דילוג לתוכן הראשי

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

חדוות הגילוי


Image result for ‫האצבעות על הגבעה‬‎   

ישנן פעמים שאני נכנס לספריה או לחנות הספרים נחוש בדעתי לקרוא ספר ספציפי, בהחלטיות אני ניגש למדפים מוכרים, שולף את העותק המבוקש ובתוך דקות מעטות אני כבר צועד החוצה שהספר באמתחתי. על פי רוב מפגשים תכליתיים אלו נושאים עימם הנאה פחותה, מאשר מפגשים בהם אני יוצא למסעות גילוי  המנווטים אך באמצעות אזימוט כללי שמנתב אותי בין סיפורת לספרות עיון. במסעות אלו אני  משוטט בין המדפים, מעלעל בספרים נהנה מריח הדפוס ובעיקר מההפתעה הטמונה בכל עותק לא מוכר שלפתע חושף בפני מרחבי יצירה בלתי מוכרים. ברגעים אלו אני חש כטייל תרבותי המשוטט במרחבי הדעת ולפניו נגלים מראות המעלים השתאות והתפעלות מפאר היצירה האנושית.  
הודות למסעות בלי מתוכננים מעין אלו גילתי את יצירתו הספרותית של איתן דרור-פיאר, סופר ישראלי בתחילת דרכו שספרו הראשון, האצבעות על הגבעה, ראה אור ב-2015 בהוצאת עם-עובד. הספר מורכב משלוש נובלות שונות שכל אחת מהן עומדת בזכות עצמה מבחינה עלילתית אך רוח דומה מנשבת בין דמויותיהם. שלושתן עוסקות במערכות יחסים משפחתיות המתפרקות בשל רוחות רעות של שיגעון הממוטטות את התא המשפחתי לגורמים. כך במאה ושבעים עמודים מתקבצים להם יחדיו בזה אחר זה, הלום קרב, בעל אובססיות כפייתיות ופרנואיד. מקבץ אנושי זה  מוביל את הקורא בתזזיתיות  בין שדרות הנורמאליות לסמטאות השיגעון. המעבר מהמיינסטרים המואר והמוכר למחוזות מוכי פחד, ייאוש ובדידות הופכים את יצירתו של איתן ליצירה מרתקת שלא אפשרה לי להישאר אדיש.
ראויה להערכה יכולתו של איתן לעבור מהממד התיאורי של העלילה לבחינת תגובותיהן השונות של בני המשפחה לשינויים המתרחשים בתא המשפחתי בעקבות כניסתו של השיגעון למרחב החיים המשותף. בשתי הנובלות הראשונות התגובות המתוארות הן של הילדים הרואים את הוריהם מאבדים את צלילות דעתם, הפער בין הידיעה לבין ניסיונות ההסתרה של הסביבה הקרובה יוצרים מרחבים תודעתיים מעניינים שאיתן מצליח לתאר במיומנות רבה, בעיקר בסיפור הראשון העוסק באב פגוע הלם קרב שמשפחתו הולכת ונשמטת ממנו בהדרגה. בסיפור השלישי, כיכר היונים, שלדעתי הוא הטוב שבשלושת הנובלות נרקמים יחדיו שני סיפורים האחד סיפור הידרדרותו של אב מוכה דמנציה המאבד את אחיזתו במציאות והשני סיפור אובדן השפיות של הבן השוקע אט אט בפרנויה המטביע את  שגרת עולמו. המעבר בין סוגים שונים של אובדן כאשר ברקע ניצבת המטפלת האוקראינית שנשכרה על מנת לטפל באב הנמק הופכת את הסיפור לעלילה אנושית מצמררת.
ההתמודדות עם השיגעון כעוגן עלילתי איננו חדש וניתן למצוא אותו מימים ימימה בספרות העברית, ביצירות כדוגמת: "סיפור פשוט"  לש"י עגנון ו "טירופו של רופא הנפש"  ליהודית הנדל. ואלו רק שני כותרים שקראתי וחקוקים בזיכרוני למרות השנים הרבות שחלפו מאז שקראתי בהם. נראה שעל אף שהנושא נידון שוב ושוב בספרות העברית מצליח דרור-פריאר להוסיף לנושא נדבכים חדשים ובכך לעורר את סקרנותי וזאת מבלי לחטוא לקלישאות או ליפול לתבניות עלילתיות המשאירות  תחושה של חזרתיות.
לסיכום, "האצבעות על הגבעה", הינה יצירה מגובשת  שהצליחה לשאוב אותי לתוכה ולעורר בי מחשבות עוד שעות ארוכות לאחר שסיימתי לקרוא בו. עתה כל שנותר הוא לחכות ליצירות נוספות פרי עטו של איתן דרור-פריאר.
איתן דרור-פריאר, האצבעות על הגבעה, עם עובד, 2015, 171 עמ'

