דילוג לתוכן הראשי

יאיר אגמון יוצא למסע בעקבות הכמיהה לאהבה

יאיר אגמון, שמשהו יקרה- כתר 2017
יאיר אגמון, שמשהו יקרה, כתר, 2017, 284 עמ'
בימים רחוקים אי שם בשלהי שנות התשעים העברתי את ילדותי בירושלים, בבתי ספר חד מיניים. עם עוד עשרות בנים מגירי זיעה, שגופם צמח במופעים מפתיעים חודש אחד האוזניים וחודש אחר כפות הרגליים, כך במגושמות שנעה בין כיתות הלימוד המיוזעות, למגרשי הכדורסל העברנו את שנות הבגרות. המין הנשי הגיח לעולמנו פעמיים בשבוע בפעילויות של בני עקיבא שהיו קצובות בזמן אך השיח סביבם המשיך לפעם בנו לכל אורכו של השבוע. בשנות התיכון המציאות חוותה שינוי משמעותי, סביבת המפגש התרחבה ולחרדתם של ההורים ושאר משגיחי האמונה ההיכרות עם העולם שבחוץ הלכה והתרחבה. למרות התרחבותה של הפרספקטיבה עדיין חייתי בבועה שהתנפצה עבורי רק כשהגעתי למחנה הטירונים בסאנור, שם שמעתי סיפורים שהראו לי שהילדות הירושלמית שלי, הייתה בועתית לחלוטין. עולמות שונים נוצרו והתרסקו בשכונות, בקיבוצים ובמושבים שאת שמם לא הכרתי ואת המתרחש בהם לא העליתי על דעתי. שנים אני מנסה לצאת מהבועות החברתיות בהם אני חי, להכיר אנשים חדשים, להתוודע לסיפורים ולאופני פרשנות אחרים. אך עדיין ניסיונות אלו נשארים חסרים לעומת האמיתות שנצרבו בי בשנות ילדותי-נערותי.  אני נושא את תחושת החיפוש הזו לכל מקום, וכאשר אני מוצא יוצר שיוצא למסעות דומים, אני מיד נכרך אחריו בעבותות של אהבה ומתמכר למילותיו, כך בדיוק הרגשתי מהעמוד הראשון בספר, שמשהו יקרה (כתר, 2017) מאת יאיר אגמון, שמלבד היותו סופר מוכשר הוא יוצר וקולנוען שהביא למסך יצירות מרגשות וחושפניות החל מהסרט על אימו- רחל אגמון  ועד לסדרת המופת, ווואי וואי וואי, המספר את סיפורם של בני דור הY בישראל, והטרמפיסט שמביא סיפורים שלא מגיעים בדרך כלל לפריים טיים הטלוויזיוני. 

מעשה של גילוי מחודש- סיפורם של יוצרים דתל"שים 

תחושת החיפוש שלי מתעצמת כאשר אני נחשף ליוצרים שיצאו מהמרחב התרבותי-חברתי ממנו באתי. המבט הרטרוספקטיבי על סוגיות של גבריות, מיניות והתנגשות ערכים מרתק אותי. הספרות הדתל"שית שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות מציבה בהקשרים חדשים את מאורעות העבר, ומציבה אותן מתוך הפרשנות של אנשים שחיים כמוני  בעולם ערכים שונה שמאפשר להם להביט בשנות ילדותם ונערותם  הן מבפנים והן מבחוץ. המושגים של העולם החילוני יוצרים שפה אחרת שממסגרת וממשיגה את אירועי העבר באופנים מתחדשים. כך הפרשנות המחודשת מסדרת מחדש את בדידי הביוגרפיה האישית ומקנה לה משמעות חדשה ומעוררת. הנעה בין רומנטיקה לאשמה, בין זעזוע לגעגוע. הדים למפגש המטלטל הזה אני שב ומוצא בכתיבתם של יוצרים מהמרחב הספרותי  כיאיר אגמון,  יונתן ברג , אריק גלסנר וכמובן יוסף סידר מהמרחב הקולנועי. ארבעת היוצרים מצליחים לפתוח צוהר לעולם הדתי לאומי המגוון המשתנה ללא הרף. 

