דילוג לתוכן הראשי

משה רבנו על ספת הפסיכולוג



בימי התואר הראשון לקחתי קורס בביקורת המקרא, 21 שיעורים שהוקדשו למציאת סתירות, העדר עקביות ופערים עלילתיים בכל רחבי התנ"ך. לפתע התגלו מילים ומקומות שלא מתאימות לתקופות המדוברות, ממצאים ארכיאולוגים וכתובות העמידו בסימן שאלה מסמרות עלילתיים והמבוכה שלי כמי שגדל בחינוך הדתי הייתה רבה. מחד הרגשתי שמחה, הינה המקרא מתגלה כאוסף של אגדות שניתן לערער את אמינותן. אך מאידך, הייתכן שדורות על דורות הקדישו את עתותיהם לסיפורי בדים שאין בהם ממש?
לאחר שהתפוגגו רעמי הביקורת וחשיבה בהירה יותר החליפה את ההרעשה האינטלקטואלית שחוויתי, החלה להתבסס בי ההכרה שיש צורך להפריד בין הממד ההיסטורי לבין הממד התיאולוגי. בעוד הראשון מחפש אחר האמת ההיסטורית באמצעים ארכיאולוגים ופילולוגים. השני, אינו מסתפק במציאות הנחוות אלא הוא רואה בה כסות לדרמה האמיתית המתחוללת במרחב התיאולוגי אשר עבורו ההיסטוריה אינה אלא במה המאפשרת לרוח להתגשם בבשר.

הפרדת רשויות- בין היסטוריה לתיאולוגיה

הבעיה מתחילה כאשר ההפרדה בין התיאולוגיה להיסטוריה מתפוגגת ומלכות נוגעת במלכות. מבלי משים כאשר רבנים מנסים להוכיח את סיפורי המקרא בכלים מדעיים הם מכניסים את הכפירה בדלת האחורית. משום שכפי שתומס קון לימד אותנו בספרו ,המבנה של המהפכות המדעיות (1962), הבסיס לחשיבה מדעית מצוי בכך שהיא ניתנת להפרכה. מתוך כך אם דבר מוכח בצורה מדעית אזי ביסוד ההוכחה מונחת ההנחה שניתן להפריך אותו, דבר שלא יעלה על הדעת מבחינה תיאולוגית. מאידך, כאשר לדוגמא מנסים להראות בצורה מדעית שמשה אינו קיים כדמות היסטורית אלא יש לראותו כדמות בדיונית. מפספסים את הממד התיאולוגי המגולם בדמותו, ובכך מחמיצים את הבשורה האתית הגלומה במעשיו.
הזליגה בין שתי הדיסציפלינות מובילה לטרגדיה אינטלקטואלית שמרחיקה את האדם הן מההוד שבקדושה והן מההעמקה שבחשיבה המדעית, כך שאלו ואלו נשארות מונחות בקרן זווית ללא מנחם. 
את היסוד שבטרגדיה הכפולה הזו ניתן לראות בעיסוק בדמותו של משה בן עמרם, הגיבור הבלתי מעורער שהוציא את בני ישראל מעבדות לחירות.

משה על ספת הפסיכולוג- כרוניקה של מוות ידוע מראש

האינטלקטואל היהודי ואבי הפסיכואנליזה, זיגמונט פרויד, הקדיש לדמותו של משה שנות מחקר ארוכות שאוגדו לספרון, משה האיש והדת המונותיאיסטית (1939). בארבע מאמרים מנסה פרויד להלך בין היסטוריה, תיאולוגיה, פסיכולוגיה וחקר האומנות. שני המאמרים הראשונים מוקדשים לחקר דמותו ההיסטורית ולהקשרים התרבותיים בה התעצבה בשנות המאבק שבין מצדדי המלך אחנתאון מבשר המונותיאיזם לבין תומכי הפולותאיזם. באותות ומופתים הלקוחים מאסכולת ביקורת המקרא, הראה פרויד שמשה הוא איש דת מצרי שחבר לעם שמי על מנת להנחיל את תורתו, הנחלה שבסופו של דבר עלתה לו בחייו.
אי אפשר להקל ראש בטיעונים ההיסטוריים ובניתוח הטקסטואלי של פרויד, אך אין בהם כדי לפרש ולו במעט את הבשורה האידיאולוגית שהביאה עמה תורת משה.  ועל כן, יהיו מי שימצאו בטיעוניו עניין אינטלקטואלי אולם עבור מיליוני המאמינים מכל שלושת הדתות, מחקריו לא יעלו ולא יורידו, הם אינם מחפשים הצדקה היסטורית אלא הם מחפשים ממד אחר המצוי במרחב שבין ידע וחווייה.

מפציינט לדמות על זמנית- הפרשנות הרוחנית של אחד העם

האינטלקטואל היהודי ומבשרה של הציונות הרוחנית, אחד העם (אשר גינצבורג), הבין לליבם של המאמינים ובניסוחיו הקולעים הצליח לתמצת את הטרגדיה הטמונה בעבודתו של פרויד, התר אחר אמת היסטורית במקום בו דווקא יש צורך לחפש אחר הבהירות האידילית. כך במילים מדויקות שלושים שנה לפני פרסום מאמריו של פרויד כתב גינצבורג במאמרו, משה (1904).
"כשאני קורא את ההגדה בליל פסח ורוחו של משה בן עמרם – זה גבּור הגבּורים, הנצב כעמוּד אור על מפתן ההיסטוריא שלנו – מרחפת לפני ומרוממת אותי ל'עולם העליון', – איני חש כלל באותה שעה לכל אותן השאלות והספקות, שחכמי אוה"ע מונים אותנו בהם : אם באמת היה האיש משה במציאוּת, אם באמת חי ופעל באופן מתאים למַה שמקובל באומתנו, אם באמת היה הוא 'מושיעם של ישׂראל' ונותן התורה הזאת בצורה שנשתמרה בידינו, וכדומה מן השאלות ; – אלא מבטל אני בלבי כל אלה בבת אחת בתשובה פשוטה וקצרה : זה משה האיש הקדמון, שאתם מבקשים לברר מציאוּתו ומהוּתו, אינו ענין אלא למלומדים שכמותכם, אבל אנו יש לנו משה אחר, משה שלנו, זה שצורתו קבועה בלב עמנו מדור דור והשפעתו על חיינו הלאומיים לא פסקה מימי קדם ועד עתה. ומציאותו ההיסטורית של משה זה אינה תלויה כלל בחקירותיהם. כי אף אם הייתם מצליחים להראות בבירור גמור, שמשה האיש לא היה כלל, או שלא כך היה, לא יגָרע על ידי זה מאומה ממציאותו ההיסטורית של משה האידיאל, זה שהלך לפנינו לא רק ארבעים שנה במדבר סיני, אלא אלפי שנה בכל ה'מדבּרות', שהתהלכנו בהם ממצרים ועד הנה"
דבריו של אחד העם מחזקים את אמונתי אם ברצוננו להינות מפירות העיון האינטלקטואלי מחד ומהנשגב התיאולוגי מאידך עלינו להפריד בין שתי המלכויות כך שמלכות לא תיגע במלכות. בעיני הבשורה הטמונה בתורת משה, אינה משתנה במאומה גם אם אני משוכנע שממצרים לא יצאו שש מאות אלף גברים שככל הנראה דמותו של משה המתוארת במקרא היא תערובת של אמת ובדיון. מתוך כך אני שואף לבנות קומה נוספת של עיון ולשאול, כיצד דמותו של משה רלוונטית לימנו אנו?

הפרשנות מקנה לדמויות המקראיות חיי נצח

לטובת מתן תשובה לשאלה זו עלי להסתייע במהלך פרשני\דרשני שבאמצעותה הדמות מועברת מהמרחב האינטלקטואלי למרחב האתי המשפיע על ההווייה בה אני חי. טכניקה זו אינה חדשה ועל כן כבר מאות בשנים הדמויות המקראיות עוברות במנהרת הזמן מתוך רצון להקנות להם חיי נצח ורלוונטיות. עבור חז"ל משה הופך ממנהיג לתלמיד חכם הדורש בקוצו של יוד. עבור הכומר הלותרני מרתין לותר קינג, משה הוא מנהיג כריזמטי המוציא את העבדים משעבוד לגאולה. בכל דור ודור מקבלת הדמות פרשנות העונה על הצרכים והמאווים הקונקרטיים של בני הדור, ובכך היא מסירה מעליה את שכבות האבק והופכת לדמות חיה המדברת לבני האדם החפצים בהכוונה בהווה.

במאמרו, הלכה ואגדה, ניסח ביאליק את המחוייבות לפרשנות אקטואלית כצו השעה המחייב כל דור ודור, הפץ למנוע מתרבותו ומגיבוריה להתנוון ולהפוך מאוצרות חיים למאובנים מוזיאלים:
"כל צורת חיים בשעת יצירתה, כלומר, כשהיא עדיין "במחובר" – היא עצמה משמשת תוכן לרוח יוצרה; משנגמרה יצירתה ויצאה לרשות הרבים, כלומר, "משנתלשה" – מיד היא יורדת לתורת כלי ושוב אין לה משלה כלום, אלא כל אדם מוצא בה מה שהוא עצמו מניח וחוזר ומניח בה כל רגע שהוא ממשמש בה. הכל בא לה מן האדם ורוח האדם, שזוכה בה מן ההפקר. הניח בתוכה זהב – מוצא זהב; עפר – עפר. אין לו מה להניח – רשות בידו להניחה ריקנית עד שתעלה חלודה, אבל אל יאמר איש כזה: הכלי רעוע, השליכוהו לאשפה, אלא יאמראני עני!"

