דילוג לתוכן הראשי

הצצה נדירה מעבר לכתפו של עמוס עוז


עמוס עוז ושירה חדד, ממה עשוי תפוח? שש שיחות על כתיבה ועל אהבה, על רגשי אשמה ותענוגות אחרים


עמוס עוז לא היה מהסופרים הנחבאים אל הכלים לאורך חמישים שנות יצירתו הוא הרבה להתראיין מעל כל במה אפשרית, לכתוב ולפרסם מאמרי דעה בעיתונות היומית וכמובן לכתוב ספרות פרוזה ענפה. לאורך שנותיו הוא נע בין קצוות, מן הצד האחד חיבוק חם ואוהב של הממסד המפאיניקי שראה בו התגלמות להגשמת חזון בריאת העברי החדש.הללו ראו בדמותו סמל לתהליך המיוחל של שינוי שעובר היהודי הגלותי בן משפחת קלוזנר הדתית-ירושלמית לגברבר שזוף החווה שינוי אידיאולוגי מזעיר בורגני  לחלוץ המגשים את ייעודו בשדות קיבוץ חולדה. מן הצד הימני של המפה חווה עוז כתף קרה  משום שראו בדמותו האינטלקטואלית ביטוי לאלטיזם המייצג את הניתוק של ההתיישבות העובדת ממוצוקתיהם של עיירות הפיתוח,  שכונות העולים ויישובי הפריפריה [1].
הדיון בין מבקריו לאוהדיו הפכו את יצירתו לרלוונטית ואקטואלית והקנו לה שם עולמי שזיכה אותו בתרגומים וראיונות אינספור לתקשורת הזרה שראתה בו ביטוי אותנטי של הרוח הישראלית. לצד העיסוק התכוף בהגיגיו הפוליטיים והחברתיים דמותו כאומן נדחקה לקרן זווית  ואת מקומה  תפס האייקון שיוצר והונדס על ידי פוליקטיאים וסוחרי תרבות שקידמו את מטרותיהם הפוליטיות והכלכליות באמצעותו. עוז מצידו הרוויח גם הוא את ליטרת הבשר שלו מכל המהומה, ועל כן המשיך לשחק את המשחק בהיתממות שרק העצימה את הקונפליקט סביב מעשיו וחיזקה את דימויו כמגשים בפועל של מיתוס לוחמי תשכ"ז  המבכים את לכתה של ארץ ישראל  הישנה והטובה.
יצירתו  האחרונה,  ממה עשוי התפוח? (כתר, 2018), מאגדת שש שיחות שקיימה עימו העורכת של ספריו, שירה חדד. שיחותיהם המתועדות מאפשרות הצצה לעולמו של הסופר  המסתתר מאחורי האייקון התרבותי. על אף שגם ספר זה ערוך וסדור הוא אינו דומה לאוטוביוגרפיה מודעת ומושחזת בה כל תו ומילה נבחנים בשבע עיניים. הפורמט של השיחה הזורמת על מי מנוחות מאפשרת העמקה הנעדרת מראיון עיתונאי קצר או מעודף פרשנות ומודעות הבאים לידי ביטוי בספרות הביוגרפית או הספרות המחקרית הענפה המוקדשת לעוז. האמון שהתקיים בין הסופר לעורכת שלו  כה מורגש עד שממש ניתן להבחין כיצד עוז משיל מעליו לאורכן של השיחות את אדרת החשיבות העצמית ונשאר אותנטי גם ברגעים העוסקים בהיבטים פחות הירואיים בעולמו (התאבדותה של אימו, חששות מביקורת עמיתים, תחושת דחיה כילד וכמתבגר, מחסומי כתיבה ועוד). היבטים שעל פי רוב נשארים חבויים מן העין ונשארים כפיסות מידע אליהם חשופים רק בני המעגל הקרוב. 
דרכו של עמוס עוז אינה סוגה בשושנים
בשונה מאומנים בני זמננו המגיחים חדשות לבקרים בתוכניות ריאלטי שונות ומשונות, עוז שייך לדור אחר של דם יזע ועמל. בגילוי לב הוא מספר על המשמעת הדרושה לקום ולהתיישב בכל יום מול דף חלק ולייצר סיפורים, ההתמודדות עם משברי הכתיבה והמחשבות המייאשות שחוסמות את הזרימה ואינן מאפשרות ליצור את הסיפור המבוקש. החשיפה לדרך הייסורים אותה עבר לכל אורך שנות כתיבתו יכולה להיות כשמן בעצמותיו של כל מחבר מתוסכל שיקרא את המילים וידע שאינו לבד, ושדרכה של תורה להיקנות בייסורים.
השיח הטבעי חושף לא רק את עוז האומן אלא גם את אישיותיו רבת הפנים ולבטיו האישיים כאיש משפחה, כפובליציסט, כפעיל פוליטי וכבן זוג. המעבר המתמיד בין  עמוס הסופר לעמוס האדם היוו עבורי את גולת הכותרת של ספר שמצליח להראות פעם אחר פעם כיצד אין הלימה ברורה בין השניים. אלא שמתקיימים ביניהם  יחסי גומלין היוצרים למעשה דמות חדשה של הסופר הרכון על מכתבתו. ההבנה שהספרות מייצרת יחד עם הטקסט גם את הסופר ששונה מהאדם שמתהלך בעולם ופותח חשבון בנק, אוכל ישן וכו', היא מחשבה מרתקת שפותחת אופני חשיבה רעננים לגבי הכוח המחולל הקיים בספרות הן לגבי הקורא והן לגבי הסופר.