משום שדמויותיהם של ארבעת היוצרים לקוחות מעולמי בקלות אני יכול לחוש את הדמויות בדלת הצמודה לשלי, מגיחות מהביוגרפיה האישית שלי. הקירבה הרבה שאני חש כלפיהן מקנה לי תחושה שהודות לקריאה  חש שהודות לקריאה אני זוכה להיכנס לתוך דירות, סלונים ומקלטים שהיו חתומים בפני בשכונת בית וגן בה גדלתי או בהתנחלויות העוטפות את ירושלים אליהם הייתי מגיעה מעת לעת. חוויה ייחודית זו של גילוי, התפעמות וסקרנות מעוררת בי סערה פנימית שמובילה אותי לקריאה אינטנסיבית שבמהלכה אני נשאב לתוך העלילה ונזרק ממנה רק לאחר שגמעתי את העמודים בנשימה עצורה. 

אומן ראש השנה, צילום: מאיר אדרי

שמשהו יקרה- חיפוש אחר חוויה אותנטית מאומן ועד לאס ווגס 

הספר, שמשהו יקרה, כולל חמש נובלות שבמרכזן גיבורים היוצאים לחיפוש אישי, במהלכו הם חווים תחושות של ניכור וזרות לעולם הסובב אותם. תחושה זו מובילה אותם למחוזות לא מוכרים של חטא, גילוי ושקיעה אך מעת לעת גם לגילוי אישי. המאבק בין אלו לאלו הוא הציר המכונן של הספר ההולך ומשתבח ככל שהעלילות נצברות אלו על אלו. 
הסיפור הראשון, ומתר לאהוב, מספר את סיפור אהבתם של רב ותלמיד בישיבת הסדר אי שם בהרי השומרון. ההיכרות האינטימית של אגמון עם  עולמם של הדמויות הופך את המאורעות לחוויה כמעט ריאליסטית בה ניתן לראות את הדמויות יוצאות מבעד לדפים ומתיישבות לצידי מעבירות יד נבוכה בין שערות הזקן. הרגישות בה חשקים נפרטים לכדי מעשים המעוררים בהם תשוקה, כמיהה ואשמה מקנים לקריאה חוויה של גילוי ההולך ומתעצם בכל עמוד. היכולת של אגמון לצאת לרגע מסבך הסיפור ולספר את לבטיו לגבי האופנים בהם הוא חוכך בדעתו לגבי בנייתה של העלילה, מחזקים את התחושה שבכל עת אנו ניצבים בפני צומת של הכרעה, ולעיתים פניה אחת יכולה להוביל למרחבים חדשים שלא עלו על דעתנו מבעוד מועד. 
הסיפור השני, אומן, מספר את סיפורו של ידידיה שנוסע לציין את ראש השנה בציון של ר' נחמן מברסלב באומן. מעולם לא הייתי באומן, אך הסיפור תואם במידה רבה את הסיפורים ששמעתי מאלו שהיו וחזרו. חלקם נפעמים מהחוויה המטלטלת וחלקם מזועזעים מתחושת הפגאניזם העוטפת את מרחבי העיירה האוקראינית שהולכת והופכת למוקד לעליה לרגל. זרותו של ידידיה החילוני התר אחר משמעות בין המניינים, סעודות החג, האנשים המבולבלים וציידי הנפשות, מספרת את סיפורו של דור שמחפש משמעות אישית בעולם הולך ומתנכר. על אף כמיהתו לחברותא, ידידיה נשאר בבדידותו, ההולכת ומקבלת ממדים מלנכוליים שהופכים את האוויר לדחוס ועכור. כך ככל שסביבתו עולה במעלות הקודש הוא צולל לתהומותיו. 
הסיפור השלישי, מיני מנטל, מתחקה אחר הסוחר החרדי, אפרים, שגומע עשרות אלפי מיילים מבני ברק ועד ללאס-ווגס המעטירה , שם הוא רוצה לפרוק את עול הנישואים והמשפחה ולהתנחם בזרועותיה של זונה מקומית. הניגודיות בין עולמו הפנימי לבין החברה בה הוא חי מניע את הסיפור למחוזות של מאבק מייסר שמוצא את אותותיו בגופו הדואב והזב של אפרים. נגעים ומכאובים אלו מממשיכים מסורת רבת שנים הקושר קשר בל יינתק בין גוף לנפש בין פגעי העור לבין פגעי הנפש, ביד אומן מראה אגמון כיצד הללו לא נשארים בין פסוקי ספר ויקרא אלא הם מגיחים לאולם ההמתנה של רופא האורולוגיה במקור ברוך. 
הסיפור הרביעי,ערגה, מספר את סיפורה של חיילת משוחררת בשם ערגה, שמחפשת את דרכה בחלון שבין השחרור מהצבא לתחילת הלימודים האקדמאים. החיפוש אחר אותנטיות ומפגש עם הרבדים הפנימיים שבנפשה, מוביל אותה לפסטיבל ריינ-בו בערבה. שלל הדמויות שהיא פוגשת, מעגלי החיבוקים והעיסויים והאווירה הקסומה הטובלת בחושך ובאור כוכבים אינם יוצרים את השינוי המיוחל. וככל שהעלילה מתגברת, ערגה מבינה שרב המרחק בין חלום למציאות בין מצג אותנטי לבין מציאות חמדנית וקשה בה הופך גופה לכלי למימוש מאוויהם של גברים ונשים העושים בה כבשלהם. 
הסיפור האחרון, פרקי אליק, יוצא ממרחבי העולמות הדתיים אך הוא מאפשר הצצה לעולמו של חייל משוחרר המחפש את דרכו האישית ברגעים שלאחר שחרורו מכבלי הפלוגה הלוחמת אליה היה כבול במשך שלוש שנים. ביכולת מרשימה מצליח אגמון לחדור מבעד לשיח הוואצ-אפי של קבוצות החברים מהמפל"ג, לשיחות הקטנות עם החברה ולעולם הפנימי של הגיבור המטלטל בין הרצון להיות חלק מהוויה גברית דורסנית לבין העולם הפנימי שמרים את ראשו ככל שהימים חולפים מיום גזירת החוגר בבקו"ם. בחלק זה מעלה אגמון שאלות רלוונטיות ומעניינות בכל הקשור למיניות וחבורת הגברים המספרת ומתעדת את מעלליה באופנים דיגיטליים הפורצים את שיחות האוהל המוכרות. היום שלוש שנים לאחר צאתו של הספר לאור, נראה שאגמון בחושיו זיהה מפנה תרבותי שכבר חורך את הרשת ומשנה את חוקי המשחק בכל הקשור לפרטיות ואינטימיות. 

