דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך יוני, 2010

הקדשות-סוד קסמן של חנויות יד שניה

כאשר מגיע לידי ספר מחנות יד שניה, אני מיד מחפש אחר הקדשות או הערות שהשאירו בו הקוראים במרוצת השנים. מי קרא את הספר לפני? לאיזה אירוע הוא קיבל אותו? ומדוע הוא בחר כעבור שנים למכור את הספר בעבור שקלים בודדים ולהיפטר בעת ובעונה אחת מהעלילה הספרותית ומההקדשה המרגשת שהשאירו לו אוהביו. הספר הראשון שרכשתי בחנות יד שניה הינו ספר הזיכרון לאהרון שמידט, "חברים מספרים על ג'מי" (הקיבוץ המאוחד, תשט"ו). את סיפורו של ג'מי לא הכרתי אך ההקדשה שכתב בני מהרשק בעמוד הראשון לספר הזיכרון שהוציאו הוריו לזיכרו משכה אותי בחבלי קסם. "לתקוה ודן החביבים ש"י ביום שמחתכם. חיי אושר מלאי תוכן אנושי ותנועתי מאחל לכם, בני מרשק"(16.8.56). אינני יודע מיהם תקוה ודן ומהו המאורע שלשמו הביא הפוליטרוק של הפלמ"ח, את הספר. אולם, בכל מקרה, עצם הרעיון להביא לשמחה ספר זיכרון מהווה הצצה לתקופה שנראת בימים אלו כחלום רחוק. דמיינו לעצמכם את פניה של כלה הנתקלת בעת טקס פתיחת המתנות בספר זיכרון המוקדש לחללי חטיבת גולני שנפלו במלחמת לבנון השניה. אכן סיטואציה הזויה. אולם, בישראל של ש

חשבתי שסיימתי עם הדייטים

יש משהו בקריאה של ספר המזכיר יציאה לבליינדייט, ציפיה רומנטית למשהו שונה שלא הכרת, לחיבור מיוחד שיפתיע אותך ויבשר התחלה חדשה שתעמוד אל מול מציאות החיים היום יומית. שמים לב לחזות החיצונית, אומדים זה את זה בעיניים ביקורתיות, בוחנים את המשקל, את הרכות, את הטקסטורה. מעלעלים בתקציר ורואים אם יש לנו נושאי שיחה משותפים, לא פעם רגע לפני שיוצאים מהבית אל עבר המפגש המיוחל מרימים טלפון לחבר קרוב, בודקים באינטרנט ובפייסבוק האם החזות המושכת איננה רק מייצג שווא. בחודש האחרון יצאתי לשלושה דייטים ספרותיים כושלים, פעם אחר פעם מצאתי את עצמי מתייגע עם עלילות שלא הסבו לי עונג, אלא תחושה של אסיר המחוייב לרצות את עונשו עד תום. בתחילה פתחתי את הספרים בתחושה של התרגשות, הביקורות היו טובות העיצוב משך את הלב וריח הדפוס נח עלי כבושם משכר. הכנתי לעצמי כוס קפה מהביל ופתחתי בקריאה. עד מהרה חשתי מרומה, הבנתי שמהדייט הזה שום דבר טוב לא יצא, אש האהבה לא תוצת והכמיהה לחוויה מטלטלת תצטרך להמתין לפעם אחרת. יחד עם זאת, הידיעה שמבקרים היללו וחברים המליצו, לא איפשרה לי לסיים את הדייט באיבו, החלטתי להמשיך ולנסות לפצח את ס

מירה מגן, פרפרים בגשם, כתר 2005

אני מגדיר את עצמי כאדם תכליתי ולכן פעמים רבות במהלך הקריאה, עולות בי מחשבות טורדניות "למה אתה קורא את זה, אולי תקרא איזה ספר עיון?". אני מסלק את הספקות באמצעות ההבנה שאני קורא כדי להרגיש, כדי לצאת מתוך הבאנליות של היום יום מן השיח המכובס שנשקף מבעד למסכי הטלוויזיה ודפי העיתונים ולחוות עולם חוויתי בעולם בו השיחה הגלויה הפכה למצרך כה נדיר. ככל שאני מתבגר קשה לי יותר ויותר למצוא את הסיטואציה המולידה שיחות עומק העוסקות ברגשות. לרוב אנו שקועים בשיח אינפורמטיבי הקשור לענייני היום יום: לעבודה, לפוליטיקיה או סתם לספורט ולבידור. אולם שדות השיח המרובים אינם מאפשרים את השיחה הרגשית, למי כבר יש כוח לפתוח את עולמו הרגשי אחרי יום עבודה? מי יספר ומי יקשיב? לעומת המציאות המנוכרת בה אנו חיים, ניצבת הספרות המאפשרת לנו מדי פעם להיכנס לנבכי נשמותיהם של גיבוריה, להתבונן בהם ולקיים באמצעותם מעין דיון עם עצמנו. בשונה מהצפיה בטלוויזה בה איננו שולטים בקצב העלילה, במראה הדמויות ובטון הדיבור. בעת הקריאה אנו יכולים להיות שותפים פעילים לעצב את הדמויות על פי מראה עיינינו, להרהר בתגובותיהם ולשוב ולקרוא

שקשוקה עשיתי לו- קובי אוז מתעלה מעבר למוכר

קובי אוז, משה חוואטו והעורב, קשת 1996 החברה הישראלית היא בראש ובראשונה חברת מהגרים המאופיינת במגוון רחב של שפות ותרבויות. ניקח לדוגמא את קו 18 בירושלים היוצא משכונת קריית יובל עמוס בזקנים המדברים ביניהם מרוקאית וצרפתית. בשכונת בית וגן עולים על האוטובס צעירים חרדיים המדברים עברית מדוברת המטובלת באידיש ומונחים מעולם הישיבות. רגע לפני שהנהג סוגר את הדלתות נדחק חייל מיוזע שהצליח לחמוק מיום תרבות בהר הרצל. האוטובס מחליק לו בשדרות הרצל עד למכללת דוד ילין, בתחנה מחכות סטודנטיות ערביות השבות לשכונות הערביות במזרח ירושלים. הזקנים ממשיכים לדבר בקולי קולות והמזגן מנסה לצנן את האווירה בידיעה שחבל לו על הזמן. האוטובוס מפלס את דרכו בין הפקקים והחפירות שיוצרות העבודות הבלתי נגמרות של הרכבת הקלה. בשוק מחנה יהודה מחכות לו בבושקות רוסיות כבדות גוף המושכות אחריהן עגלות שוק מתפקעות בצבעי וורוד ואדום. הדלתות נפתחות ריח הזיעה והאוויר הממוחזר של המזגן העייף, מקבל את פניהן של צעירות אמריקאיות קולניות העולות ברחבת המשביר. אתה עוצם את העיניים ושומע בו זמנית לפחות שמונה שפות שונות שמעליהן מרחפת מוזיקת