METOO? 

לצד רטרוספקטיבה רעננה לאורך הקריאה חשתי  שניתן לראות עד כמה עוז הרגיש והקשוב שייך לדור שהולך ונעלם. בצד החיובי יחד עם לכתו הולכת ונעלמת הסלחנות שהייתה קיימת בחברה הישראלית כלפי הטרדות מיניות שנתפסו כאקטים של שובבות וחיזור. בפרק הדן באירוטיקה בולט במיוחד עד כמה רוחות METOO  , נשארו מחוץ לחדרו של הסופר. אמירותיו נראות מיושנות וכמעט לא רלוונטיות לשיח הציבורי המתקיים כיום, ולמעשה הן מראות עד כמה השינויים המהירים חלפו מעל לראשיהם של דור הרואה את המציאות מפרספקטיבה שכיום כמעט ואינה מקובלת בשיח הציבורי.
 בצד השלילי היעדרותם של סופרים כמו עוז בקרב היוצרים החדשים מראה עד כמה התרבות המסחרית שלנו חותרת אל עבר קונסנזוס רחב, ששם את הדגש על היבטים תדמיתיים ופחות על תוכן. אלו החפצים למלא את קיסירה או לעמוד בראש מצעדי המכירות נמנעים מאמירות חד משמעיות בנושאים הקשורים לחברה וערכים. הם מעדיפים להסתתר מאחורי אומנות ריקה מאמירה המאפשרת להמשיך ולהנעים את הזמן אך בהחלט לא לאתגר את דפוסי החשיבה הרווחים. בהיבט זה האומץ בו ניחן עוז שראה את עצמו כחלק בלתי נפרד מהשיח הערכי של מדינת ישראל, יחסר בסצינה התרבותית ההולכת ומדלדלת.
ממה עשוי התפוח, הוא ספר חובה הן לאוהביו והן למבקריו של הסופר המנוח. אלו ואלו ימצאו בו ממד נוסף ולעיתים סמוי מן העין שכה חיוני לחפצים להכירו כסופר,כמסאי,כאדם וכאזרח מודאג. עתה לאחר שעלה לגנזי מרומים אנו  צריכים לקוות שדמות הסופר הלוקח חלק פעיל בשיח הציבורי לא תעלם מהנוף החברתי ושגם ממשיכי דרכו ימשיכו להניף את הלפיד המאיר פינות נסתרות בחברתנו.
ממה עשוי התפוח? שש שיחות על כתיבה ועל אהבה, על רגשי אשמה ותענוגות אחרים, כתבו: עמוס עוז ושירה חדד, כתר, 2018, 167 עמודים. 

סקירות נוספות על ספריו של עמוס עוז:

פה ושם בארץ ישראל בחורף 1982, עם עובד, 1983. - המתאר את מסעותיו של הסופר ככתב העיתון דבר בקרב ציבורים שונים המרכיבים את החברה הישראלית.
בין חברים, כתר, 2012- אסופת סיפורים המספרת את סיפורו של קיבוץ דמיוני.
יהודים ומילים, כתר, 2014. -אוגדן של מסות העוסקות בתרבות ישראלית-יהודית וקשרי הגומלין בניהם.


[1] עיון מעמיק במעמדו הציבורי של עמוס עוז ניתן למצוא בספרו של פרופ' יגאל שוורץ, זמר נוגה של עמוס עוז – פולחן הסופר ודת המדינה, כנרת זמורה ביתן, 2011.