מטשטש את הגבולות שבין ספרות לקולנוע 

לכל אורכו של הספר הרגשתי שכתיבתו של אגמון קולחת ומרתקת, תוך שהיא מאפשרת לקורא להרגיש שהוא חלק מחייהם של הגיבורים המתוארים. ממש חשתי כיצד אני נושם את נשימותיו החרדות של התלמיד המאוהב ברבו, של ערגה הכמהה לאהבה ומוצאת את עצמה ככלי למימוש כמיהות אפלות  של גברים ונשים במחנה ריינבו בערבה, את אימתו של אפרים שסודו יתגלה את הסכסוך הפנימי של אלי בפער ההולך וגדל בינו לבין חבריו ליחידה. מלאכת המחשבת בה כתוב הספר, נוצרת רגעים ייחודים בה הספרות פוגשת את עולם הקולנוע ומקבלת ממד ויזואלי וממשי. 
בקיצור, שמשהו יקרה, הוא ספר ויזואלי וחי המעורר למחשבה ופותח צוהר לעולמם של אנשים ונשים המחפשים את עצמם בתוך המסע שנקרא חיים. מלבד החוויה האסתטית הספר נתן לי נקודות מבט מרעננות על סיטואציות שונות שהיו לי הן בימי נערותי בעולם הדתי והן כאדם מבוגר בעולם החילוני. המפגש המחודש עם פרקים אלו בעברי היה עבורי מסקרן ומחדש, דבר שאינו מובן מאליו בעת הזאת שבה תחושת הלאות פושה בי ללא הרף. 
מומלץ בחום. 



