מאז שנולדה ביתי הבכורה,רונה, לפני כחודש ימים הזמן שיכולתי להקדיש לקריאה הלך והצטמצם, לא עוד שעות קריאה רצופות המסתיימות בסחרחורות המלוות בכאבי עיינים. אלא קריאה מהירה וחטופה של מספר עמודים ולאחריהם הפסקה ארוכה בת מספר ימים. מהספק של ספר בשבוע ירדתי לספר בחודש, הנקרא במקטעים קצרים ובהפסקות מרובות. השינויים בהרגלי הקריאה חייבו אותי למצוא סוגה ספרותית המאפשרת חווית קריאה מיידית וטוטאלית, המאפוניית בשטף עלילתי וסוחף. ההגבלות שהציבה לי מציאות חיי החדשה והחוויה החיובית שחוויתי בקריאת ספרו הראשון של לרסון בטירילוגית מילניום, "נערה עם קעקוע דרקון", (מודן, 2009) הובילו אותי לקריאת הספר השני בטרילוגיה, "נערה ששיחקה באש" (מודן, 2010). ליזבת' ומיכאל בדרך לעוד פיענוח מרגש במרכזה של העלילה ניצבים מיודענו ליזבת' סאלנדר ומיכאל בלומקוויסט, הפעם השניים לא פועלים כצוות אולם יחד עם זאת דרכיהם מצטלבות אל עבר פיענוחה של עלילה חדשה, אשר הולכת ומסתעפת ככל שעוברים העמודים. לצד העלילה הסוחפת בה מנסים השניים לפענח שורה של רציחות הקשורות באירגון פשיעה המבריח נשים ל
המלצות, ביקורות וסקירות על פודקאסטים,סדרות בנטפליקס, סרטים, ספרי עיון, ספרי פרוזה ומדי פעם גם מחשבות על תרבות וחברה.