בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות
בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר
המתים שחוצה כבר את רף 20,000 צובעים את
ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף
לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך
דוחק מחשבות חיוביות דרמת הפשע בת שתי
העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome), מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר
לסלון.
במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין
ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת
למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות
בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה
פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן.
ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות
הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק.
מה אורב לאדם מעבר לפינה?
היבט נוסף שהסדרה מאירה פעם אחר פעם
הוא האמירה המיוחסת לשלמה המלך,"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" (קהלת ז,כ), כלומר איש אינו
מוגן ממעידות. כך גם דמויות שנראות בתחילה כמוסריות ובעלות עמוד שידרה ערכי מתגלות
במהרה כמעגלות פינות וכדמויות שכדאי לא להיתקל בהן בסמטה חשוכה. ערב יום השואה, זוהי
תזכורת חשובה מאוד על נפש האדם, ועל היכולת שלו לעמוד בפרץ אל מול המציאות הסובבת
אותו.
השילוב בין אקשן קצבי לבין דרמה בה הדמויות
בנויות כהלכה שאינה נופלת לקלישאות מסמורטטות, הופכת את סובורה לסדרת פשע מהמעלה
הראשונה. הסדרה היא עדות נוספת לשוני המתקיים בין סדרות פשע אמריקאיות שהן בדרך
כלל מרובות אפקטים וצילומים מרהיבים ופחות עמוקות, לבין יצירות אירופאיות שיודעות
לבנות דמויות יותר מורכבות, משכנעות שקל להזדהות איתן. בכך הסדרה מצטרפת לסדרות
פשע אירופאיות שמאכלסות את נטפליקס כדוגמת:
סמויים, מרצ'לה, עמק האושר, ארבע ימים, בקו האש שהשאירו אותי עם קיסמים בעיניים בציפייה לתחילתו
של פרק נוסף.
נווה מדבר שמפיג את השממה
לסיכום, כבר בפרקים הראשונים הבנתי
שנפלתי על נווה מדבר שיפיג את חד הגוניות של ההסגר שנכפה עלינו. שמחתי מאוד להמליץ
על הסדרה לחבר שהוא כבר שועל קרבות וותיק בסדרות נטפליקס, אחרי שהוא רץ מפרק לפרק
והלך לישון רק בארבע בבוקר, הבנתי שהבידוד לא העביר אותי על דעתי וסובורה היא סדרת
פשע שכיף להתמכר אליה ביחד ולחוד. חוויה שעוברת בתזזיתיות בין דרמה לפשע, בין
נופים ואתרים מוכרים ואהובים לבין מוזיקה קצבית שמכניסה אנדנרלין בגוף. בקיצור, לכו
ותתמכרו.
אני לבנתיים אמתין בסבלנות לעונה השלישית שלפי השמועות מצטלמת בחודשים אלו ומשאירה את המעריצים בציפייה דרוכה לבאות.
פוסטים כאלה יכולים לקבל הדים באתר פרפרים - הבלוגוספרה שלנו
השבמחקhttps://isra-parparim.blogspot.com/
מוזמן להצטרף