יום דין- חוויות מגיבוש רוחני



תפילות הימים הנוראים, משולות לגיבוש סיירת מטכ"ל אליו מתכוננים צעירים חדורי מוטיבציה חודשים ארוכים. על מנת לצלוח את הגיבוש לא ניתן להיזרק לקו הזינוק אלא יש צורך בהכנות מפרכות הן בצד המנטאלי והן בצד הפיזי. אלו שהגיעו לגיבוש ללא הכנה מספקת מוצאים את  עצמם חיש מהר בצד הדרך אוחזים בסרעפת העולה ויורדת ללא שליטה, כאשר זרם של מיצי קיבה פורץ מפיהם ומלכלך את החול הזהוב של גבעות וינגייט. על מנת להימנע מצבים מביכים מעין אלו,  חכמינו סללו מעין מסלול מקדים לימים הנוראים, אשר תחילתו באמירת סליחות לכל אורכו של חודש אלול, בתפילות ראש השנה הנחלקות ליומיים מפרכים. אולם נקודת השיא מצויה כמובן ביום הכיפורים המהווה מסלול למיטיבי לכת הנחלק לחמישה מסלולי משנה (ערבית,שחרית,מוסף,מנחה ונעילה), ההולכים ומאתגרים את קהל המתפללים הנצרך לעמוד שעות ארוכות באולם צפוף הכמהה לאוויר נקי וכל זאת ללא מים ומזון כאשר צרחות ילדים ממלאות את החלל ומאתגרות את כאב הראש שכבר קנה לו מקום של קבע בראשם. בין כל מסיחי הדעת הללו המתפלל כמהה גם לחוויה רוחנית שתחבר אותו לקהל המתפללים וכמובן לריבונו של עולם. אכן אתגר לא פשוט, אל מולו ניצבו דורות של יהודים.
על מנת להקל ולו במקצת על מרבית באי בתי הכנסת, שטרדות היום יום הובילו אותם לכך שהם לא נערכו לימים הנוראים כראוי החלו להתפתח יותר יותר מניינים המסייעים בהנגשתה של התפילה לציבורים נרחבים. השנה הלכתי להתפלל בשני מניינים מעין אלו שנפתחו דווקא במרכזים קהילתיים ולא בבתי הכנסת הממוסדים. המניין הראשון היה של תנועת חב"ד אליו הגיעו כחמישים מתפללים רובם חסידי חב"ד, אולם לצידם נקבצו ובאו יהודים שבחיי היום יום רחוקים מתורה ומצוות. מה רבה הייתה התרגשותי, כאשר ראיתי אותם עומדים נכלמים בכניסה לחדר בו התקיימה התפילה, אולם שליח חב"ד ניגש אליהם ברכות הניח עליהם טלית שם בידיהם סידור והכניסם בכבוד רב לשבת בשורה הראשונה של אולם התפילה.מלבד זאת התפילה התאפיינה בשירה ובריקודים שמחים שלא היו מוכרים לי, כאשר ראו החסידים שאני תמהה על מנהגם לשמוח ביום הכיפורים הנחשב ליום דין, ניגש אלי אחד מהם ואמר לי, "אנו שמחים כי אנו יודעים שנצא זכאים בדין, עכשיו נשאר רק להינות מכך שהיום אנו נדמים למלאכים".
המניין השני היה של הגרעין התורני הפועל בעיר, מרבית המתפללים השתייכו לציבור הדתי לאומי ונראו כבוגרי ישיבות הסדר. התפילה התאפיינה בהסברים ובהנחיה שאיפשרה גם לאלו שאינם בקיאים בנתיבי המחזור למצוא את נתיבם. מלבד זאת המתפללים השתדלו לשלב בתפילתם ניגונים מוכרים ובכך לסחוף של הקהל. לאחר תקיעת השופר שהידהדה בחדר והרטיטה לבבות, יצאו המתפללים בריקוד סוחף, שתמיד מרגש אותי בניסיון לתפוס עוד כמה דקות מיום הכיפורים רגע לפני שטרדות היום יום מתנפלות עלינו ללא רחם.
בין לבין כדרכי עיינתי בספרים המצויים על שולחנות המתפללים, אולם השנה משום שהתפילות בהם השתתפתי התקיימו במתנ"סים לא עמדו לרשותי ספריות מפוארות אלא רק כמה ספרים שהמתפללים הביאו  עימם מבעוד מועד. השנה נפל ליד ספר דרשותיו של הרב המנוח מרדכי אליהו, ויאמר מרדכי, (שלם,2010) המאגד עשרות דרשות של הרב העוסקות במעגל השנה , בדברי הספד על גדולי הדור ובדרשות המיועדות לנשים. הספר יצא לאור לאחר מותו של הרב אליהו על ידי תלמידו הרב משה טויזר, שהקליט את הרב במשך למעלה מחמש עשרה שנים ולאחר מותו הקליד את הדרשות וערך אותם כספר.
מלאכת העריכה ומיפוי מראי המקום שביצע הרב טויזר עיקרו את הויטאליות המוכרת של דרשות  הנישאות בעל-פה. מלאכת העריכה טישטשה כל סממן של אקטואליה או זיקה  לקהל השומעים, זאת מלבד קטעי הסיום הבאנלים בהם הדרשן מברך את  קהל השומעים.  אם לא די בכך העורך בחר לקטע את הדרשות באמצעות חלוקה לסעיפי משנה שכל אחד מהם מקבל  כותרת המציגה  את המסר המרכזי של כל סעיף וסעיף. בכך למעשה נקטעה הרציפות ההכרחית של הדרשה הנישאת בעל פה והתוצאה היא אסופה  לא קוהרנטית בה החלקים לא מתלכדים לכדי מסר ברור.
מלבד הצורה הבעייתית  התוכן של הספר מטריד ביותר, וזאת משום שהוא מעלה את השאלה כיצד רואה אור ספר דרשות של אחד מגדולי הדור, כאשר הוא נעדר מעוף מחשבתי והוא עסוק על פי רוב בענייני הלכה מייגעים (כמה חתיכות קוגל מותר לאכול בקידוש, אם איננו רוצים לברך ברכת המזון) או לחילופין בדרשות חז"ל המוכרות לכל, וזאת ללא כל פרשנות מחודשת הנוגעת לימנו. הטקסטים המוכרים מסופרים על פי רוב בלשון עממית ומיד לאחר מכן הרב מתעל אותם לטובת הצגת עמדותיו השמרניות בעיקר סביב תחומים של חינוך,בית ומשפחה. שיאה של המגמה השמרנית בא לידי ביטוי בחלק האחרון של הספר המאגד  מספר דרשות שנאמרו בפני נשים. מהדרשות עולה שעבור הרב אליהו הנשים אינן מהוות פרסונות עצמאיות, אלא "עזר כנגדו" הבא לסייע לגבר להשלים את ייעודו הרוחני. תפיסה זו באה לידי ביטוי מובהק בדבריו מדוע על הבעל לנהוג בבני ביתו ביד רכה ותשובתו על מנת שאלו ידברו עימו אמת (ולא יפחדו ממנו) ובכך ימנעו ממנו להגיע  לכדי עבירה. כלומר, אין ערך לרגשותיה של האישה כאדם עצמאי, אלא יש כאן טיעון פונקציונאלי שבא לשמור על מעלותיו הרוחניות של הגבר.
היבט נוסף לתפיסה ההירככית בה גברים ניצבים בראש והנשים מהוות שוליות מצויה בתפיסתו של הרב בכל הקשור ללימוד תורה על ידי נשים. הרב מספר באריכות סיפור על אישה קשת יום שאינה יודעת קרוא וכתוב, אולם כשהיא מגיעה לבית דין של מעלה מראים לה תילי תילים של ספרים שכביכול היא למדה בהם, כשהאישה התמימה מתעקשת שנפלה טעות משום שהיא אינה יודעת קרוא וכתוב, משיבים לה מלאכי השרת שבזכות שהיא הכינה תה לתלמידי חכמים לימודם נזקף לזכותה. הסיפור מהווה חלק משורה של סיפורים בעלי מסר דומה המדגישים את  החשיבות המועטת הקיימת בהקניית תורה לנשים. גישה זו מובילה להדרתן של הנשים מהיכולת לקחת חלק בעיצובו של השיח הדתי השומר על הגמוניה גברית.
ידוע שהרב אליהו מהווה ראש וראשון לשורה ארוכה של רבנים ובהם הרב אבינר, שהפכו את מלאכת ההפרדה בין המינים לאבן יסוד בתורתם. בפסיקותיהם, דרשותיהם ומעשיהם ניכר מאמץ רב להצגת המעמדות בין המינים כחלק מסדרי בראשית שיש לקדש ולשמר. בורות הופכת לצניעות, ומידור ומישטור מקבלים ממד של ענווה. בכך למעשה נעשה טשטוש של מושגים שונים שתכליתו לשמר את הסדר החברתי הקיים וכל זאת מתוך כסות של קבלה, אהבה ורעות.

