמימית המנותקת מחיי הגוף. ועל כן  לדידם עדיף מותו של הילד כקדוש על מזבח האמונה מאשר ביצוע אקט המנוגד באופן מהותי לתפיסתם הדתית. ההתנגשות בין הממסד החילוני המגובה בפקידות משפטית, בעובדות סוציאליות, ברופאים ובשוטרים אל מול הילד השברירי יוצרת מערכת יחסים א-סימטריים העלולה להעלים את רצונו של הפרט. מקיואן מודע לפערים אלו ולכן הוא מזמן דווקא סדרה של מפגשים מרגשים בין הילד לבין שופטת בית המשפט פיונה הבוחרת לרדת ממרום מעמדה ולפגוש בילד ובמשפחתו ולהתחקות אחר קווים דקים של אמונה והכרעה. המפגש בין השניים מתפתח לכיוונים מעניינים (על מנת לא להרוס את הספר אני לא אפרט) שמצריכים את שניהם לחשוב מחדש על מערכת המושגים העומדת בבסיס הכרעותיהם היום יומיות ובסופו של דבר להגיע לתובנות מפתיעות.
הציר השני של העלילה מתאר את חייה של השופטת, פיונה, החווה טלטלה בחיי הנישואין. עת בעלה מציע לה מעין מודל של יחסים פתוחים, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הנורמות המקובלות עליה. הצעתו הבלתי שגרתית  מצריכה אותה לחשיבה מחודשת על ערכים, בחירות ונורמות שעד כה היו כצוקים איתנים בעולמה. המפגש שמזמן המחבר בין הדילמות מאולמות בית המשפט לדילמות המתגלגלות בין חדרי הבית יוצר מפגש עלילתי מרתק השוזר יחדיו בין חיי היום יום לבין מחשבות ברומו של עולם.
על אף עומקן של הדילמות כתיבתו של המחבר איננה טרחנית או פילוסופית יתר על המידה, אלא היא שוטפת, קולחת  ומהנה. סגנון זה מאפשר  להרהר במחשבות עמוקות ולא להסתחרר מאנקתן של השאלות, אלא לראות בהן חלק בלתי נפרד מהעלילה. כממד עומק נוסף מצליח מקיואן לשזור בעלילה מיצירותיו הרגישות והעדינות של המשורר האירי, יאטס ,ולאזכר יצירות מוזיקאליות מגוונות של מאהלר וברליוז הנותנות נופך נוסף לכתיבה העלילתית. השילוב בין פילוספיה, שירה, כתיבה פרוזאית קולחת ומוזיקה מקנים לספרון דק הגזרה של מקיואן (195 עמ')  עומק נוסף ההופך אותו ליצירה משובחת.
אין ספק שגם בספרו האחרון, טובת הילד, מקיואן ממשיך להוציא מתחת לידיו יצירות מעניינות המשלבות באופן מהנה בין עמקות פילוסופית לעלילה קולחת. בכך מצטרף ספרו האחרון לספריו הנוספים שראו אור בעברית בהוצאת עם-עובד: "כפרה", "דברי מתיקה" שגם הם הסבו לי הנאה מרובה.  



תגובות

רשומות פופולריות