דלג לתוכן הראשי

קרלו שטרנגר, אינדבידואליות הפרוייקט הבלת אפשרי, עם עובד, 1999


לפני זמן לא רב מילים כמו פסיכולוג, טיפול, או רחמנא ליצלן- פסיכיאטר, היו מלוות במבטים רבי משמעות, הנהונים כבדים וציקצוקי לשון. מופע שלם של מחוות הבאות להדגיש לבן שיחתך שהוא איננו משתתף בשיחה קלה על ענייני דיומא, אלא לפניו נגלים רזים דרזים. שיחות מעין אלו לא התקיימו באוטובוסים או בשולחנות שבת בהם השתתפו ילדים, אלא, הן נשמרו בקפידה לשיחותיהם של מבוגרים, אשר היו פותחים את דבריהם ב"שלא נדע מצרות" ולאחר מכן ממשיכים בשטף לתאר בעיניים בורקות את מסתרי נפשו של הזולת.

עידן הניו-איג' מחד ועלייתן של תוכניות הריאלטי והראיונות החושפניים מאידך, הובילו לכך שההתערטלות הנפשית הופכת לכדי נורמה. החציצה בין הפרטי לציבורי היטשטשה. המרקע הטלוויזיוני, האינטרנט והעיתונים היומיים עמוסים בסיפורים אישים בהם מספרים ידוענים ושאינם ידוענים על כל פרט ופרט המרכיב על עולמם הנפשי: אישפוזים פסיכאטריים, הפרעות אכילה, טיפולים תרופתיים והתקפי חרדה הפכו להיות לחלק מאוצר המושגים בהם אנו נתקלים חדשות לבקרים. לפתע, המילים כבר לא נלחשות בהדרת כבוד אלא, הן נאמרות בקול רם וברור. בשיח הציבורי ההפרעות השונות הפכו לדבר מדובר, עד לכדי כך שאלו שאינם סובלים מתחילים לתור במהירות אחר הפרעה ולו הקלה ביותר. הרי אדם ללא הפרעה מעיד על עצמו שהוא נורמאלי ומשעמם, סתם בורגני ההולך לעבודתו ושב לביתו בסוף יום. ללא דרמות וללא בכי בלתי נשלט, בקיצור, אדם משעמם וחסר ייחוד. מתוך כך, צצו להן אינספור הפרעות המאפשרות לנו להרגיש מיוחדים: חיינו אינם נגועים בשיגרה משמימה אלא הם רצופים בהתרחשויות מסעירות שעלי לספר בכובד ראש ולנתחם פעם אחר פעם.

סברה נוספת להתרחבות הפופולריות של הטיפול הפסיכולוגי נעוצה בסדר הקפיטליסטי בו אנו חיים. בעולם בו האדם נמדד מדי יום על פי תפוקות, מטשטשים במידה רבה המרכיבים האינדבידואלים. הטיפול הפסיכולוגי עומד כקונטרס לכך. המטופל אינו מרגיש עוד כחפץ, על ספת הפסיכולוג הוא הופך לסובייקט שיש לדון בכובד ראש בתחושותיו, ברצונותיו ובמאוויו. האנושיות שבה אליו כאשר הוא עוצר מהמרוץ החומרי ומביט פנימה אל עבר הרבדים הסמויים מן העין.

השינויים בשיח הציבורי ובמאפיינים התרבותיים הובילו לכך שהטיפול הפסיכולוגי על שלל היבטיו הפך לדבר שבשגרה. מבט חטוף על סביבתי הקרובה מגלה שכמעט כל מכרי הלכו, הולכים או יילכו בעתיד הנראה לעין לסוג של טיפול. הפכנו לחברה של מטופלים הכמהים לעצירה ממרוץ החיים ולמבט מבין ומתחשב אשר כה חסר לנו בעולם המנוכר בו אנו חיים. קרלו שטרנגר בספרו, "אינדבידואליות הפרוייקט הבלתי אפשרי", פותח בפני הקורא צוהר לעולם זה.

הספר חושף בפני הקורא את סיפוריהם של שישה ממטופליו של שטרנגר, פסיכולוג קליני העוסק בסוגיות של עיצוב זהות. מטופליו, עירוניים מצליחים הכלואים בסבך האפשרויות הבלתי נגמרות של העולם המערבי, שופכים את מר ליבם בפניו של שטרנגר הנחלץ לעזרתם באמצעות טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי. מלבד חשיפתם של הסיפורים האישיים שטרנגר מנתח בספרו מושגים מעולם הטיפול.

הספר, שתורגם לעברית לפני למעלה מעשר שנים, סימל בעת הוצאתו פריצת דרך, זאת משום שהוא חשף בפני הקורא המצוי את "מחברותיו הסודיות של המטפל". ההיחשפות לסיפורים האישיים והניתוחים המקצועיים הקנו לקורא תחושה של מציצנות נעימה. כיום, כאשר בכל פינת רחוב מתגוללים נבכי נפשו של האדם, תחושת המציצנות העולה מבעד לדפי הספר התעמעמה ונשארה רק תחושה מייגעת של ארכאיות. הספר הרווי בסיפורים על יחסים חד מיניים, סדו-מאזוכיסטים, תסביכי אב ואם הפך בהדרגה לאוסף של סיפורים הנגלים יום אחר יום בשידורי תוכניות הבוקר. הילת החדשנות שאפפה אותם עברה מן העולם, ונראה שהיום עשר שנים לאחר צאתו של הספר הם נראים כה נורמאלים וחסרי יחוד עד שאינך מבין מדוע הם זכו לראות אור בדפוס. תל אביב ההוללת הנחשפת מבעד לדפים נראית מפוהקת כמעט כמו המרכז המסחרי בנתיבות בצהריי אוגוסט.

