כאשר מגיע לידי ספר מחנות יד שניה, אני מיד מחפש אחר הקדשות או הערות שהשאירו בו הקוראים במרוצת השנים. מי קרא את הספר לפני? לאיזה אירוע הוא קיבל אותו? ומדוע הוא בחר כעבור שנים למכור את הספר בעבור שקלים בודדים ולהיפטר בעת ובעונה אחת מהעלילה הספרותית ומההקדשה המרגשת שהשאירו לו אוהביו. הספר הראשון שרכשתי בחנות יד שניה הינו ספר הזיכרון לאהרון שמידט, "חברים מספרים על ג'מי" (הקיבוץ המאוחד, תשט"ו). את סיפורו של ג'מי לא הכרתי אך ההקדשה שכתב בני מהרשק בעמוד הראשון לספר הזיכרון שהוציאו הוריו לזיכרו משכה אותי בחבלי קסם. "לתקוה ודן החביבים ש"י ביום שמחתכם. חיי אושר מלאי תוכן אנושי ותנועתי מאחל לכם, בני מרשק"(16.8.56). אינני יודע מיהם תקוה ודן ומהו המאורע שלשמו הביא הפוליטרוק של הפלמ"ח, את הספר. אולם, בכל מקרה, עצם הרעיון להביא לשמחה ספר זיכרון מהווה הצצה לתקופה שנראת בימים אלו כחלום רחוק. דמיינו לעצמכם את פניה של כלה הנתקלת בעת טקס פתיחת המתנות בספר זיכרון המוקדש לחללי חטיבת גולני שנפלו במלחמת לבנון השניה. אכן סיטואציה הזויה. אולם, בישראל של ש
המלצות, ביקורות וסקירות על פודקאסטים,סדרות בנטפליקס, סרטים, ספרי עיון, ספרי פרוזה ומדי פעם גם מחשבות על תרבות וחברה.