המסע של הרולד פריי מסע זהותי המסתיים במקדולנדס

בספרי מסעות ישנו קסם מיוחד, הם מזמינים להרפתקה המשלבת נופים משתנים ומפגשים בלתי צפויים המגיחים בדרכם של הצועדים.  הודות לתמורות כלכליות וחבריות התפיסות הרומנטית בדבר המסע כמפגש עברו מדפי הספרות של המאה ה-19, כאשר הידועות שבהן הן יצירותיו של ז'ול וורן  להוויי יומם של מיליוני צעירים ברחבי העולם שהופכים את הקונספט הפנטזיונרי  למציאות (ניתן לקיים דיון נפרד האם החוויה הממוסחרת הנתמכת באינספור ספקים מהווה חוויה אותנטית של מפגש או שכפול של הסדר החברתי רק במרחבים גיאוגרפים אחרים, אך זהו דיון נפרד).  תופעה זו לא פסחה על התרבות הישראלית, שגם בה המסעות  מהווים חלק בלתי נפרד מתוואי התבגרותם של צעירים אשר לאורך השנים  המירו את מסעות תנועות הנוער לסדום בואכה מצדה לרכסי ההרים של ההימליה. וורסיות שונות של המסע עברו התאמה לקהלים וכך התפתחו להם מסעות זהות דתיים, שלוקחים את המאמינים לקברי צדיקים בפולין ואוקרינה, או במרוקו ותוניס על אף השוני ביעדים  העיקרון החברתי  נשמר, יציאה מהמולת היום יום והתמסרות מוחלטת למפגש הבלתי אמצעי עם אנשים ונופים. עם התארכות חייהם של נשים ואנשים בעולם המערבי אנו עדים לכך שהיציאה למסעות זהות אינן מתקיימות רק בגיל ההתבגרות (המאוחר והמוקדם) אלא לאחרונה נוספו להם גם מסעות מאוחרים יותר סביב שנות הארבעים והיציאה לפנסיה המהווים מסעות  סיוע ליצירתו של האני המתחדש עם בואו של פרק חיים מחודש (עזיבת הילדים את הבית, היציאה משוק העבודה ועוד כהנה וכהנה תמורות המצריכים התכווננות מחודשת). הד למסעות אלו ניתן למצוא בספרו של אשכול נבו, נוילד (זמורה ביתן, 2011), שמתאר מסע של אדם מתבגר במרחבי דרום אמריקה. כתיבתו של אשכול שנסקרה כאן לא מכבר היא רק ביטוי לתופעה רחבה יותר הסוקרת את מסעותיהם של פנסיונרים היוצאים למסעות גילוי וכפרה עם יציאתם מעמל יומם.

למדף ספרי  מסעותיהם של פנסיונרים  הצטרף ב-2012 ספרה של הסופרת הבריטית, ריצ'ל ג'ויס, "המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי" (זמורה ביתן, 2012). הספר מגולל את סיפורו של הרולד פריי, פנסיונר אנגלי המתגורר בדרום אנגליה בעיר ,קינגסברידג', בין בהייה בגינת הוורדים ובדשא המוריק לשיחה בטלה עם שכן אלמן שעותיו של הרולד עוברות בשעמום מפוהק. יום אחד שגרת יומו נקטעת  על ידי מכתב המטלטל את הווייתו, בעקבות קריאתו הוא יוצא למסע בלתי מתוכנן לאורכה של אנגליה. כך הוא צועד עם נעלי מוקסין מהוהות ועניבה כאלף קילומטרים עד לעיר בריק השוכנת לבטח בצפונה של אנגליה. לאורך מסעו הוא פוגש מגוון רחב של דמויות המספרות לו על עולמם, כמיהותיהם ומצוקותיהם. אט אט ככל שהדרך מתארכת הרולד מסיר מעליו עוד ועוד חסמים ומגלה בעין מחודשת את עברו שלא רק שאינו דוהה אלא להפך מזדכך ומקבל רב ממדיות. הצעדה אינה מטלטלת רק את הווייתו של הרולד, אלא גם אשתו, מורין, עוברת בעקבות מסעו שינוי המאפשר לה לראות  הן את עצמה והן את סביבותיה מזוויות חדשות אשר למעשה מקנות לה אפשרות לצאת לדרך חדשה ולברוא את עצמה באופן מחודש.