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

שבע מידות רעות בראשית המאה בשנות לימודי לתואר הראשון הסתכלתי בקנאה בחברי הסגל שהילכו במסדרון המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. קינאתי בדרך הילוכם במבטם המהורהר בשיח הידעני שקיימו עם הסטודנטים לתארים מתקדמים שחיכו בציפייה למוצא פיהם. הייתה לי תמונה רומנטית  לגבי  אלו שהקדישו את ימיהם לעולמות הרוח. עם ההגעה לתואר השני התחלתי להבין את הפער בין מציאות לבין דמיון. התחלתי להתוודע למשפך הצר ההופך עם השנים לזרזיף דקיק ככל שהדרך במעלה התארים הולכת ומתארכת. הקילוח הדקיק הזה עומד במרכז ספרה של מאיה ערד, שבע מידות רעות (חרגול, 2006). שבע מידות רעות- תיאור מכלי ראשון מאיה ערד הנשואה לאיש אקדמיה המלמד בארה"ב ובעצמה לימדה כמרצה במגוון אוניברסיטאות מכירה בקרוב את הפער בין דמיון למציאות. במרכז ספרה נמצאת המחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטה הבדיונית, רדוורס, השייכת לליגת הקיסוס של האוניברסיטאות באמריקה. המחלקה המדוללת באמצעים ותקנים מנסה להילחם על עצם קיומה ונמלטת בקושי מחרב הקיצוצים של הנהלת המוסד. פטירתו של אחד מהפרופסורים הוותיקים פותחת מכרז למשרת הוראה תקנית. מכרז שבצוק העיתים נפתח אחת לעשור....

בינג' סדרות מתח בריטיות לצפייה בנטפליקס- לא משליכים ערב פנוי לפח

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב? הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים בנטפליקס  ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלוויזיה מצוינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של ה BBC ישר לסלון הביתי. סדרות מתח בריטיות לצפייה מרתונית בנטפליקס בשם החוק ( Line of Duty )   שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שחי...

אסף ענברי, הביתה, ידיעות אחרונות 2009

מלבד זיכרון עמום מחגיגת ביכורים בה השתתפתי בילדותי, לא התוודעתי ישירות לתנועה הקיבוצית. את החסר השלמתי בשורה של מיתוסים חלוצים ופנטזיות בלתי ממומשות. החברה הקיבוצית הצטיירה בעיני כחברת מופת, השקועה בפסטורליות ארוטית. בה אנשים אידיאליסטים משקיעים את מרצם בשירות החברה והמדינה. בצבא, הועמדתי לראשונה אל מול קיבוצניקים בשר ודם. מה רבה הייתה אכזבתי כאשר גיליתי שבין דמיוני למציאות ניצבת תהום. אלו שפגשתי היו בני דור ההפרטה, זהותם הקיבוצניקית באה לידי ביטוי באהבתם למאיר אריאל, בשתיית בירה גולסטאר בבקבוקים של חצי ליטר ובסגידה לסרט "מבצע סבתא". לאידאלים הסוציאליסטים לא נשאר כמעט זכר, ומרבית הסיפורים המינים שנקשרו לבני הקיבוצים בשנות התיכון התגלו כאגדות אורבניות. הפער שנגלה לעיני המשיך להטריד אותי במהלך לימודי באוניברסיטה, בהם התוודעתי לראשונה להוגים כא.ד גורדון, ברל כצנלסון, יצחק טבנקין ואחרים. בעקבות קריאה בחיבוריהם הרבים שמילאו מדפים בספריית האוניברסיטה נסקתי לגבהי האידיאולוגיה, אולם ההיכרות האינטלקטואלית לא סיפקה את השאיפה להכיר את ההוויה הקיבוצית לעומקה. במהלך חופשת הפסח, בעו...