דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ביקורת ספרים

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

הטיגריס הלבן- ארווינד אדיגה

טיגריס לבן- רומן הודי מטלטל כבר עשורים רבים הודו מהווה יעד פופולרי עבור תרמילאים ישראלים. המקדשים, תחושת השלווה בהרי ההימליה, העלות הזולה והתחושה של רוחניות מהולה בפאן הופכים את תת היבשת ליעד פופולרי. מדי שנה עשרות אלפי ישראלים אורזים תיקים ונעים במסלולים קבועים מהצפון לדרום ומהדרום לצפון. עבורם התושבים ההודים נראים אותנטיים ומסבירי פנים, לצד ההצטמררות מהעוני והזוהמה ישנה תחושה של התפעמות מהתרבות, מהססגוניות ומהרב-תרבותיות. בשנים האחרונות השיח על הודו מקבל ממדים נוספים לצד היותה יעד תיירותי אנו מתחילים להרגיש אותה כמעצמה כלכלית. כמעיין נובע של מיקור חוץ בית גידול למאות חברות המקבלות כוח אדם זול הנותן שירותי תמיכה ופיתוח  כאשר החצי המערבי של העולם הולך לישון. המתח בין האותנטיות לבין הפיתוח המואץ, הסיפור של הסיפורים שמאחורי החזות המוכרת לתייר או ליזם הם אלו העומדים במוקד ספרו של הסופר ההודי,  ארווינד אדיגה , הטיגריס הלבן (ידיעות ספרים, 2008) .  איך ניתן לצאת מהחשכה? במוקד ספרו של ארווינד אדיגה ניצב בלראם צעיר הודי שגדל ב"חשכה", כלומר באזורים הכפריים הנידחים למשפחה מקסטה נמו...

טדיאוש דולנגה-מוסטוביץ', הקריירה של ניקודם דזימה, עם עובד, 1989

הפארסה הפוליטית בה אנו נתונים נראת כלקוחה מתאטרון אבסורדי, קשה לתת היגיון במציאות בה מצד אחר המשק נקרא לאחריות ומנגד הממשלה מתנפחת ל-35 משרדים הגדושים בשרים וסגני שרים. קשה לראות אור כאשר יוזמות פופוליסטיות פותחות את מהדורות החדשות ותכניות כלכליות שאמורות להיטיב עם העסקים הקטנים מנותבות בסופו של דבר לכיסיהם של בעלי הון. אפשר להתמרמר, צריך לחתור לשינוי אך ההתמודדות היום יומית טמונה ביכולת לראות את הדברים בהומור בריא. ספרו של הסופר הפולני, טדיאוש דולנגה-מוסטוביץ (1898-1939) , "הקריירה של ניקודם דיזמה". מצליח להראות את הפוליטיקה ואת היחסים בין ההון והשלטון בצורה משעשעת במיוחד. בחמלה המעוברת ברשעות אירונית הוא מגולל את סיפור עלייתו של ניקודם מאשפתות ועד ללב הקבינט של ממשלת פולין בין שתי מלחמות העולם. מהביבים של שכונות העוני  לכס הקבינט הממשלתי לאחר שסבל מחרפת רעב, נאלץ לחיות כדייר משנה בדירה עלובה ברבעים הפחות בוהקים של וורשה תוך שהוא מתנחם בזרועותיהן של יצאניות מוכות כינים. נופלת לידיו של ניקודם הזמנה לאירוע מלכותי, כאשר בראשו רק רצון למלא את כרסו המקרקרת, הוא פונה לאותה מסי...

טוב הוא מושג חמקמק

תקופת אלול וחגי תשרי מזמנת לנו הרהורים וחיבוטיי נפש האם אנו פועלים בהגברת הטוב בעולם או שמא מעשינו מובילים למחוזות בלתי רצויים. לאחר שזונחים את תשובות הגננות משעות הריכוז של גני הילדים, שעלינו לעשות טוב. מגיע שלב החקירה המורכב בו אנו מנסים להבין מהו אותו טוב מיוחל?   קולמוסים רבים נשברו בוויכוח רב הדורות בין תיאולוגים לבין פילוסופים בהבהרת המושג העמום. למרות שלל התשובות, במפגש שבין המציאות לערכים נעלים עדיין קיים קושי להכריע והבעיה אף הולכת ומסתבכת כאשר יש צורך לבחור בין חלופות שכולן אינן כליל השלמות.   ספרו הצמוק והחדש של הסופר הבריטי המוערך, איאן מקיואן, טובת הילד (עם עובד,2015) מתמודד בדיוק עם שאלות מזן זה, מהי טובתו של הילד? האם ביכולתו של בית המשפט להכריע בשאלות מעין אלו? האם אדם אדון לגורלו והיכן נכנסת המדינה לכל הסיפור? העלילה נעה בשני צירים המשתרגים זה בזה. האחד הציר המשפטי בו עומדת בפני בית המשפט דילמה, האם לחייב קטין חולה סרטן לקבל עירוי דם מהלך המנוגד לאמונתו ולאמונת הוריו המשתייכים לכת "עדי ה'".  מחד ניצבת תפיסת הטוב  החילונית הרואה את החיים כערך ...