#אברהם אייזן ממליץ - המלצות וביקורות פודקאסטים, סדרות, ספרות

פניה עוז-זלצברגר, ישראלים-ברלין, כתר, 2001, 207 עמ' מרחק הזמן   ועידן השמיים הפתוחים, קצת עמעמו את המורכבות שחשים ישראלים כלפי היבשת בה הפכו מיליוני יהודים לעשן ואפר. אולם הרחובות המוארים וההומים של בירות אירופה רצופות באנדרטאות ולוחיות זיכרון שמזכירות שכאן ממש כאן לפני פחות ממאה שנה חיו קהילות משגשגות שתוך פרק זמן קצר הובלו להמתה בבורות, בצידי הדרכים, במחנות עבודה ובתאי גזים.   עבור אנשי העסקים והנופשים העצירה משטף החיים היום יומיים והחוויות הנאגרות, מהווה אתגר כמעט בלתי נתפס. מי רוצה לעצור את הילולת הקניות בוורשא ולחשוב ולו לרגע על חומות הגטו שהתנוססו רק לפני שבע עשורים והבידלו בין החיים לבין המתים? בעוד אלו כושלים את משא הזיכרון נושאים על גבם אנשי הרוח והמחנכים שמשמרים את הזיכרון ומצביעים על המורכבות המתעמעמת בינות לאדי הבירה וריח העוגות המשכר. הכמיהה לעולם שהראה לנו את הדרך לפי התהום רפרוף מהיר על מדפי הספרים   בביתי, מעלה רשימה נאה של יוצרים ישראלים שרצו להתמודד עם המתח שבין משיכה עזה לבין הכרה שהיבשת הירוקה והנאה הקיאה את הוריהם וסביהם כמזון מבאיש שיש...

האם ההתחדשות העירונית רואה את האנשים השקופים? בתי יוקרה ובוטיק צצים בעשורים האחרונים בתל אביב כפטריות לאחר הגשם משכונת נווה צדק בדרום  לחוף הצוק בצפון. אחדים מתנשאים לגבהים מהם ניתן לראות את הים מכל מרפסת מבלי לשאוף את צחנת האגזוזים, ואחרים שומרים על קו עיצובי אותנטי המדבר עם הלבנט אך יחד עם זאת מאפשר ניתוק מההמון באמצעות שערים וחלונות חד צדדים. אנשי החוץ פולשים למרחבי הזכוכית והבטון בתור נותני שירותים: מנקים, סדרנים, מוכרנים, שליחים ועוד כהנה וכהנה. עולמם נשאר חתום, בלתי מושג ומנוכר ובכך כבשני צירים מקבילים הם מתקיימים זה לצד זה, כאשר רק לכאורה יש ביניהם קשר של ממש. הסוציולוג הפולני,  זיגמונט באומן תיאר בספרו, מודרניות נזילה (מאגנס, 2007), את אותם נותני שירותים כאנשים שקופים (הרבה לפני שאריה-מכלוף דרעי הפך אותם לחלק ממסע בחירות מתוזמר). כאשר אל מולם מתגבש מעמד אקס טריטוריאלי שאינו משתייך למרקם החיים הגאוגרפי בו הוא חי. לטענתו, הפער בין השקופים הנטועים במרחב לבין בעלי ההון שהופכים לאזרחי העולם,   יוצר מציאות של ניכור העלולה להיות נפיצה ובוודאי הרסנית לתחושת...

בעת מחאת הסטודנטים של 2005 השתתפתי   בהפגנות ובכנסים, ליהגתי על בירה בנושאי חברה וכלכלה   וקראתי לעת ליל   על דני האדום, על מרד הסטודנטים בפריז של שנות ה-60   על רוזה האדומה של שנות העשרים ותחושה של התפעמות הציפה אותי.   למרות הלהט   חשתי שחסרה לי תודעה הפוליטית, שתאפשר   לי להתמודד עם השאלות השונות שעלו במהלך המאבק.   ולכן תרתי אחר בית פוליטי, בעקבות זאת התפקדתי   למפלגת העבודה, בה ראיתי לא   רק בית פוליטי אלא גם מסגרת תנועתית   שיכולה להוות   חממה   אידיאולוגית וחברתית. חדור מוטיבציה הלכתי יחד עם זוגתי לסמינר של המשמרת הצעירה באכסניה על חוף ימה של נתניה. במוקד הסמינר ניצבה השאלה, כיצד מפלגת העבודה יכולה להפוך לאלטרנטיבה שלטונית רלוונטית בישראל של ראשית המאה ה-21? פגשנו צעירים אידיאליסטים, עסקנים סוג ז', בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד שרצו להנחיל את רוח התנועה לרבים ועוד עפיפונים טועים כמונו. אחרי החלוקה לחדרים התחלקנו לקבוצות עבודה   בהם דנו על עתידה של תנועת העבודה. במסגרת הפעילות   הוקראו בעיקר טקסטי...

על אף שאני עדיין בשלבים הראשונים של ביסוס קריירה אישית, היותי בן זקונים לאחים בוגרים הגדולים ממני בשנים רבות הפכו את נושא  התמורות באמצע החיים לחלק מעולמי. אולם עד לפני כשנתיים  הוא היה עולה פה ושם בשיחות סלון מזדמנות אך לא היו לי נתונים או כלים לבחון אותו לעומקו. לאחרונה חל שינוי הן בספרה הציבורית והם בספרה האישית, עיתונים החלו לדון בסוגיית אמצע החיים בהרחבה ולצד כתבות על דוגמניות הלבשה תחתונה שחוללו מהפכה ועכשיו מדגמנות מידות גדולות, החלו להיכתב כתבות עומק על אנשים המחוללים שינויים בחייהם המקצועיים.  כפועל יוצא מכך נושא התעסוקה הפך לחלק בלתי נפרד מעולמנו, עד מהרה הבנתי שלפני מרחבים חדשים שכלל לא הכרתי. מושגים כמו: תעסוקה מגוונת, מיצוי פוטנציאל, הנעת עובדים וכיו"ב החלו לקבל משמעות, צורה ודוגמאות. את החשש מעובדים מבוגרים ממני פינה דווקא רצון להעסקתם של עובדים בוגרים ומנוסים, לפתע חיפשתי דווקא עובדים שחוללו בחייהם שינוי לאחר עשר ועשרים שנות עבודה במשק. ההעסקה המגוונת העשירה  את הארגונים בהם עבדתי ואפשרה לי לקבל צוות מגוון המצויד בכלים שונים ובאופני חשיבה מגוו...