הספר נע בין קלישאות ניו-איג'יות של "תחייך והעולם יחייך אליך", "ההנאות הקטנות טמונות בנו ואין צורך בחוויות ממוסחרות"  לבין תובנות מורכבות יותר הפותחות פתח של ממש לנפש האדם ולאופנים בהם ניתן ליצור מחדש את עברנו, ההולך ומשתנה יחד אתנו. כלומר הפרספקטיבה יוצרת את העבר בצורה מחודשת בתודעתנו ובכך מאפשרת לנו למעשה לשנות אותו ולעצב אותו באופנים שיאפשרו לנו להשלים עמו ולהפכו מטראומה למקור לעוצמה ולהעצמת הסובבים.

הניגודיות שבין שני הקטבים באה לידי ביטוי מובהק בביקורות השונות שניתנו לספר על ידי קהל הקוראים בGoodreaders ובקבוצות קריאה ישראליות כדוגמת-"מועדון קריאה לאוהבי ספרים". הביקורות בפורמים אלו נעו בין סלידה עמוקה ותחושה של  טביעה במלודרמטיות בלתי אמינה לבין התאהבות מוחלטת ותחושה שהמסע של הרולד טומן בחובו תובנות משמעותיות על נפש האדם. אני יצאתי בתום הקריאה בתחושות מעורבות מחד בין הדפים הסתתרו פנינים ספרותיות שצררו מפגשים אותנטיים היכולים להתקיים רק בעת היציאה משגרת היום יום המוכרת, התוחמת את הווייתנו. אולם מאידך רגעים אלו כוסו לרוב באד סמיך של ונלין מתקתק ובתובנות של מגזיני לייפ-סטייל, שדחקו את התובנות הפילוסופיות ועמעמו את עוקצם.  אם לא די בעמעום החזרתיות הכפייתית וחסרת המעוף המתארת שוב ושוב את ילדותו של הרולד פעלה למעשה כנגד התימה המרכזית של הספר הגורסת שבאמצעות ההווה אנו יכולים לתאר מחדש את העבר ולברוא את יחסנו לגביו. כשל זה מסכם למעשה את הספר שנשבה בסופו של דבר בידיה של מולדרמה זולה המשתמשת ברכיבים יקרי ערך אך בסופו של דבר הופכת אותם לקרם בורלה של מקדולנדס שגם הוא זוכה לתהילת עולם על אף שאין מאן דפליג שאיכות אין בו.

לסיום, "המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי", אינו מהווה יצירה חשובה או משמעותית אלא לכל היותר ניתן לראות בו ספר חופשה קליל אותו ניתן לקרוא בין תחנה לתחנה. הערך המשמעותי שטמון בו מצוי דווקא ברובד הסוציולוגי, משום שהצלחתו המסחרית חוצת היבשות הבאה לידי ביטוי בהדפסתו  במעל ל-80 מהדורות שונות בכל רחבי העולם. לדעתי, תפוצתו רחבת ההיקף  מצביעה על תופעה חברתית רחבה שבמרכזה טמונה הכמיהה ליצירתו המחודשת של האני, לכינונם של יחסים באופן בלתי אמצעי שאינם מושתתים על מעמדות חברתיים ולצורך במודלים חדשים של השראה שאינם מצויים בגיבורי התרבות הרגילים אלא דווקא באנשי היום יום, אנשי העמל ההופכים בשל מעשיהם לגיבורים מעוררי השראה. החפצים בספרות מסעות איכותית שגם בה מככבים מוקסינים מוזמנים לקרוא את ספרה של שרון קריץ',שני ירחים (ידיעות אחרונות, 2001).שמצליח לרגש  ולהפתיע בתובנותיו. 

רייצ'ל ג'וייס, המסע הבלתי סביר (בעליל) של הרולד פריי, תרגם מאנגלית כפיר לוי, זמורה ביתן, 2012, 297 עמודים.