אביגדור המאירי זכה לתהילה הודות לשירו, מעל פסגת הר הצופים , שגירסתו המסורסת בביצועו של יהורם גאון הפכה לנכס צאן ברזל בציבוריות הישראלית. אולם בעלי זיכרון היסטורי או מאזיניו תרותי העיניים ערן סבאג (חיים של אחרים) יודעים שאביגדור המאירי הוא למעשה אחד מהסופרים הפוריים שהביאו לקורא העברי את אימי מלחמת העולם הראשונה מעדות ראשונה. חוויותיו כקצין בצבא האוסטרו-הונגרי בחזית ובשבי הרוסי מתוארות בספריו , השיגעון הגדול ו בגיהנום של מטה (קולות, 1989). שניהם נכתבו במקור בעברית כבר בשנות השלושים של המאה ה-20, והיוו למעשה נציגיה העבריים של הסוגה האנטי-מלחמתית שפרחה באותה העת כדוגמת ספרו של רמרק, "במערב אין כל חדש" , סיפורו הקצר של היינריך בל, "כשהמלחמה פרצה" וכמובן הספר המונטומנטאלי "החיים בקבר" של סטארטיס מירבלס. במוקד העלילה ניצבים המאירי ושלושת חייליו: פאלי ההונגרי, מרגלית תלמיד הישיבה שהתפקר ולאצי הצועני התמים מגיעים יחדיו למחנה שבויים ומשם ממשיכים יחדיו במסעם המשותף על פני אלפי קילומטרים מערבות אוקראינה ועד מעמקי סיביר. במסעה עוברת החבורה ממחנה שב
המלצות, ביקורות וסקירות על פודקאסטים,סדרות בנטפליקס, סרטים, ספרי עיון, ספרי פרוזה ומדי פעם גם מחשבות על תרבות וחברה.