תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה



עונת החגים בפתח, ומלבד ארוחות החג, המפגשים החברתיים והזיק היהודי אני לא  יכול לדמיין את התקופה הבאה עלינו לטובה ללא כמה ספרים עם עלילה סוחפת שיהיו מונחים לצד מיטתי. ערב ראש השנה תקפה אותי חרדה התבוננתי במדפי הספרים בבית וגיליתי שאין לי ולו ספר אחד לרפואה, עימו אני יכול לפתוח את הבוקר ולסיים את היום. בכל פעם שנזכרתי בשני הספרים שקראתי לאחרונה, אחזה בי תחושה של ייאוש מדכדך, הבנתי שאם אינני רוצה לחזור על טעויות העבר, עלי לסור במהרה לחנות הספרים  להתגבר על אימת התורים הארוכים ולהצטייד במהירות במקבץ של ספרים לכבוד החגים. אולם על מנת שאוכל להגיע לשנה החדשה זך ונקי, אני רוצה לבצע בפוסט זה טקס סימבולי של תשליך, ולהשליך למצולות ים את ספריהם של קולין מקאלוג, ציפור קשוחה (מודן, 2011) ואת ספרו של כריסטופר מור, בית הרוחות (כתר, 2010). את שני הספרים קראתי במהלך חודש אלול, והם הזכירו לי במידה רבה את טקסי העונשין שהיו גוזרים על עצמם חסידי אשכנז בתקופה שקדמה לראש השנה.


קולין מקאלוג, הינה סופרת אוסטרלית שכתבה כמה רומנים היסטוריים על תקופת הקיסרות הרומית (אני מודה ומתוודה, שלא קראתי את ספריה אולם שיטוט באינטרנט מעלה שאלו ספרים שזכו להדים חיוביים). ספרה, ציפור קשוחה, מהווה את ניסיונה הראשון בכתיבת מותחני בילוש. במרכז ספרה ניצב אנס סידרתי המטיל את חיתתו על עיירה מנומנמת במדינת ניו-יורק אי שם בשנות השישים  של המאה ה-20. אל מולו האנס המתוחכם ניצבת משטרה מבולבלת אשר איננה ערוכה די צורכה לאתגרים שמציבה בפניה המציאות האמריקאית המשתנה במהירות. צוות החקירה המגוון יוצא למצוד וכדרכם של ספרי בילוש העלילה מסתעפת ומובילה את הצוות למחוזות לא צפויים. בד בבד מנסה מקאלוג לתאר את עולמם של השוטרים העובדים על התיק החל מראש הצוות המתמודד עם דיכאונותיה של אשתו וכלה בשוטרת צעירה העושה את צעדיה הראשונים בעולם הבילוש. פה ושם נשזרת העלילה במאורעות היסטוריים שאמורים לנסוך בקורא תחושה של אמינות.
העלילה המפותלת, עלילות המשנה, ציונם של אירועים היסטוריים ודרמות אישיות לא מצליחות להרים את הרומן לכדי יצירה ספרותית משמעותית. פה ושם כמו פרכוסיו של גוסס זוכה הקורא לשניים שלושה עמודים קולחים ומעניינים, אשר מחפים ברשלנות על עמודים רווי שעמום. זו הזדמנות נהדרת לאחל למקאלוג שבשנה הבאה עלינו לטובה היא תקדיש את עצמה לכתיבת רומנים היסטוריים ותזנח את כתיבת רומני הבילוש לאלו היודעים ליצור עלילה קצבית וסוחפת. זה המקום לומר שגם התרגום של בלהה רוזנפלד לא עשה עם הספר חסד, ועל כן למרות שהספר תורגם בשנת 2010 שפתו הינה כבדה ולא עדכנית, עד לכדי כך שלא פעם שבתי לבחון את הכריכה מתוך תחושה שהספר הינו הוצאה מחודשת לתרגום ארכאי שנשאר במרתפי ההוצאה.  

עייף וחבול פניתי לקרוא בספרו המבטיח של כריסטופר מור, בית הרוחות (כתר, 2010), מור שמשנות השמונים מבלה את מרבית ימיו בתאילנד כתב סדרה של ספרי בילוש (עד כה יצאו 9 ספרים בסדרה זו) שבמרכזן ניצב חוקר פרטי קשוח בשם וינסנט קלווינו,היוצא לחקור ולגלות תעלומות בלב המאפליה של בנגקוק. בספר,בית הרוחות, יוצא וינסנט לחקור את סיבת הירצחו של תייר בריטי שנמצא ירוי בראשו בדירתו השוכנת בטבורה של בנגקוק. חיש מהר העלילה מובילה  את הבלש החרוץ לחשיפתה של רשת מבריחי סמים שזרועותיה הארוכות מגיעות עד לבורמה. בחוסר תחכום מביך מצליח מיודענו להתקדם בסבך העלילה, שיותר דומה לטיול בגן אירועים טרופי מאשר מסע בסבכי הג'ונגל התאילנדי. פה ושם מצליח מור לשתול תובנות מעניינות על החברה התאילנדית רבת המעמדות, הנשלטת למעשה על ידי אליטה מצומצמת של בעלי הון הזוכים לתמיכת הצבא. בכל הקשור לסוגה הבלשית מור מספק עלילה שטחית ומאכזבת, הנעדרת מכל נקודות מפנה עלילתיות. כבר בעמודים הראשונים ברור מי עומד מאחורי הרצח של התייר האומלל, ועל כן מאות העמודים שבאים לאחר מכן מהווים ניסיון סרק למריחת הקורא. אני מודה שלא צלחתי את כל עמודי הספר, אך לאחר כ-200 עמודים הגעתי לכדי מסקנה שכוס התרעלה שלי התמלאה עד תומה ואינני צריך להמשיך ולסבול, ועל כן סגרתי את הספר בתחושה של הקלה.
לסיכום שני הספרים הצליחו להשכיח ממני את טעמה של ספרות טובה ואיכותית, בפרוס השנה החדשה השארתי אותם מאחורי ופניתי ליצירות מבטיחות יותר וזאת על מנת שאתחיל את השנה ברגל ימין, בשמחה ובציפייה לספרות טובה יותר, תכלה שנה וקללותיה תחל שנה ובירכותיה.

כריסטופר מור ,בית הרוחות תרגמה: עידית שורר, כתר 2010,

(Spirit House - Christopher G. Moore)

קולין מקאלוג, ציפור קשוחה, תרגמה: בלהה רוזנפלד, מודן 2011. 

  

תגובות

רשומות פופולריות