ממילת הבשר למילת הלב- דרשה לברית מילה

טקס המילה איננו פשוט הוא נושא עימו את עול הדורות, ומהווה התנגשות חזיתית עם אמונות ודעות  המתקיימות במרחב התרבותי בו אנו חיים. אני מאמין שקיים מרחב רב בין הליכה בתלם מבלי להעלות את הקושי לבין בחירה לוותר על הטקס ואף על הברית עצמה. הדברים שהעליתי על הכתב מבטאים את ההתמודדות שלי כהורה עם מציאות מורכבת זו בה מחד אנו איננו שומרים על ההלכה ומצד שני איננו רוצים לנתק את עצמו משרשרת הדורות, אלא להפך לצקת למציאות חיינו משמעות רלוונטית היונקת ממקורותינו התרבותיים. מתוך כך ניסתי לקשור בברית של בני בין מסורת ישראל סבא לבין עולם הערכים והדעות אליו אני שואף להשתייך היום. בין השניים אין בהכרח סתירה אלא מתח מפרה וחיוני המצריך התמודדות אותה העליתי על הכתב בדברים המובאים לעייל, אני מקווה שדברים אלו יצטרפו לשיח הפורה המתקיים בשנים האחרונות סביב יציקת הרלוונטיות לטקס המילה בדורנו (מוזמנים לקרוא את דבריו של רגב דוד, שמחת הבן-וכאב הברית : הצעה להתמודדות עם אתגר ברית המילה, הסוקר בצורה מעניינת את הדילמה ומעלה כיוונים להתמודדות) 


אנו שמחים ונרגשים לראות את בני משפחתנו שהגיעו מכל קצוות הארץ על מנת לערוך עמנו היום את טקס הברית לבננו, הנכנס להיות חלק משושלת הדורות אליה אנו משתייכים. שושלת הנמשכת על פני אלפי שנים ופריסתה נרחבת על פני יבשות, ארצות ותרבויות. עתה בשנת תשע"ח אנו רואים רק את קצוותיה אולם רובה שזורה בנתיבות מעשינו ובמסורות אותם  אנו נושאים בתודעתנו מבלי משים.   המשנה במסכת אבות אומרת:
 "....על כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון.....". (ד,כ"ב)
היום אנו עורכים את טקס הברית מבלי לשאול את דעתו של הרך הנולד, מצוות המילה אינה מוטלת אליו אלא עלי, כאביו, המחליט בעבורו. בעל כורחו אנו מכניסים אותו אל הברית, אל השותפות הקהילתית שלנו, אל הגורל היהודי. מוסיפים ממד נוסף למציאות  המורכבת של כל אדם באשר הוא המוטל לעולם בעל כורחו וכל חייו מנסה לתת לו פשר ומשמעות. בסופו של דבר על אף שותפות הגורל, המסע לחיפוש המשמעות הינו אישי כאשר כל פרט ופרט מחפש את נתיבו, במציאות החיים אליה הוטל. אומר מדרש תנחומא בפרשת ויקהל, 
"שלשה שמות נקראו לו לאדם: 
אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, 
ואחד מה שקוראין לו בני אדם, 
ואחד מה שקונה הוא לעצמו. 
טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו"
כלומר נקודת ההתחלה בה אנו נמצאים כיום ביום הברית, מהווה רק את השלב הראשון בעיצוב הזהות האישית של הרך הנולד, לפניו עוד דרך ארוכה של מפגש עם העולם שיעצב אותו וייתן לו את שמותיו, אולם הדבר המשמעותי ביותר היא הדרך בה הוא יבחר ללכת, דרך המקנה לו את שמו האמיתי. כמובן שנסיבות החיים וההטלה למשפחתנו מהווה נקודת מוצא להתפתחותו. אולם הדרך פתוחה בפניו, ואנו מקווים שבסיוע החינוך, האהבה, התמיכה והחוויות שנזמן לו הוא יבחר בחירות שיובילו אותו בדרך טובה. דרך שבאמצעותה הוא יעבור מהממד הפסיבי לממד האקטיבי. ממילת הבשר הנעשת על ידי אחרים למילת הלב המתבצעת על ידו. 
"וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד.   כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים  הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.   עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה.  וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר  כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". (דברים, י,טז-יט)
המילה השנייה בשונה מהמילה הראשונה אינה נשארת במרחב הפרטי, אלא היא מחוברת למרחב החברתי בו אנו פועלים על ידי הנכחת המסורות והאידאות שאינן יכולות להישאר כאמיתות מופשטות אלא עליהן להתקיים כמעשים היוצרים חברה טובה יותר. עתה עם יציאתך למסעך האישי אנו מאחלים לך בריאות איתנה, אופטימיות ומעוף שייסעו לך לבחור בחירות נכונות שיובילו אותך בדרך שאינה נרתעת מאתגרים אך יודעת לשלב בין עולמות ולהוביל את ההולכים בה למציאות הרואה את הפרט ואת הזולת כמרכיבים הנבנים יחדיו. דרך צלחה!



תגובות

רשומות פופולריות

"החיים הם מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכניות" (ג'ון לנון)

פלנטה אחרת?

ישנם חטאים שיום הכיפורים אינו מכפר בעבורם

מי יודע מה ילד יום?

קובי אוז, משה חוואטו והעורב, קשת 1996

קרירות מחשמלת

מירה מגן, כפתורים רכוסים היטב, כתר, 1994