תגובות

  1. ניתוח מעניין מאוד.
    יש כמה טעויות הקלדה:
    1. הקישור של [1] (בשני המקומות)
    2. "ממה *עושי* התפוח?"
    3. הביטוי הוא "חדשים לבקרים"
    4. מתיימתרת

    השבמחק
  2. תודה רבה, תיקנתי. מאוד מעריך את הקריאה המוקפדת המסייעת לי לעקור עשבים שוטים מערוגתי.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סובורה-סדרת הפשע שמגלה את רומא מחדש

בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר המתים שחוצה כבר את רף 20,000   צובעים את ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך דוחק מחשבות חיוביות   דרמת הפשע בת שתי העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome) , מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר לסלון. במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן. ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק. סובורה , היא לא רק סדרה קצבית המתארת

סדרות אוסטרליות מומלצות לצפייה מרתונית בנטפליקס

האם אוסטרליה הופכת למעצמה של יצירה טלוויזיונית? אילו סדרות אוסטרליות כדאי לראות בנטפליקס עם בואו של הקיץ? ואיך הכל קשור לגלי הפליטים המתדפקים על דלתותיה של היבשת הרחוקה עד לפני שהגיע עידן הצפייה הישירה, עבורי אוסטרליה הייתה אוסף של דימויים: מושבת עונשין, קנגרו ודובי קאולה. בקיצור לא הרבה, אבל לשמחתי לפעמים עולמות נפתחים בהזדמנויות בלתי צפויות כמו רשימת הצפייה המומלצת ההולכת ומתגבשת לאחר שהאלגוריתם של נטפליקס למד להכיר אותי ובכך שלח אותי לרצף של סדרות אוסטרליות שהובילו אותי לצפייה מרתונית שקיצרה לי את שעות השינה אך בהחלט העלו לי את הדופק.   מים עמוקים (2016, Deep Water ) בזו אחר זו מתגלות גופות של גברים בעיירת חוף מנומנמת באוסטרליה, צוות חוקרים פותח תיבת פנדורה הקושרת בין האירועים שלכאורה נראים לא קשורים. לצד חשיפתו של רוצח סדרתי   מסתתרות עוד אמיתות על קשרי השתיקה בקהילה, על משפחתה של החוקרת הראשית   ועל ההתנגשות המתמדת בין הפרטי לציבורי בהקשרים של מוסר, כבוד ומיניות. המנהל (2015, The Principal ) גלי ההגירה הפוקדים את אוסטרליה הובילו להתבססותן של קהילות מוסלמיות שמקורותי

סמויים לצפייה ישירה- שתי עונות שישאירו אתכם ערים שעות ארוכות

  סמויים- סדרת פשע אירופאית המציאות הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובתוך כל הכאוס הסובב הולך ומתחזק הרצון לבריחה,  אסקפיזם .  ערוצי הצפייה הישירה בהחלט מהווים אלטרנטיבה טובה לבריחה המיוחלת, אולם גם הם לא פעם נושאים איתם תחושות של מיצוי. תחושות אלו הקשו עלי  להתמיד ולראות את העונה השלישית של סובורה האיטלקית   לה המתנתי בסבלנות חודשים ארוכים. אך  כמאמר הצדיק, אין ייאוש בעולם כלל! ולשמחתי בו בעת שסובורה הלוקחת את הצופים לנבכיה של רומא מוכת הפשע, הגיעה למסכי ארץ הקודש העונה השנייה של הסדרה הבלגית המשובחת, סמויים (Undercover).  העונה השנייה של סמויים, מתכתבת עם העונה הראשונה ולכן אם טרם צפיתם בעונה הראשונה. תעצרו את הקריאה תשלימו חסכים ותחזרו בעוד 10 פרקים (עשר שעות צפייה ואתם אחרי זה) ותבואו לכאן מבושלים ומוכנים. לאלו ממכם שכבר גמעו מהקוקטייל הבלגי הטוב הזה, אספר בקצרה מה היה כי בכל זאת עברה שנה.  סמויים עונה ראשונה- בינות לכפר הנופש השלו רוחשים היצרים בוב סוכן סמוי במשטרה הפדרלית הבלגית נשלח יחד עם שוטרת הולנדית בשם קים די רוי להתחזות  לזוג היוצא לנופש בעיירה שלווה של נופש אירופאי מהוגן.  משי