מילן קונדרה, ההנאה שבאיטיות, תרגמה מצרפתית: חגית בת-עדה, זמורה ביתן, 1995 מזמן הטלפון הנייד לא משמש רק לקיום שיחות, למעשה רק חלק מזערי מהשימושים שאנו מבצעים בו מוקדשים לשיח, מרבית הזמן מופנת לאינספור שימושים נוספים כמו: קריאת חדשות, עדכונים בפייסבוק, משחקים, שמיעת מוזיקה, צילום, ביצוע תשלומים, בקיצור עולם ומלואו. מלבד היוזמות שלנו המכשיר גם דוחף לנו עדכונים והתראות וכך אנו מסתובבים בין הודעה להודעה בחשש מתמיד שמשהו מסעיר מתקיים ואני מחמיצים אותו. אצלנו בבית ואני מאמין שבעוד בתים רבים, המאבק על שעות מסך הוא אחד מהמאבקים המתישים ביננו לבין ילדותינו. אך מה לי להלין עליהן, כאשר גם אני לא מצליח להתנתק מהמכשיר, בארוחות אני ממש נאבק עם עצמי שלא להסתכל בפייד המתמלא. לפני מספר שנים היינו באילת וישב לצדנו בארוחת הבוקר גבר שכל הארוחה הסתכל בנייד, היינו בשוק מהגסות לא עברו חמש שנים והוא נדמה בעיני כמבשרו של עידן חדש. עידן בו עיריות ועמותות יוצאות בקמפיינים המדגישות את הצורך בקשר אישי ובהתנקות מהמסכים. גדולתם של פילוסופים וסופרים מהמעלה הראשונה שהם מצליחים ביצירותיהם להגביה עוף ולר
המלצות, ביקורות וסקירות על פודקאסטים,סדרות בנטפליקס, סרטים, ספרי עיון, ספרי פרוזה ומדי פעם גם מחשבות על תרבות וחברה.