על אף שישראל הינה מעצמה של שידורי
אקטואליה מבחינת כמות התוכניות המוקדות לענייני היום, כבר לאחר 10
דקות של צפיה\האזנה אתה מבין את הפואנטה ולאחר מכן ישנה חזרה אין סופית של הקלטות ממהדורת הבוקר.
הפרשנים מלהגים, הפוליטיקאים חובטים זה בזה והמגישים מורחים את הזמן בין פרסומת
לפרסומת. מעת לעת ישנן הבלחות של עיתונאות במיטבה אך אותה צריך לחפש בינות לים
המלל השוצף, המרחיק את השומע\צופה מהכרה של המציאות הסובבת אותו. מלבד המהדורה המונומנטאלית
של יעקב אחימאיר במוצאי שבתות, כמעט ואין בשיח הישראלי מבט השוואתי בינלאומי. כך
נוצרת לה בועה חסרת פרספקטיבה בה שבים וממחזרים טיעונים מבלי להגביה עוף מבלי
לראות מעבר לצעקות של ימין ושמאל (מה זה בכלל אומר ב-2019, כאשר מנהיגי המחאה
הסוציאליסטית גרים במדינת תל אביב ומייצגים אלקטורט הנפרס בין הירקון לים).
שוברים את המונפול - Netfkix& Soundcloud &Youtube
לשמחתי בעידן הצפיה הישירה,
הבלוגינג, הפודקאסטים והיוטיוב, ניתן למצוא מקורות מידע חלופיים שמאפשרים העמקה,
חידוד ובעיקר זיהוי של קו המגמה עליו אנו נמצאים. קו בו השחיתות השלטונית הופכת
לחמקמקה, הרשתות החברתיות מהוות פלטפורמה לשיסוי ולא לדיון, וההון נאגר בידי
קבוצות קטנות הפועלות בכל כוחם לבצר את כוחם הכלכלי והפוליטי.
כדי להראות שאנו חלק מתופעה עולמית
ועל מנת לא לייגע אנשים עמלים שבסוף יום חפצים יותר מכל למצוא מזור לנפשם העייפה, מצורפות
המלצות לסדרות, לסרטים ולפודקאסט שמנסים יחדיו להסיר את הלוט ולהראות לכולנו את השיטה שמעבר לכסות, את הכוחות המניעים את הכלכלה בה אנו חיים. לראות, להיות מופתעים וצאת מאזור הנוחות גם בסופו של יום עמוס במיוחד.
המנגנון- שתי עונות
מותחן-פשע ברזילאי המשודר בנטפליקס, מספר את סיפורו
של מבצע, "שטיפת מכוניות", שהחל כחשיפה נקודתית של קשרים בין חלפנים
מהעולם התחתון לבכירים בתעשיה הברזיאלית. כדרכן של חקירות צווארון לבן מסכת הקשרים
המסועפת חשפה בהדרגה שיטה שהובילה לקריסתה של ההנהגה הפוליטית בברזיל. זהו סיפור
אמיתי שמראה עד כמה הפניה כנגד "השיטה" מצריכה קבוצה נחושה של אנשי חוק שאינם מוכנים
לקבל את הכללים שהתקבעו. כך אל מול בוסים שרק רוצים לטייח, עיתונות מגויסת וקשרים
צולבים יוצא צוות חקירה נחוש למסע של ביעור השחיתות מבריזליה ועד ריו דה-ז'אנרו. המנגנון, הוא מותחן מעולה שלצד הסיפור
החברתי עשוי כהלכה תוך שילוב נכון בין דרמה המכירה את הרובד העמוק של הדמויות לבין
מותחן פשע קצבי, הרווי בתהפוכות השומרות את הצופה נחוש לעבור מפרק לפרק.
דמוקרטיה על סף תהום (The Edge of Democracy ,
2019)
סרט תיעודי הזמין בנטפליקס, בוחן את סיפור,מבצע
"שטיפת מכוניות", מנקודת מבט ביקורתית. יוצרת הסרט, פטרה קוסטה, בת לאנשי גרילה לשעבר שנאבקו בשנות השבעים כנגד
הדיקטטורה הצבאית בברזיל. בוחנת בסרטה מי עמד מאחורי המבצע, ומה היו המוטיבציות של המעורבים בפרשיה שבעקבותיה הודחה נשיאה מכהנת והנשיא לשעבר נשלח לתקופה
ממושכת בת שתיים עשרה שנה מאחורי סורג ובריח. עבורה, הפרשיה אינה עוסקת במלחמה
בשחיתות בלבד אלא בניסיון הפיכה באמצעים משפטיים (מכירים את הטיעון). רק שבברזיל
את ההפיכה המשפטית מבצע הפלג הימני הנתמך על ידי בעלי הון והמנהיגות הצבאית, החפצים
להקטין את כוחה של מפלגת הפועלים.