הדמות העולה מעבר לפלקטיות היחצ"נית

ברוח זו משה שלי, נושא בחובו את המורכבות המגולמת בדמותו של מנהיג הנמצא במתח מתמיד מול הציבור אותו הוא חפץ להנהיג. הקונפליקט המתמיד בין אהבה והתמסרות לבין זעם ותסכול הם אלו ההופכים אותו לדמות כה אנושית ומעוררת השראה. דמות הרחוקה מהתפיסות הפלקטיות המיוצרות היום על ידי משרדי יחסי ציבור, המנסים לבנות לנו מנהיגים חד ממדים, דווקא העומק והסתירות הפנימיות הן אלו השובות את ליבי, ונותנות לי מעין קווים מנחים למנהיגות היהודית הראויה, מנהיגות הנקרעת בין "והם לא יאמינו לי" לבין "הראיני נא את כבודך" . זוהי המנהיגות שאנו צריכים לחתור ולחפשה במציאות המורכבת בה אנו חיים, אני בספק אם נוכל למצוא אותה אך המשמעות בסופו של דבר אינה נמצאת בפסגה אלא בדרך אליה.



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סובורה-סדרת הפשע שמגלה את רומא מחדש

בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר המתים שחוצה כבר את רף 20,000   צובעים את ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך דוחק מחשבות חיוביות   דרמת הפשע בת שתי העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome) , מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר לסלון. במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן. ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק. סובורה , היא לא רק סדרה קצבית המתארת

סדרות אוסטרליות מומלצות לצפייה מרתונית בנטפליקס

האם אוסטרליה הופכת למעצמה של יצירה טלוויזיונית? אילו סדרות אוסטרליות כדאי לראות בנטפליקס עם בואו של הקיץ? ואיך הכל קשור לגלי הפליטים המתדפקים על דלתותיה של היבשת הרחוקה עד לפני שהגיע עידן הצפייה הישירה, עבורי אוסטרליה הייתה אוסף של דימויים: מושבת עונשין, קנגרו ודובי קאולה. בקיצור לא הרבה, אבל לשמחתי לפעמים עולמות נפתחים בהזדמנויות בלתי צפויות כמו רשימת הצפייה המומלצת ההולכת ומתגבשת לאחר שהאלגוריתם של נטפליקס למד להכיר אותי ובכך שלח אותי לרצף של סדרות אוסטרליות שהובילו אותי לצפייה מרתונית שקיצרה לי את שעות השינה אך בהחלט העלו לי את הדופק.   מים עמוקים (2016, Deep Water ) בזו אחר זו מתגלות גופות של גברים בעיירת חוף מנומנמת באוסטרליה, צוות חוקרים פותח תיבת פנדורה הקושרת בין האירועים שלכאורה נראים לא קשורים. לצד חשיפתו של רוצח סדרתי   מסתתרות עוד אמיתות על קשרי השתיקה בקהילה, על משפחתה של החוקרת הראשית   ועל ההתנגשות המתמדת בין הפרטי לציבורי בהקשרים של מוסר, כבוד ומיניות. המנהל (2015, The Principal ) גלי ההגירה הפוקדים את אוסטרליה הובילו להתבססותן של קהילות מוסלמיות שמקורותי

סמויים לצפייה ישירה- שתי עונות שישאירו אתכם ערים שעות ארוכות

  סמויים- סדרת פשע אירופאית המציאות הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובתוך כל הכאוס הסובב הולך ומתחזק הרצון לבריחה,  אסקפיזם .  ערוצי הצפייה הישירה בהחלט מהווים אלטרנטיבה טובה לבריחה המיוחלת, אולם גם הם לא פעם נושאים איתם תחושות של מיצוי. תחושות אלו הקשו עלי  להתמיד ולראות את העונה השלישית של סובורה האיטלקית   לה המתנתי בסבלנות חודשים ארוכים. אך  כמאמר הצדיק, אין ייאוש בעולם כלל! ולשמחתי בו בעת שסובורה הלוקחת את הצופים לנבכיה של רומא מוכת הפשע, הגיעה למסכי ארץ הקודש העונה השנייה של הסדרה הבלגית המשובחת, סמויים (Undercover).  העונה השנייה של סמויים, מתכתבת עם העונה הראשונה ולכן אם טרם צפיתם בעונה הראשונה. תעצרו את הקריאה תשלימו חסכים ותחזרו בעוד 10 פרקים (עשר שעות צפייה ואתם אחרי זה) ותבואו לכאן מבושלים ומוכנים. לאלו ממכם שכבר גמעו מהקוקטייל הבלגי הטוב הזה, אספר בקצרה מה היה כי בכל זאת עברה שנה.  סמויים עונה ראשונה- בינות לכפר הנופש השלו רוחשים היצרים בוב סוכן סמוי במשטרה הפדרלית הבלגית נשלח יחד עם שוטרת הולנדית בשם קים די רוי להתחזות  לזוג היוצא לנופש בעיירה שלווה של נופש אירופאי מהוגן.  משי