דילוג לתוכן הראשי

על כלבים ואנשים-טימוליאון ויאטה בוא הביתה- דן רודס


מעולם לא היה לי כלב והיחס שלי אל ההולכים על ארבע הוא בחזקת כבדהו וחשדהו. ישנן משפחות בהם הכלב הופך לבן בית נוסף, פעמים הוא מפיג בדידות ופעמים הופך למעין תא וידויים נייד שאל מולו משתפכים רגשית ובעיניו מלאות ההבעה מוצאים נחמה ועצה. אלו המחוברים לכלביהם בקשר בל יינתק ומשקיעים בהם ובמחלותיהם מאות ואלפי שקלים יטענו, "עד שאין לך לא תבין". מעין כת סגורה של יודעי ח"ן שראו את נצנוצי הגאולה ואינם מוכנים לחלוק את רגעי ההארה עם סביבתם. ייתכן שהידיעה שתרם נגאלתי,מהווה את אחת הסיבות לכך שהטרנד הספרותי המציב במרכזה של היצירה הספרותית כלבים התרים אחר גורלם פחות מדבר אלי.
ביצירה העברית נחקק בזיכרון בעיקר ש"י עגנון שביצירתו "תמול שלשלום" (שוקן, 1945) המתארת את חייהם של בני העלייה השנייה הוצב הכלב,"בלק", כדמות משנית המהלכת בין הדמויות וטווה ביניהם קשרים שונים. הפניה אל עבר הבלתי אנושי פתחה לעגנון  מרחב יצירתי חדש בו הוא יכל להתבטא מבלי להיות מוגבל למגבלות אנוש או לגבולותיה של העלילה הלינארית הנעה על צירי זמן ומרחב מוגדרים. עד כמה שידוע לי מעת הגחתו של בלק לאוויר הספרות העברית טכניקה ספרותית זו לא מומשה בשנית והכלבים נשארו במכלאותיהם.

בעשור האחרון זוכים כלבי היהודים וכלבי הגויים לעדנה מחודשת וכמו בגני יהושע הם מתרוצצים בחדווה בינות למדפי הספרים וזורעים בהם מהומה. ביעף אני יכול להעלות את הכותרים הבאים שגיבוריהם הם כלבים המתבוננים על עולם בני האדם בתימהון: "הכלב היהודי" מאת אשר קרביץ (ידיעות אחרונות, 2007), "הכל מואר" מאת ג'ונתן פויר ספרן (זמורה ביתן, 2005), "טימוליון ויאטה בוא הביתה- מסע סנטימנטלי "מאת דן רודס (ידיעות אחרונות, 2005). שלושת הספרים זכו לתהודה רחבה ולשבחי הביקורות וייתכן שניתן לקשור בין ההתלהבות לגביהם לבין העיסוק ההולך וגובר בעולם המערבי בזכויות בעלי החיים ובערעור על התיזה שהאדם ניצב בראש פירמידת ממלכת החי.
במרכז עלילת הספר, טימוליאון ויאטה,  ניצב מלחין מזדקן שנאלץ לעזוב את בריטניה (סיבת העזיבה תתברר לאורך העלילה) ולעבור לכפר נידח באיטליה. על מנת להפיג את בדידותו מגדל המלחין כלב אהוב הקשור אליו בכל נימי נפשו. אולם לא די לו בכלבו והוא מרבה לארח גברים בשלל גילאים והגוונים המשתמשים בו ובביתו כבתחנת מעבר בנדודיהם.  בין רגעי בהייה, שיכרות ושוטטות הזקן מהלך בעולם עם כלבו ותחושת החמיצות וחוסר התכלית בה הוא חי מצליחים לעטוף את הקורא ולדכדך את עולמו. יום אחד מגיח לביתו של הזקן צעיר "בוסני" ההופך חיש מהר לבן לווייתו. הפער בין הצעיר לכלב מוביל לכך שבלילה של קלות דעת הכלב מושלך אי שם ברומא הרחוקה והזוג חוזר לעיניו. הכלב ההמום יוצא במסע לשיבה הביתה.
 רודס אינו מנסה להיכנס לעולמו הרגשי של הכלב או לתאר את חוויות מסעותיו בגוף ראשון, אלא הכלב משוטט מפח לסמטה ופוגש בדרכו סוגים שונים של אומללות אנושית. המפגשים התכופים מתוארים בספר בצורה מרתקת השוזרת יחדיו שלל סיפורים שלכאורה אין ביניהם כל קשר. שיטוטיו של הכלב מהווים דווקא את החלק הטוב יותר בספר, הפניה מסיפור לסיפור שלכאורה אין ביניהם קשר מצליחה לעורר עניין ולפתוח נקודות מבט לעולמות שונים המעשירים את העלילה.  מוקש שמתפוצץ בשטח חקלאי בקמבודיה, אישה הנוסעת בעקבות אהובה מסקוטלנד לאיטליה, שוטר ממומר שאינו מוערך על ידי סביבתו ועוד כהנה וכהנה תמונות אנושיות שנפתחות לנגד עיניו המשתאות של כלב מורעב התר בנואשות אחר בית אדונו. לצערי עלילות אלו אינן מתפתחות לכדי עלילה קוהרנטית ואם לא די בכך בכל פעם שמגיעה פסגה ספרותית רודס בוחר לדרדר את העלילה לתהום כאשר הוא משיב את קהל הקוראים לזקן חדל האישים הספון בביתו אי שם בינות להרים.
לקראת סופו של הרומן מצליח רודס לחולל סדרה של תפניות המצליחות להקנות לסיפור איכויות נוספות אשר מבחינה ספרותית משביחות את העלילה אך מבחינה רגשית מגבירות את תחושת הדכדוך. שלל הסיפורים אינם מוסיפים חן ויקר למין האנושי, הם זועקים חוסר משמעות, אלימות, צביעות וסתמיות. עד לכדי כך שהשאלה שהעלה החכם באדם בספרו קהלת, "מותר האם מהבמה?" נשארת ללא מענה ברור.