בשונה מספרו האחרון, "אני פרוייקט מיתוג" (זמורה ביתן,2010) המציג יריעה אינטלקטואלית עשירה, "אינדבידואליות פרוייקט בלתי אפשרי" מתמקד בעיקר בתחום הדעת הפסיכולוגי. פעמים רבות במהלך הקריאה חשתי שאני קורא חוברת הדרכה לפסיכולוג המתחיל ולכן הפיהוקים לא איחרו מלהגיע. בתום הקריאה שמחתי שקראתי את יצירותיו של שטרנגר מהסוף להתחלה, נראה שכתיבתו הפופלארית השתבחה עם השנים. השיח הסגור של הקליקה הפסיכולוגית המאפיין את ספרו "אינדבידואליות הפרוייקט הבלתי אפשרי" פינה את מקומו לחוויה אינטלקטואלית מגוונת הדנה באופני עיצוב זהותו של היחיד. לאלו המתעניינים בתחום הזהות אך אינם חפצים בהעמקה בפסיכולוגיה אמליץ לוותר על ספרו של שטרנגר ,"אינדבידואליות הפרוייקט הבלתי אפשרי" ולדלג ישר לספרו האחרון, "אני פרוייקט מיתוג", המצליח לעורר למחשבה.

ביקורת על ספרו של שטרנגר- אני פרוייקט מיתוג

ביקורת על ספרו של שטרנגר-העצמי כפרוייקט עיצוב

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לא משליכים ערב פנוי לפח- הסדרות הבריטיות שלא ייתנו לכם לישון

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב?הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים ב-Netflix ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלביזיה מצויינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של הBBC ישר לסלון שלכם והכל ב-30 ₪ לחודש. סדרות מתח בריטיות שיסחפו אתכם לצפייה מרתונית בשם החוק (Line of Duty)
שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שח…

חמשת הפודקאסטים שיעיפו לכם את הפקק-חלק א'

יוצרי הפודקאסטים בארץ הקודש צריכים להודות בראש ובראשונה לישראל כ"ץ, שר התחבורה, ששולט ביד רמה כבר עשר שנים בכבישי הארץ. הצפיפות ברכבות, הפקקים הארוכים בואכה תל אביב החסומה והמסוגרת במרבית שעות היום. יוצרים מאות אלפי שעות של המתנה מורטת עצבים שמקצרות את ימי הנהגים הרואים את חייהם עוברים בסך מבלי יד מנחמת. אל מול השעמום הפושה, שאינו מופג על ידי תוכניות רדיו הממחזרות תכנים אקטואליים זהים משש בבוקר ועד שש בערב, עולה קרנם של הפודקאסטים (תוכניות רדיו בהפקה אישית או ציבורית שמאפשרות צצה לעולמות תוכן מגוונים). התופעה שצוברת בשנים האחרונות מיליוני מעריצים בכל רחבי העולם, לא פסחה על ארץ הקודש שגם בה ישנה התעוררות עצומה של יוצרים שמציעים מכל טוב הארץ, בכל תחום ולכל מצב-רוח. בשנה האחרונה הורדתי כמה אפליקציות, הצטרפתי לקבוצות בפייסבוק ושאלתי חברים (תודה לנאור, ליאת וירין) ואט אט יצרתי לעצמי פלייסט שהופך את הפקקים לא רק לרעה נסבלת, אלא לחווייה מחכימה ולעיתים אף משעשעת. משום שנראה שהבחירות האחרונות לא הביאו עימן בשורה, ושכ"ץ ומדיניותו עתידים ללוות אותנו גם בשנים הקרובות, אני מצרף את הרשימה…

ארבע פודקאסטים לצליחה מוצלחת של קיץ דביק במיוחד

יולי כבר כאן, ואיתו הכאוס של החודשים יולי-אוגוסט, מילות שירה של ריטה, "אני חיה לי מיום ליום", מייצגות נאמנה את תחושותיהם של הורים רבים לאורכם של תשעת השבועות אותם עליהם לצלוח בארבעים מעלות בצל, בפקקים ארוכים, בשמורות טבע העולות על גדותיהן, במתחמי לינה מוכי ברחשים ויתושים. בקיצור, זה לא עומד להיות קל. לטובת רגעי השלווה המעטים, רגעי התייחדות שיאפשרו להתעלות מעל לקדירה המהבילה, ליקטתי ארבע פודקאסטים נפלאים, שכל אחד ואחד מהם פתח לי צוהר לעולם של מחשבות ותחושות מעבר לכאן ולעכשיו. עבר פלילי סדרות פשע טלוויזיוניות יש למכביר וגם בימים בהם הספרות המודפסת הולכת ומצטמצמת עדיין לז'אנר של ספרי המתח יש קהל קוראים נאמן. היה זה אך טבעי שגם בסצינת הפודקאסטים ייוחד מקום לפרקים העוסקים בפשיעה. דנה הילמן, לוקחת את המאזינים שלה למסעות מצמררים בעקבות הפרשות שהרעידו את המדינה. כדוגמת: הרצח של הודיה קדם על ידיה אביה רמי פיימשטיין, ההתעללות בילדים בגן ניצנים בחולון ורצח משפחת אושרנקו. בקול מתקתק דנה חושפת זוועות, מכניסה את המאזינים לחדרי החקירה, לשיקולי הפרקליטות, לפקעת עורכי הדין. עבורי ההאזנה הי…