באיזשהו שלב אי שם בתפילת מוסף הרגשתי שהבנתי את הרעיון המרכזי המוביל את הספר, ושניתן להחזיר אותו אחר כבוד למדף הספרים. שוב התעצבתי על ליבי, כיצד בדורנו יוצאים לאור אין ספור ספרי קודש הכוללים: קובצי דרשות, חידושים על התורה, הרהורים על פרשת השבוע וכו' ולמרות זאת כמעט ולא ניתן למצוא בתוך ים התורה הזו חדשנות הגותית ראויה לציון. הדבר מחזק בי את ההנחה שידע  ונגישות למידע אינם ערובה לחדשנות מחשבתית פורצת דרך. על מנת לאפשר פריחה הגותית המובילה חדשנות רעיונית יש צורך  בהשכלה רחבה, אינטרדסיפלינארית ובמפגשים בין תרבויות שונות וכיווני מחשבה מנוגדים המובילים להתנגשות מפרה הפותחת כיווני כתיבה חדשים. מההיצע הספרותי נראה שדבר מעין זה נעדר כיום ממרבית בתי המדרש שתלמידיהם ורבותיהם שולטים ביד רמה בספרות התורנית הרואה אור במחוזותינו.    

תגובות

רשומות פופולריות

זבובי סתיו- אירן נמירובסקי

האומץ להכיר במוגבלותו של מושג הניצחון

מתנשא מעל הקלישאות

הפקעת נשארה בלתי מפוענחת

סוציאל דמוקרטיה בין נוסטלגיה להוויה פוליטית רלוונטית

קובי אוז, משה חוואטו והעורב, קשת 1996

עלילה מעוררת חמלה