תעלומה בת שמונה שנים הגיעה לסיומה

בפברואר 2008, רכשתי את ספרו של העיתונאי-כלכלן עטור השבחים, טים הרדפורד, "הכלכלן הסמוי" (כנרת זמורה ביתן, 2007). באותה העת הייתי רחוק מעולם הכלכלה כרחוק מזרח ממערב, את שעותיי שיקעתי בספרי הגות שהחדשים שבהן נכתבו בסופה של המאה ה-16, קניתי את הספר בעיקר על מנת לגשר על הפער בין הפקולטה למדעי הרוח בה הייתי ספון לבין השיח הכלכלי שפשט בארץ ובקרב אי אלו מבני משפחתי שהיו אוכלים אותי בכל פה בדיונים כלכלים, תוך שהם מטיחים הי שוב ושוב שאין לי מושג בכוחות המניעים את העולם הלכה למעשה, כוחות הכלכלה. רכשתי את הספר מתוך תקווה שאני וזוגתי נברר באמצעותו את האמיתות שמאחורי המחירים המאמירים. השנים חלפו, עברתי מלימודי ההיסטוריה, לניהול בדרך סיימתי תואר שני במדיניות ציבורית עם שלושה קורסי בכלכלה (מיקרו, מאקרו, כלכלה ציבורית) והספר עדין מונח לצידי והסימניה עוברת בין דפיו באיטיות מחרידה שרק מעלה תהיות מה השתבש בדרך. 

על פי המחבר מטרתו המרכזית של הספר היא לבאר מושגים בסיסים בכלכלה כדוגמת: היצע וביקוש, מחסור, כשלי שוק והשפעות חיצוניות. המושגים מוסברים  באמצעות הדגמתם במציאות החיים הסובבת אותנו: מחירי הקפה ברשתות הקפה הפרוסות בצמתי הרחובות, הבדלי התמחור בטיסות בינלאומיות, מיקום המוצרים בסופרים ועוד מגוון רחב של דוגמאות המביאות לסלון הבית מושגים הלקוחים משיעורי המבוא במיקרו-כלכלה. בצורה נגישה נפתרות תעלומות כמו ההבדלים בין מחלקת עסקים למחלקת תיירים ובין קפוצי'נו לאטה לקפה. כבלש מיומן מצליח המחבר להאיר פינות חשוכות בכלכלה היום יומית בה אנו חיים. ולהראות את ההקשרים המצויים בין ביקוש לקפה ומחירי נדל"ן מסחרי. 
אלו הם החלקים החזקים של הספר הכוללים הסברים מאירי עיניים הלקוחים במחיי היום יום, כך ללא צורך בגרפים מאיימים ניתן להבין את ההקשרים בין היצע ביקוש ותמחירים. בעיקר מצאתי עניין בזיהוי מחירי מטרה, כלומר באופן שהו ניתן לזהות מהו המחיר המרבי שהלקוח מוכן לשלם עבור מוצר, הדוגמאות הלקוחות מחיי היום יום הופכים את השיח משיח תיאורטי למסע מרתק בסביבה היום יומית בה אנו מתנהלים. לפתע, ההבדלים בין "קפה ארומה" לאמריקנו מקבלים משנה משמעות, ותופעת המחסור המוכרת במבצעים שבעוד רגע חומקים מוצבת באור זרקורים חדש המציג אותה דווקא במערומיה. ללא הגזמה אני יכול לציין את הפרקים הדניןם בתחום אלו, כנקודת מפנה בהבנה הכלכלית שלי, המשרתת אותי כיום הן כמוכר והן כקונה. 

בשני הפרקים האחרונים נפנה המחבר  לעיסוק במאקרו-כלכלה תוך בחינתם של מושגים העומדים בסיסו של  עולם דעת זה: ייצוא וייבא, מדיניות מוניטרית וריביות. גם כאן שפתו הקולחת והדוגמאות הרלוונטיות מצליחות להפיח חיים בתיאוריות כלכליות מסובכות המוסברות על פי רוב באמצעות נוסחאות, גרפים ושפה שאינה נגישה לקהל הרחב.  בזכות השפה הבהירה והדוגמאות הלקוחות מהרחובות בהם אנו מתהלכים מידי יום הופכות  התיאוריות הגדולות של גדולי הכלכלנים לחומר קריא שאינו מצריך ניתוק מוחלט מהעולם הסובב על מנת לזכות בהבנה.  