באופן אישי אני מאמין שחשוב לבקר את ההתנהגות האנושית ולראות את מעלותיה וחסרונותיה, אולם המסר העולה מעלילות מעין אלו מוביל דווקא לרדוקציה ולייאוש ואין בו כדי לעורר את הקוראים להתעלות ולכונן מציאות אנושית נעלה יותר, ובכך למעשה הוא מוביל למחוזות דקדנטיים והרסניים ממש כפי שמתגוללים  לאורכה של העלילה שהצליחה לעורר בי כמיהה עזה לכוס מים קרים על מנת לשטוף את התחושה הלא נעימה שפשטה לי בחלל הפה. אני מקווה שבספריו הבאים  הסופר הכישרוני ינתב את כישרונו לכיוונים יותר אופטימיים שיאפשרו לקהל הקוראים לא רק להנות מכישרונו הספרותי אלא גם לסיים את הקריאה בתחושה שיש בעבור מה להתעורר גם לבוקרו של היום הבא.
טימוליאון ויאטה בוא הביתה- דן רודס, מאנגלית  שרון פרמינגר, ידיעות אחרונות, 2005, 194 עמ' 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סובורה-סדרת הפשע שמגלה את רומא מחדש

בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר המתים שחוצה כבר את רף 20,000   צובעים את ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך דוחק מחשבות חיוביות   דרמת הפשע בת שתי העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome) , מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר לסלון. במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן. ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק. סובורה , היא לא רק סדרה קצבית המתארת

סדרות אוסטרליות מומלצות לצפייה מרתונית בנטפליקס

האם אוסטרליה הופכת למעצמה של יצירה טלוויזיונית? אילו סדרות אוסטרליות כדאי לראות בנטפליקס עם בואו של הקיץ? ואיך הכל קשור לגלי הפליטים המתדפקים על דלתותיה של היבשת הרחוקה עד לפני שהגיע עידן הצפייה הישירה, עבורי אוסטרליה הייתה אוסף של דימויים: מושבת עונשין, קנגרו ודובי קאולה. בקיצור לא הרבה, אבל לשמחתי לפעמים עולמות נפתחים בהזדמנויות בלתי צפויות כמו רשימת הצפייה המומלצת ההולכת ומתגבשת לאחר שהאלגוריתם של נטפליקס למד להכיר אותי ובכך שלח אותי לרצף של סדרות אוסטרליות שהובילו אותי לצפייה מרתונית שקיצרה לי את שעות השינה אך בהחלט העלו לי את הדופק.   מים עמוקים (2016, Deep Water ) בזו אחר זו מתגלות גופות של גברים בעיירת חוף מנומנמת באוסטרליה, צוות חוקרים פותח תיבת פנדורה הקושרת בין האירועים שלכאורה נראים לא קשורים. לצד חשיפתו של רוצח סדרתי   מסתתרות עוד אמיתות על קשרי השתיקה בקהילה, על משפחתה של החוקרת הראשית   ועל ההתנגשות המתמדת בין הפרטי לציבורי בהקשרים של מוסר, כבוד ומיניות. המנהל (2015, The Principal ) גלי ההגירה הפוקדים את אוסטרליה הובילו להתבססותן של קהילות מוסלמיות שמקורותי

סמויים לצפייה ישירה- שתי עונות שישאירו אתכם ערים שעות ארוכות

  סמויים- סדרת פשע אירופאית המציאות הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובתוך כל הכאוס הסובב הולך ומתחזק הרצון לבריחה,  אסקפיזם .  ערוצי הצפייה הישירה בהחלט מהווים אלטרנטיבה טובה לבריחה המיוחלת, אולם גם הם לא פעם נושאים איתם תחושות של מיצוי. תחושות אלו הקשו עלי  להתמיד ולראות את העונה השלישית של סובורה האיטלקית   לה המתנתי בסבלנות חודשים ארוכים. אך  כמאמר הצדיק, אין ייאוש בעולם כלל! ולשמחתי בו בעת שסובורה הלוקחת את הצופים לנבכיה של רומא מוכת הפשע, הגיעה למסכי ארץ הקודש העונה השנייה של הסדרה הבלגית המשובחת, סמויים (Undercover).  העונה השנייה של סמויים, מתכתבת עם העונה הראשונה ולכן אם טרם צפיתם בעונה הראשונה. תעצרו את הקריאה תשלימו חסכים ותחזרו בעוד 10 פרקים (עשר שעות צפייה ואתם אחרי זה) ותבואו לכאן מבושלים ומוכנים. לאלו ממכם שכבר גמעו מהקוקטייל הבלגי הטוב הזה, אספר בקצרה מה היה כי בכל זאת עברה שנה.  סמויים עונה ראשונה- בינות לכפר הנופש השלו רוחשים היצרים בוב סוכן סמוי במשטרה הפדרלית הבלגית נשלח יחד עם שוטרת הולנדית בשם קים די רוי להתחזות  לזוג היוצא לנופש בעיירה שלווה של נופש אירופאי מהוגן.  משי