חדוות הגילוי


Image result for ‫האצבעות על הגבעה‬‎   

ישנן פעמים שאני נכנס לספריה או לחנות הספרים נחוש בדעתי לקרוא ספר ספציפי, בהחלטיות אני ניגש למדפים מוכרים, שולף את העותק המבוקש ובתוך דקות מעטות אני כבר צועד החוצה שהספר באמתחתי. על פי רוב מפגשים תכליתיים אלו נושאים עימם הנאה פחותה, מאשר מפגשים בהם אני יוצא למסעות גילוי  המנווטים אך באמצעות אזימוט כללי שמנתב אותי בין סיפורת לספרות עיון. במסעות אלו אני  משוטט בין המדפים, מעלעל בספרים נהנה מריח הדפוס ובעיקר מההפתעה הטמונה בכל עותק לא מוכר שלפתע חושף בפני מרחבי יצירה בלתי מוכרים. ברגעים אלו אני חש כטייל תרבותי המשוטט במרחבי הדעת ולפניו נגלים מראות המעלים השתאות והתפעלות מפאר היצירה האנושית.  
הודות למסעות בלי מתוכננים מעין אלו גילתי את יצירתו הספרותית של איתן דרור-פיאר, סופר ישראלי בתחילת דרכו שספרו הראשון, האצבעות על הגבעה, ראה אור ב-2015 בהוצאת עם-עובד. הספר מורכב משלוש נובלות שונות שכל אחת מהן עומדת בזכות עצמה מבחינה עלילתית אך רוח דומה מנשבת בין דמויותיהם. שלושתן עוסקות במערכות יחסים משפחתיות המתפרקות בשל רוחות רעות של שיגעון הממוטטות את התא המשפחתי לגורמים. כך במאה ושבעים עמודים מתקבצים להם יחדיו בזה אחר זה, הלום קרב, בעל אובססיות כפייתיות ופרנואיד. מקבץ אנושי זה  מוביל את הקורא בתזזיתיות  בין שדרות הנורמאליות לסמטאות השיגעון. המעבר מהמיינסטרים המואר והמוכר למחוזות מוכי פחד, ייאוש ובדידות הופכים את יצירתו של איתן ליצירה מרתקת שלא אפשרה לי להישאר אדיש.
ראויה להערכה יכולתו של איתן לעבור מהממד התיאורי של העלילה לבחינת תגובותיהן השונות של בני המשפחה לשינויים המתרחשים בתא המשפחתי בעקבות כניסתו של השיגעון למרחב החיים המשותף. בשתי הנובלות הראשונות התגובות המתוארות הן של הילדים הרואים את הוריהם מאבדים את צלילות דעתם, הפער בין הידיעה לבין ניסיונות ההסתרה של הסביבה הקרובה יוצרים מרחבים תודעתיים מעניינים שאיתן מצליח לתאר במיומנות רבה, בעיקר בסיפור הראשון העוסק באב פגוע הלם קרב שמשפחתו הולכת ונשמטת ממנו בהדרגה. בסיפור השלישי, כיכר היונים, שלדעתי הוא הטוב שבשלושת הנובלות נרקמים יחדיו שני סיפורים האחד סיפור הידרדרותו של אב מוכה דמנציה המאבד את אחיזתו במציאות והשני סיפור אובדן השפיות של הבן השוקע אט אט בפרנויה המטביע את  שגרת עולמו. המעבר בין סוגים שונים של אובדן כאשר ברקע ניצבת המטפלת האוקראינית שנשכרה על מנת לטפל באב הנמק הופכת את הסיפור לעלילה אנושית מצמררת.
ההתמודדות עם השיגעון כעוגן עלילתי איננו חדש וניתן למצוא אותו מימים ימימה בספרות העברית, ביצירות כדוגמת: "סיפור פשוט"  לש"י עגנון ו "טירופו של רופא הנפש"  ליהודית הנדל. ואלו רק שני כותרים שקראתי וחקוקים בזיכרוני למרות השנים הרבות שחלפו מאז שקראתי בהם. נראה שעל אף שהנושא נידון שוב ושוב בספרות העברית מצליח דרור-פריאר להוסיף לנושא נדבכים חדשים ובכך לעורר את סקרנותי וזאת מבלי לחטוא לקלישאות או ליפול לתבניות עלילתיות המשאירות  תחושה של חזרתיות.
לסיכום, "האצבעות על הגבעה", הינה יצירה מגובשת  שהצליחה לשאוב אותי לתוכה ולעורר בי מחשבות עוד שעות ארוכות לאחר שסיימתי לקרוא בו. עתה כל שנותר הוא לחכות ליצירות נוספות פרי עטו של איתן דרור-פריאר.
איתן דרור-פריאר, האצבעות על הגבעה, עם עובד, 2015, 171 עמ'

תגובות

רשומות פופולריות

מתנשא מעל הקלישאות

הפקעת נשארה בלתי מפוענחת

סוציאל דמוקרטיה בין נוסטלגיה להוויה פוליטית רלוונטית

קובי אוז, משה חוואטו והעורב, קשת 1996

זבובי סתיו- אירן נמירובסקי

עלילה מעוררת חמלה

שרון קריץ', שני ירחים, ידיעות אחרונות 2001