מורה לנבכי הזמן- יוסי ביילין ומסעותיו בנבכי הסוציאליזם הישראלי


"אנחנו מחויבים לנתח את העבר כדי להבטיח עתיד שבו נוכל לעשות שגיאות חדשות, אך לפסוח על הישנות" (92).  
למשימה זו מוקדש ספרון הכיס, מסוציאליזם לסוציאל-ליברליזם (עם עובד, 1999).  הספר פרי עטו של העיתונאי, איש הרוח והפוליטיקאי יוסי ביילין ראה אור בסדרת עתידות של הוצאת, "עם עובד" ,המעוררת למחשבה במגוון רחב של נושאים עם בואה של המאה ה-21  שתי שאלות מרכזיות עומדות בבסיס החיבור: האחת, מדוע נפרד הסוציאליזם מהליברליזם? השנייה, כיצד ניתן להשיב את שתי האידיאולוגיות הללו לאותה מסגרת מושגית ופוליטית?
בחלק הראשון של החיבור נסקרים תולדות הסוציאליזם באירופה מהמחצית השנייה של המאה ה-19  ועד לכינונה של מדינת הרווחה עם סיומה של מלחמת העולם השנייה. על אף ריבוי הפרטים מצליח המחבר לשמור על עניין תוך שהוא מראה כיצד הלהט המהפכני  גורם לפיצול בגוש השמאל ומסיט את הדיון משיח זכויות  לשיח הסב בעיקר על האופן בו יש לתבוע את  השגת הזכויות (מהפכה או לא מהפכה). בכך למעשה נפערת תהום בין הליברלים מתנגדי המהפכה לבין הסוציאליסטים תומכי "דיקטטורת הפועלים". לדידו של ביילין קו פרשת המים בין שתי הגישות התבקע  ב-1917  עם התפרצותה של ההפיכה הבולשביקית. הפיכה אשר דגלה במהפכה וכוננה הלכה למעשה דיקטטורה המונעת, לפחות בראשיתה, מאידאולוגיה נוקשה שגרמה לפעירתה של תהום בין הליברליות לסוציאליזם ההופכות לתנועות המגדירות אחת את השניה באופן לעומתי. 
לאחר סקירה בהירה זו פונה ביילין לתיאורו של המתח בהקשרו הציוני-ישראלי. הודות לכישרונו העיתונאי  נהפכים ויכוחים עבשים שהתנהלו בראשית המאה בין תתי זרמים בתנועת הפועלים  לדיון מפרה ומעניין בו מתגלים  המתיחות המובנת בין סוציאליזם  לציונות. סקירתו אינה נותנת לרטוריקה של פוליטרוקים  לבלבל אותו ועל כן היא מצליחה  להראות כיצד מפא"י בחרה משנת 1930  בנתיב ברור של בניית הבית הלאומי על פני הגשמתו של החזון הסוציאליסטי. בחירתו של הדגל הלאומי בכסות סוציאליסטית יצרה מתיחות מובנת המהווה את נשמת אפה של התנועה שהתהדרה בדגלים אדומים בעוד מרבית בוחריה השתייכו לבורגנות העירונית. ובשיח אוניברסאלי הפונה לאחווה סוציאליסטית בעוד שבפועל היא ניהלה  מדיניות לאומית הדוחקת את הפועל הרווזיוניסטי וכל שכן את  הפלח הערבי לקרן זווית. 
לדידו השינויים שהביאו עימם שנות התשעים הן בזירה הבינלאומית עם קריסתו של הגוש הקומוניסטי והן בזירה הארצישראלית עם ירידת הצורך בפרויקט בינוי האומה. פותחת בפני הסוציאליסטים הזדמנות ליצירתם של מרכיבים אידיאולוגים חדשים הממזגים סוציאליזם וליברליזם כתפיסה רעיונית אחת ולא כעמדות הסותרות זו את זו. ובזירה הישראלית בהורדת הדגל הלאומי ובפניה לחיזוקה של החברה מתוך ראיה השמה את האזרח במרכז השיח. תובנות אלו מהוות את התשתית לחלקו השלישי של הספר הפונות ליצירתו של חזון סוציאליסטי עדכני.
