#אברהם אייזן ממליץ - המלצות וביקורות פודקאסטים, סדרות, ספרות

הכמיהה לאושר היא המגפה חשוכת המרפא של המערב השבע, אט אט ככל שעלינו במעלות פירמידת הצרכים של הפסיכולוג הנודע, אברהם מסאלו, אנו מנהלים קרב עקוב מדם לכיבוש הפסגה שממנה משקיפים עלינו האושר והמשמעות. אולם ככל שאנו נושכים שפתיים ונאבקים למצוא אחיזה במורדותיה, המציאות התקשורתית בה אנו נתונים מדרדרת אותנו לתהומותיה. בכל שעות היום, פולט הנייד שלנו עדויות בדבר מציאויות חיים אלטרנטיביות בהם חיים אנשים מאושרים החווים חיים מושלמים, מרגשים ופוטוגניים. בעוד שאנו   מבזבזים את ימנו במי הרפש של חיי היום יום. השילוב בין תצלומים של משפחות וילדים מאושרים 24\7 לבין מציאות חיים בה האושר מבליח מעת לעת, מעודד תופעות קשות של דיכאונות וחיפוש מתמיד אחר ריגוש שיוציא אותנו מהשגרה הלא פוטוגנית בה אנו נתונים. מציאות חיים זו מניעה מערכת כספית עצומה של ספרי הדרכה, סדנאות העצמה, פסיכולוגים ותרפיסטים וכמובן תעשיית תרופות שמוכרת לנו את קפסולות האושר מציפרליקס ועד ווליום. איך יוצאים מהמלכוד? לאחרונה שמעתי שני פודקאסטים מעולים שפותחים בפני מאזיניהם כיווני מחשבה שקצת מרבדים את התמונה ונותנים לה נקודות מבט שבהחלט י...

למעלה מעשור במהדורות החדשות בטלוויזיה, בעיתונות ובעמודי האינטרנט אנו נחשפים למיליוני הפליטים המידפקים על דלתותיה של אירופה בתקווה לחיים טובים יותר. הסיפורים מורכבים וכוללים מגוון רחב של סיטואציות אנושיות החל ממהגרי עבודה, עובר למבקשי מקלט הנמלטים מאימת השלטונות ומשדות הקטל,   ולעיתיים אלו משפחות התרות אחר עתיד טוב יותר להם ולילדיהן. בכל אחד מהסיפורים מדובר על טרגדיות אנושיות המתומצתות למספר פרמים הנדחסים בין פרסומת למרכך כביסה לפרויקט מגורים בשרון. אני צופה במראות הקשים בין קיפול כביסה לניקוי הרצפה, קולט ולא קולט בעת ובעונה אחת, בוודאי לא מצליח לעבד את המראות או להפנים את עוצמת התמונות. לעיתים הטרגדיה מצליחה לחדור בשל תמונה שנחקקת בזיכרון, כמו גופתו של הילד הסורי שנמשתה מהים על ידי שוטר משמר החופים האיטלקי. תמונה זו הצליחה להעביר את הדימוי הגרפי אך לא חדרה למעמקי התודעה, אלא היא נשארה ברובד האסתטי של האומללות האנושית. בנקודה זו דווקא לספרות ישנו תפקיד משמעותי בכך שהיא מצליחה לחצות את מיצרי האדישות ולעמת אותי עם   סיפורם של הפליטים השמים את נפשם בכפם מתוך רצון להתחיל בחיי...

  על אף הכתיבה האינטנסיבית בדבר קורות היהודים במלחמת העולם השניה, עלילות הריגול שהתרחשו באותה העת לא זוכות לכתיבה מרובה בעברית (מלבד ספריו של מיודענו מיכאל בר זוהר ) ועל כן שמחתי מאוד להיתקל בספרו החדש של אלן פריסט, מרגלי הבלקן, שבמרכזו ניצבות פרשיות ריגול מראשית שנות הארבעים. במרכז הספר ניצב, קוסטה, איש משטרה יווני העוסק בפרשיות עדינות   המתרחשות ברחבי העיר סלוניקי.   עם התקרבותה של המלחמה לגבולותיה המערביים של יון נאלץ קוסטה לעזוב עלילות של בגידות ותככים בין בעלים לנשותיהם ולעסוק יותר ויותר באירועים הקשורים לענק הגרמני הממתין בגבולותיה של יוון. השינויים בהלכי הרוח של המלחמה מובילים להגעתם של מרגלים באישון לילה, להברחת גבולות, למילוט טייסים שמטוסיהם הופלו בלב אירופה, להפצצות מהאוויר, למפגשים מחתרתיים ולאיסופי נשק ליום פקודה בקיצור כל הרפרטואר המוכר של עלילות ריגול והתקוממות. נראה שפריסט התקשה לבחור במה להתמקד ועל כן הוא פשוט שפך לתוך ספרו הקצר יחסית (פחות משלוש מאות עמודים) את כל המרכיבים האפשריים, אליהם הוא הוסיף קצת רומנים והתאהבויות בלתי אפשרויות שם בתנור לזמן ...