מהן שלוש הסדרות האירופאיות שיצננו את הקיץ?

אנו רק בראשית יוני וכבר רוחות השרב מכות בנו ללא רחמים, האוויר עומד, מנועי המזגנים מדירות השכנים מטרטרים מעל החלונות ולעת ערב רוח קלילה באה כמו שורת מנחמים מבויישת. בידיעהשיולי ואוגוסט עוד לפנינו, עולה השאלה בכל החריפות- מה ניתן לעשות במציאות מהבילה שכזו? איך נמלטים מתחושת הייאוש המפכה? 

פשוט מאוד, אסקפיזם מורידים את הטמפרטורה במיזוג מוסיפים מאוורר,פותחים בקבוק בירה צוננת ונמלטים למרתון של סדרות אירופאיות בהן רוחות הצפון מנשבות ומקפיאות את נימי האף.

10 אחוז- 3 עונות (2015)

סדרה צרפתית שבמרכזה ניצבים התככים והמזימות של עולם הבידור הצרפתי. מלבד  סבך של פוליטיקות פנימיות, הסדרה רצופה בדרמות אנושיות שמוצגות בהומור קליל המתובל  בכמות נדיבה של שיק פריזאי. השילוב הייחודי בין הומור, דרמה ורומניטקה מאפשר ל-10%, לשבת בנוחות תחת קטגוריית "ערב רומנטי", זו בהחלט אופציה טובה יותר מאשר מרתון סרטי יו גרנט או "סקס והעיר הגדולה". בקיצור משב רוח מרענן בניחוח שאנל, עם נגיעות מחוספסות של מטבוחה ים תיכונית.

ריטה-4 עונות (2012)

אין ספור סדרות נכתבו על  בתי ספר, מדוסון קריק ודגרסי המיתולוגיות ועד סיכון מחושב. לכאורה נראה שאין היכן לחדש ושהנושא מיצה את עצמו, אולם ישנן גם הפתעות בחיים. במרכזה של הסדרה הדנית, ניצבת המורה ריטה, נערת רוק שבאופן לא ברור  מצאה את עצמה כמחנכת כיתה בתיכון בעיר הגדולה. בין דינמיקה של חדרי מורים, התמודדות עם כל פגעי החברה המגיעים לכותלי בית הספר, והובלה של משפחה שבעצמה נמצאת בסיכון. ריטה מתייצבת עם מעיל העור המהוהה שלה, ומערערת את הסדר החברתי השברירי. הסדרה מצליחה לעניין, לרגש ובעיקר לעורר למחשבה. כמי שפוגש את אנשי החינוך בתדירות גבוה, חשתי הזדהות עמוקה  עם הרצון שלה כמורה לחולל שינוי גם באמצעות הליכה כנגד הזרם, המאבק המתמיד גובה מריטה מחירים נפשיים ומשפחתיים אך הוא מאפשר לה לחולל שינוי בחלקת האלוהים הקטנה שלה.

סמויים- עונה 1 (2019)

מערב אירופה מוצפת בכדורי הזיה המופצים על ידי חבורה של סוחרי סמים הולנדים, המשטרה נחושה להפיל אחת ולתמיד את רשת הייצור וההפצה . לטובת המבצע מגויסים שוטר ושוטרת המופעלים כסוכנים סמויים במחנה הקיט בו שוהה חבורת הפיקוד של ארגון הפשע. עשרת הפרקים שומרים על רמת אמינות גבוה ומתח שאינו מאפשר לחיצה על כיבוי. פשוט תפנו לעצמכן זמן לעבור  מפרק לפרק ולפעימות לב מואצות בכל פעם מרחפת סכנת ההיחשפות מעל לבני הזוג. מבלי לתת  ספויילרים, אני יכול להגיד שהסדרה כתובה היטב, הצילומים ריאליסטים והשחקנים מעבירים את התחושות המסתתרות בעבודה תחת מעטה של חשאיות. אני העדפתי לראות את הסדרה הזו לבד, יש משהו ממכר בחוויה האישית הזאת שיוצרת מעין שותפות בין העלילה המתפתחת לבין הצופה טרוט העיניים.

מה הופך את הטלווזיה האירופאית לפנינה?

שלושת הסדרות המשובחות הללו, מחזקות בי את השאלה, מדוע הטלוויזיה האירופאית מוציאה מתחת ידיה סדרות משובחות  הנעדרת על פי רוב מהיצירה האמריקאית (מלבד כמה יצירות מופת כמו הסופרנוס, מד מן ושובר שורות)?  מהו סוד הקסם?  

אין לי תשובה חד משמעית אלא רק קצה חוט ראשוני, לדעתי הקהל האירופאי יותר סבלני ומוכן להתפתחות איטית של העלילה. הוא אינו חפץ בפאסט פוד תרבותי שעובד על גירויים מהירים ומשתנים. הוא מוכן להמתין לבנייתן של הדמויות, להוספתם של נדבכים משלימים שאינם צריכים להידחק בין שלל פירוטכניקות וגופות בוערות. כך גם במרוץ החיים, כדאי לדעת לעיתים להוריד הילוך ולהנות מבריזה קלה של תרבות אירופאית שמבזיקה בתוך המציאות המהבילה שלנו.