מבלי להכיר לעומק את ההיסטוריה
הברזיאלית, ניתן לראות שהסרט מוטה משלב התחקיר ועד העריכה, בעוד שהנשיא המורשע
וחבריו זוכים לראיונות ולסיקור מעורר דמעות, הצד השני זוכה לאיזכורים בלבד, שלרוב
מציגים אותו כאסופה של בריונים. בין כך ובין כך הסרט פותח בפני הצופה פתח להבנת תהליכי עומק שמתרחשים
בכלכלה השביעית בגודלה, תוך שהוא מראה בצורה מעניינת את הקשרים שאנו מכירים מארצנו
הקטנטונת: הון-שלטון-עיתון.
האוליגרכים- סדרה בת ארבע פרקים
במסגרת הפודקאסט המשובח, כשבגרוש היה
חור, רועי גרון לוקח את המאזינים למסע מרתק מאחורי מסך הברזל. לאורך ארבע פרקים
המאזינים זוכים להרמתו של מסך הברזל ולהצצה בצידו האפל שרק מעטים ידעו מה מתרחש מאחוריו. כך לצד
דימוי של עוצמה פוליטית וצבאית ברית המועצה של שנות השמונים פשוט החלידה והתפרקה.
הפער בינה לבין המערב הלך והעמיק, והכלכלה החולה הלכה והדרדרה עד לקריסתה המוחלטת
בראשית שנות התשעים. גרון מראה כיצד ההתנוונות של החברה הרוסית איפשרה לקומץ של
יזמים ומקורבים להשתלט על כלכלת המדינה. מלבד ההתעשרות המהירה, ריכוז ההון איפשר לקבוצה
זו ליצור מאזן אימה של תקשורת ותשתיות ובכך להשתלט למעשה על מוקדי קבלת ההחלטות.
הרקע המלומד מציב את דמותו של ולדימיר
פוטין בהקשר רחב המסביר את סלידתו ממדינות המערב ואת המדיניות הקשוחה שלו כלפי כלי
התקשורת, שלמעה מהווים לדידו איל ניגוח של בעלי ההון בשלטונו.
כבר זמן רב לא הרגשתי שאני לומד
ומעשיר את ידיעותי בהיקפים כה נרחבים בזמן כה קצר, הפרקים היו פשוט חוויה אינטלקטואלית שחיברה
אקטואליה והיסטוריה בצורה נפלאה. בהחלט מומלץ להתמיד ולקבל פרספקטיבה רחבה שחורגת
מפריים בן שתי דקות בו רואים מנהיגים לוחצים ידיים ותהלוכות צבאיות שאינן אומרות דבר על הסיפור האמיתי שך אחת מהכלכלות הגדולות בעולם.
האוצר שמתחת לגשר
אולמרט, הירשזון, דרעי, בניזרי גונן
שגב אלו פוליטיקאים מורשעים שנפלו ברשת של הון-שלטון-עולם תחתון. אך זהו רק קצה
הקרחון שהצליחו רשויות החוק לחשוף. או יותר נכון שהיה לרשויות החוק את בעלי
האינטרס שהובילו אותם לחשיפת חלק מן השיטה. אלו הם רק סימפטומים הבעיה טמונה
במערכת הפוליטית ובהקשריה עם בעלי ההון והשררה. כל עוד מנגנוני הפיקוח והבקרה יהיו
חלשים, כל עוד הכלכלה תשלט על ידי קומץ, נהלך על קרח דק שמתחתיו מים גועשים. הביטו
בברזיל, ראו את רוסיה פתחו את חושי הביקורת כלפי ארה"ב ותראו שזהו הסדר העולמי
שעלול להטביע את חרותנו במצולות ים.
הפיתרון מצוי בשינוי השיטה ובצמצום פערי הגישה לידע ולמשאבים
אין פתרונות קסם, אולם ראשיתו של
הפתרון מצוי בהרחבת הידע של הציבור ובריסון הכוחות המפעילים לחצים על פוליטיקאים
ופקידים בכירים. מיזמים כמו "לובי 99" המעלה לגבעת השלטון לוביסטים המייצגים את הציבור הרחב, ו-"שקוף" הבוחנים בצורה מקיפה את דפוסי ההצבעה של נבחרנו. הם התחלה טובה ליצירתו של שינוי שאיננו רק מיוחל אלא הוא גם בגדר חובה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה