חפש בבלוג זה

13,000 ק"מ מפתח תקווה אישה מגלה את זהותה


בחוגי חסידים מוכר סיפורו של ר' שמחה בונים מפשיסחה בדבר האוצר שמתחת לגשר. הסיפור מספר על חסיד החולם שאוצר טמון מתחת לגשר בעיר פראג. האיש אורז את מטלטליו ונוסע בדרכים לא דרכים מביתו בקרקוב לפראג העיר הגדולה. כאשר הוא מגיע נגלים לעיניו גשרים השמורים על ידי כוחות המשמר שאינם מרשים לאיש לחבל בגשרים ובוודאי שלא לחפור מתחתיהם. מתעצב האיש ועומד נכלם אל מול הגשרים, ניגש אליו מפקד המשמר ושואל לפשר עצבונו, האיש מספר את סיפורו. צוחק השומר ואומר לו שהוא חלם על אוצר שנמצא מתחת לתנורו של יהודי החי בעיר קרקוב. ושהוא מעולם לא היה בקרקוב או פגש כל יהודי ועל כן החלום הזה נראה בעיניו כשטות גמורה. שומע היהודי את דברי השומר ואץ לביתו, שם הוא מוצא מתחת לתנורו אוצר שמעשיר אותו ואת בני ביתו. המוסר ההשכל לסיפור זה מובן ופשוט, פעמים צריך לצאת לדרך ארוכה ומייגעת על מנת להכיר בעובדה שהאוצר טמון ממש מתחת לאפינו. נזכרתי בסיפור זה כאשר התוודעתי ליצירתה של הסופרת הקוסמופוליטית, איילת צברי, "המקום הכי טוב" (עם עובד, 2016).
צברי נולדה בשכונת, מחנה יהודה, בפתח תקווה, בגיל 10 התייתמה מאביה ומאז לטענתה לא מצאה מנוח. במשך שנים הרגישה תלושה מהוויה הישראלית, ולאחר מכן יצאה למסעות נדודים בהודו באירופה ולבסוף בקנדה שם גם מצאה אהבה ומיקמה את חייה בעיר ונקובר. דווקא מוונקובר הרחוקה הצליחה צברי להתחבר לזהותה השורשית, דבר הבא לידי ביטוי מובהק בכתיבה. המפגישה את הקורא פעם אחר פעם עם דמויות המופגשות את זהותם במקומות ובסיטואציות חיים בלתי צפויות.
בספרה מאגדת צברי שורה של סיפורים קצרים שבמרכזם גיבורים וגיבורות התרים אחר זהותם אל מול סביבה הזרה להם. כך מתוודע הקורא למהגרת צעירה החיה עם בן זוגה הלא יהודי בוונקובר הרחוקה ולמפגש הטעון המתקיים בינה לבין אמה המגיעה מפתח-תקווה. לצעירה ישראלית החיה בהודו ולונדון ונפגשת עם בן מהגרים הודי, ועוד כהנה וכהנה סיפורים הכתובים ביד אומן ומתארים סיפורם של מהגרים ושורה של דמויות שאינן משתלבות בחברה הסובבת אותן. הסיפורים מרתקים ופותחים בפני הקורא תובנות רבות סביב נושאים של שייכות למעגלי זהות שונים (משפחה, עם, תרבות, לאום וכו'). על אף שהסיפורים קצרים הדמויות המוצגות הינן עגולות, שלמות ואמינות. כך בעשרות עמודים בודדים מצליחה הכותבת לבנות עולמות מרתקים הסוחפים את הקורא ומקנים לו חווית קריאה נהדרת, אליה הוא רוצה לשוב פעם אחר פעם.
הפליא אותי שצברי בחרה לכתוב את  יצירתה בשפה האנגלית, וזאת כאשר הסיפורים רצופים במילים ונופים שהם כל כך ישראלים שקשה לראותם נכתבים בשפה זרה. אני חושב שכתיבתם של הסיפורים באנגלית  (שאינה שפת אימה) וההצלחה הרבה לה זכתה , זכיה בפרס סמי הורר לספרות יהודית וחוזה נוצץ בהוצאות ספרים בינלאומיות, מקנים משנה תוקף ליכולות הכתיבה ולמעמד הבינלאומי להם היא זכתה בשנים האחרונות. כמו כן זו הצלחה של המתרגמת, ברוריה בן ברוך, שהצליחה לתת לספר ניחוח כה ישראלי עד שלא ניתן להבחין שבמקור הוא נכתב בשפה האנגלית.
לסיכום, ספרה של צברי  הוא יצירת מופת ספרותית שמצליחה לשלב בין עלילה סוחפת ומרגשת לבין שאלות מרתקות על זהות ושייכות. זהו ספר הביכורים הראשון של צברי אבל הוא בהחלט מעורר רצון עז לספרים נוספים פרי עטה של המחברת, שעל פי עדותה כבר שוקדת על כתיבתם. לעת עתה אני ממליץ לחובבי הספרות להתענג על הספר ולנסוע אתו למחוזות רחוקים מהודו ועד ונקובר בואכה פתח-תקווה.
קריאה מהנה!


שיר הלל לרוח האדם


חייו של אדם רצופים באוקיינוסים שעליו לעבור, פעמים החציה הינה מודעת וכוללת שורה של החלטות מובנות והכנות מדוקדקות אולם לעומת זאת ישנן חציות שמתחילות בהפתעה גמורה  ורק כאשר המים עוטפים מימין ומשמאל והיבשה המיוחלת רחוקה לעין שיעור, יודע האדם שלפניו אוקיינוס שלא יחצה בנקל. אפילו כריסטופר קולומבוס שיצא למסע ששינה את פני העולם אי שם בשנת 1492, היה משוכנע שלפניו מסע קצר מועד שיפתח ערוץ מסחרי מהיר יותר עבור האימפריה הספרדית שחשקה בקיצור עלויות התחבורה לאיי הודו. בעוד שלמעשה הוא הביא עימו גילוי לאחיו האירופאים, גילוי ששינה את ההיסטוריה האירופאית לבלי הכר. במבט רטרוספקטיבי היה זה גילוי שנשא בכנפיו פרדיגמה חדשה של תפיסת המרחב האירופאית, יחד עם זאת עד שחלחל השינוי לשכבות השונות של החברה האירופאית נצרכו עוד כמה מאות שנים. כך גם בחיינו הפרטיים פעמים אנו ניצבים אל מול שינוי שאנו חושבים שהשלכותיו מוגבלות בעוד שלמעשה אנו ניצבים לפני פרדיגמה חדשה שתתגלה לעיננו רק  לאחר מספר רב של שנים.
שינויים מעין אלו  המשלבים בין שינוי בספרה הפרטית והציבורית עומדים במרכז ספרו של הסופר האירי, קולום מק'קאן, "לחצות אוקיינוס" (עם עובד, 2016. הספר ראה אור באנגלית בשנת 2013 ועד כה תורגם למעל מ-30 שפות). בספר מתוארים שורה של תהפוכות בחיי הגיבורים שבחלקם משנים סדרי  עולם ובחלקם משפיעים רק על עולמם הצר. הספר מגולל  מספר סיפורים הנרקמים זה בזה ביד אומן והופכים ליצירה מרהיבה ושובת לב.  פרדריק דאגלס, עבד  נמלט מגיעה לאירלנד של אמצע המאה ה-19, על מנת לאסוף כספים למאבק בעבדות השוררת באמריקה. במסעותיו הוא נחשף למאבק בין הקתולים לפרוטסטנטים ולאימי "רעב תפוחי האדמה" ,מבלי משים הוא משפיעה על אחת ממשרתות הבית בו הוא שוהה. סיפורה של אותה ריבה מתגולל בחלקו השני של הספר תוך שהמחבר מתחקה אחר מאבקה האישי לכונן חיים ברי קיימא לה ולבני ביתה בארץ ההזדמנויות הבלתי נגמרות. סיפוריהם של צאצאיה נפרסים על פני העלילה ומקנים לקורא  צוהר לשורה של התרחשויות בדברי ימיה של אירלנד מהמחצית השניה של המאה ה-19 ועד ימנו אנו. בבד בבד מתואר סיפורם של שני הרפתקנים בוגרי מלחמת העולם הראשונה החפצים לחצות את האוקיינוס בטיסה ללא עצירות. מאבקם מתאר מעל הכל את האמונה בכוחו של הרוח האנושית ומיכולותיה לחולל שינוי במציאות. מאבק נוסף המתגלה לעיני הקורא הינו המאבק לשלום בר קיימא באירלנד המסוכסכת בין קתולים לפרוטסטנטים,  את המאבק מנהל מתווך אמריקאי החפץ לחולל תמורה בדברי ימיה של הארץ המוכה והחבולה התרה אחר שינוי.
מק'קאן הוא אומן המילה הכתובה ויכולותיו לטוות סיפורים הנשזרים זה בזה הופכים את הקריאה לחוויה עוצמתית שמובילה לכך שלא רציתי להניח את הספר מידי. לכל אורכה של הקריאה חיכיתי לראות כיצד יפגיש המחבר  את הדמויות החיות בתקופות שונות ובמרחבי חיים שכה נבדלים זה מזה, האופנים בהם נפגשות הדמויות מפתיעים ויוצרים חוויה מהנה של גילוי. מלבד החוויה האסתטית המצויה בשפה, במבנה הרומן וביכולת הגבוהה לכונן עלילה סוחפת, הספר פתח בפני צוהר להיסטוריה הקרובה של אירלנד. מדהים לחשוב שאך לפני 150 שנה תושביה נאלצו לחפור במעמקי האדמה ולמצוא שורשים ורכיכות על מנת להשביע את רעבונם וכיום אירלנד נמצאת בחוד החנית של הכלכלה האירופאית. השינוי המשמעותי מצביעה על עמוד התווך של העלילה המהווה שיר הלל לרצון ולחמלה האנושית המושתת על רוח האדם היוצר שאיננו מסתפק בכאן ובעכשיו  אלא ליבו ומעשים נוהים אחר העתיד והכמיהה לשינוי.
לסיכום, ספרו האחרון של מק'קאן מהווה יצירה ספרותית חשובה המצטרפת לספרו הראשון שתורגם לעברית, יסתובב לו העולם הגדול (עם עובד, 2015) אשר גם הוא מהווה ספר מופת המצליח לרגש ולהפתיע מראשיתו ועד אחריתו. ערב שבוע הספר, אני ממליץ על הספר בחום.