תפיסה זו אינה ייחודית לביילין אלא היא מייצגת הלך רוח אינטלקטואלי ששרר בקרב חוגים ליברלים ודמוקרטים ברחבי העולם המערבי  במהלך שנות התשעים של המאה ה-20 (כאשר הנודע שבהם הוא אהתוני גידנס בספרו הדרך השלישית).  בשונה מהאידיאולוגיות הגדולות של ראשית המאה שיטתם אינה מתיימרת להציע תזה הכורכת בין מוסר להיסטוריה  אלא היא מציעה דווקא  פתרונות זמניים המכוונים לשיפור מצבו של היחיד מתוך ההווה בו הוא חי.  כך פרויקט גאולת האדם המרקסיסטי מוחלף ברגעי חסד קטנים המתרחשים  בחיי היום יום של כל פרט ופרט. החלפתן של פרויקטים כה מעוררי השראה בפרויקטים בורגניים בכסות סוציאליסטית מהווים לדעתי נקודת חולשה מרכזית.
כיום 15 שנה אחרי כתיבת הספר, כאשר ביתו הפוליטי דל ביילין נאבק באחוז החסימה מלמטה, נראה שחזון טשטוש הגבולות כשל. משום שהוא ייתר את הימצאותו של השמאל כאלטרנטיבה שלטונית ואידאולוגית, ואת מקומו תפסה אידיאולוגיה אווירית מבית מדרשו של יאיר לפיד מחד וקיצוניות מימין ומשמאל מאידך. מלבד הכשל האידאולוגי התיזה של ביילין נכשלת בכך שהיא נעדרת מכל תיקוף אמפירי. תביעותיו האזרחיות אינן נקובות  בעלויות או מקושרות לשיח תוצאתי. בכך למעשה הוא אינו מציע חלופה של ממש, אלא אוסף של רעיונות יפים ומחממי לב שמידת ישימותם  בשדה הכלכלי והפוליטי מוטלת בספק . 
 למרות נקודת החולשה המצויות בעיקר בחלק החזוני, הספר העניק לי  קווים מנחים להבנת  התפתחותו של  הסוציאליזם במרוצת המאה ה-20 הן בהקשרו האירופאי והם בהקשרו הישראלי. היעדרותו של דיון מעמיק הדן בכל תג ופסיק בתורות הסוציאליסטיות מקנה מבט פנורמי בתשתית המושגית ובתהליכים ההיסטוריים שעיצבו את התנועה במהלך 150 השנים האחרונות, דבר שכה חסר כיום בשיח השמאלי בישראל הנוטה או לזוטות או לקלישאות.  לעומת זאת לאלו החפצים במצע סוציאליסטי-ליבראליסטי  מגובש וישים שייקח אותם אל עבר המאה ה-21 צפויה אכזבה וכנראה שאליהם לתור אחר פתורנות הנמצאים במקומות אחרים (אני טרם מצאתי). אולם  לאלו המעוניינים במילון מונחים שייקנה להם מילון  מושגים בסיסי בשיח הסוציאליסטי  באירופה ובישראל תוך שהוא מציב אותו בהקשרים רחבים נכונה  הפתעה חיובית.
למי שתש כוחו משלל ויכוחים בין ימין לשמאל ובין תתי הזרמים בתנועות השמאל , מצורף שירו של מאיר אריאל, "אצל ציון" שמראה להיכן מתנקזים כל האידיאולוגים בסופו של יום. 
יוסי ביילין, מסוציאליזם לסוציאל ליברליזם, עם עובד, 1999, 122 עמ'

תגובות

רשומות פופולריות