לכאורה היה ניתן לחשוב שבימנו אין צורך בספר מעין זה  משום שאנו רוויים בעיתונאים המפרשנים לנו השכם והערב את המציאות הכלכלית בה אנו חיים. להגם נישא במגוון רחב של מדיות התוקפות את שלוותנו החל מפינות צרכנות בשעות הבוקר המוקדמות ועד לסיכומים כלכלים בשעות הלילה המאוחרות. השיח הכלכלי עוטף אותו ומהווה למעשה מסגרת מושגית בה אנו מפרשנים את מרבית המציאות הסובבת אותנו, תוך שאנו משתמשים במושגים כלכלים על מנת להסביר עוד ועוד עולמות תוכן. הכלכלן הסמוי, מוכיח שאולי אנו שקועים עד צוואר בשיח הכלכלי, אולם זו רק כסות המכסה על פערי ידע ניכרים. כלומר, אנו רואים את התוצרים ודנים בהם (לדוגמא- התייקרות מחירים) אולם איננו מבינים את הכוחות המובילים להיווצרותה של תופעות כלכליות מעין אלו. למעשה, מרבית הפינות הכלכליות מתארות מציאות קיימת ואולי מסבירות את ההקשרים בטווח הקצר שהובילו להיווצרותן אך הן אינן מסבירות את המנגנון עצמו, וכך הן עוסקות בהשתקפותה של התופעה אך לא בתופעה עצמה. ספרו של הרדפורד מציג שוב ושוב את ההתרחשויות מאחורי הקלעים תוך שהוא מראה פעם אחר פעם מהם הגורמים שהובילו להיווצרותה של התופעות אל מולן אנו ניצבים.

הרדפורד, הינו חסיד של הכלכלה בצורתה הקפיטליסטית תוך שהוא מטיף לשחרור שווקים, להקטנת המעורבות הממשלתית, להגברת התחרויות בין פרטים ומגזרים. לצערי, ספרו נעדר מכל ניחוח של ביקורתיות, והוא אינו מנסה לבקר את השיטה אלא לכל היותר להראות בה כשלים נקודתיים המובלים לעיוותי שוק (הפרטה לקויה, אי-סמיטריה של מידע בין חברות ללקוחות ועוד). לדעתי, היעדרותה של כל נימה ביקורתית  מובילה לכך שהספר לוקה בשטחיות הפוגעת באיכותו ואינה מעודדת שיח ביקורתי המעלה על נס שאלות העומדות בבסיסו של הסדר הכלכלי  הקיים (מי משלם את המחיר של הפחתת המחירים? מיהם הנהנים מהצמיחה במשק? מהם המחירים הערכיים והסביבתיים שהצמיחה הכלכלית מביאה עימה?).

על אך השפה הקולחת, הדוגמאות מאירות העיניים והידע התיאורטי הרב, לקח לי שמונה שנים לצלוח את 240 הדפים המאוגדים בין כריכותיו של "הכלכלן הסמוי". לאורך תקופת חיים אורכה זו  לא הצלחתי לקרוא בו יותר מעשרה עמודים רצופים וגם לאחר מכן נזקקתי להפוגה בת כמה ימים על מנת להמשיך בקריאה. זאת לעומת מצב נורמאלי בו לוקח לי לסיים קריאה של ספר מעין זה בשבוע עד עשרה ימים. גם לאחר תהיות ארוכות אני עדיין מתקשה להבין מדוע ספר המסביר נושאים המצויים בליבת השיח הציבורי בשפה שווה לכל נפש, היווה עבורי דרך חתחתים שנמשכה שנים ארוכות שרק השבוע הגיעה לסיומה לאחר שמונה שנים תמימות (!). בהם זנחתי אותו שוב ושוב אך עדיין השארתי אותי מונח למראשותיי, תחוב בין בגדיי בנסיעות רבות ומגוונות, נארז בתיקי יד בדרך מדירה לדירה. ייתכן שהקושי בקריאה רציפה בספרו של הרדפורד מצויה בסגנונו העיתונאי שהקנה לי תחושה של קריאה ממושכת במוסף, כלכליסט, רק ללא תמונות ומקבצי פרסומות.

לסיכום, "הכלכלן הסמוי", מספק את הסחורה והוא בהחלט מפרש  מושגים העומדים ביסודו של הסדר הכלכלי בן זמננו תוך יצירת הקשרים בין  תיאוריה למעשה. יחד עם זאת לא ניתן לקרוא אותו כמקשה אחת אלא יש צורך לקוראו בהפוגות ארוכות, דבר המהווה אתגר של ממש לזיכרון לטווח הארוך.