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סובורה-סדרת הפשע שמגלה את רומא מחדש

בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר המתים שחוצה כבר את רף 20,000   צובעים את ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך דוחק מחשבות חיוביות   דרמת הפשע בת שתי העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome) , מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר לסלון. במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן. ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק. סובורה , היא לא רק סדרה קצבית המתארת

סדרות אוסטרליות מומלצות לצפייה מרתונית בנטפליקס

האם אוסטרליה הופכת למעצמה של יצירה טלוויזיונית? אילו סדרות אוסטרליות כדאי לראות בנטפליקס עם בואו של הקיץ? ואיך הכל קשור לגלי הפליטים המתדפקים על דלתותיה של היבשת הרחוקה עד לפני שהגיע עידן הצפייה הישירה, עבורי אוסטרליה הייתה אוסף של דימויים: מושבת עונשין, קנגרו ודובי קאולה. בקיצור לא הרבה, אבל לשמחתי לפעמים עולמות נפתחים בהזדמנויות בלתי צפויות כמו רשימת הצפייה המומלצת ההולכת ומתגבשת לאחר שהאלגוריתם של נטפליקס למד להכיר אותי ובכך שלח אותי לרצף של סדרות אוסטרליות שהובילו אותי לצפייה מרתונית שקיצרה לי את שעות השינה אך בהחלט העלו לי את הדופק.   מים עמוקים (2016, Deep Water ) בזו אחר זו מתגלות גופות של גברים בעיירת חוף מנומנמת באוסטרליה, צוות חוקרים פותח תיבת פנדורה הקושרת בין האירועים שלכאורה נראים לא קשורים. לצד חשיפתו של רוצח סדרתי   מסתתרות עוד אמיתות על קשרי השתיקה בקהילה, על משפחתה של החוקרת הראשית   ועל ההתנגשות המתמדת בין הפרטי לציבורי בהקשרים של מוסר, כבוד ומיניות. המנהל (2015, The Principal ) גלי ההגירה הפוקדים את אוסטרליה הובילו להתבססותן של קהילות מוסלמיות שמקורותי

סמויים לצפייה ישירה- שתי עונות שישאירו אתכם ערים שעות ארוכות

  סמויים- סדרת פשע אירופאית המציאות הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובתוך כל הכאוס הסובב הולך ומתחזק הרצון לבריחה,  אסקפיזם .  ערוצי הצפייה הישירה בהחלט מהווים אלטרנטיבה טובה לבריחה המיוחלת, אולם גם הם לא פעם נושאים איתם תחושות של מיצוי. תחושות אלו הקשו עלי  להתמיד ולראות את העונה השלישית של סובורה האיטלקית   לה המתנתי בסבלנות חודשים ארוכים. אך  כמאמר הצדיק, אין ייאוש בעולם כלל! ולשמחתי בו בעת שסובורה הלוקחת את הצופים לנבכיה של רומא מוכת הפשע, הגיעה למסכי ארץ הקודש העונה השנייה של הסדרה הבלגית המשובחת, סמויים (Undercover).  העונה השנייה של סמויים, מתכתבת עם העונה הראשונה ולכן אם טרם צפיתם בעונה הראשונה. תעצרו את הקריאה תשלימו חסכים ותחזרו בעוד 10 פרקים (עשר שעות צפייה ואתם אחרי זה) ותבואו לכאן מבושלים ומוכנים. לאלו ממכם שכבר גמעו מהקוקטייל הבלגי הטוב הזה, אספר בקצרה מה היה כי בכל זאת עברה שנה.  סמויים עונה ראשונה- בינות לכפר הנופש השלו רוחשים היצרים בוב סוכן סמוי במשטרה הפדרלית הבלגית נשלח יחד עם שוטרת הולנדית בשם קים די רוי להתחזות  לזוג היוצא לנופש בעיירה שלווה של נופש אירופאי מהוגן.  משי