דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך מאי, 2010

סמי מיכאל,עאידה, כנרת-זמורה ביתן 2008

על אף שהשכונות הערביות נמצאות במרחק של כמה דקות נסיעה מביתי, תושביהם הערבים רחוקים מתמיד. שפתם איננה מוכרת לי (מלבד כמה מילים שרכשתי בצבא, מה שנקרא "כיבושית מדוברת") מנהגיהם ותרבותם מצויים מעבר לחומות. כל שנשאר הוא ניחוחות של קפה וטעם בלתי נשכח של חומוס וכנפה. הזרות המתקיימת בין יהודים לערבים בפיסת הקרקע הקטנה המכונה ארץ ישראל, מתמיהה אותי בכל פעם מחדש. לספרות ישנו תפקיד חשוב בהורדת המסכות ובחשיפה ההדדית, אולם אל מול שפע הכותרים המתורגמים מאנגלית, צרפתית, גרמנית ורוסית בולטים בהעדרותם חיבורים שנתחברו על ידי סופרים ערבים. פיצוי מסויים לחסך התרבותי מעניקים סופרים יהודים ששורשיהם נטועים במרחב הערבי, כאלי עמיר, שמעון בלס, דורית רבניאן וסמי מיכאל. כתיבתם מאפשרת הצצה אל מעבר למחיצות המפרידות ביננו לבין המרחב הערבי בו אנו חיים (עובדה שיש להסתגל אליה, על אף שיש ישראלים רבים שעדיין חושבים שישראל היא חלק מאירופה). בספרו, "עאידה" , לוקח אותנו סמי מיכאל אל עירק של ראשית שנות התשעים הנשלטת על ידי צאדם חוסיין ומנגנוני הביטחון הסרים למרותו. בין גלי הרציחות, הגירושים וההתעללוי

מסע זהותי בן עבר להווה- הצצה לגיל ההתבגרות של נערה בקונפליקט

שרון קריץ, שני ירחים, ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 2001 כבר למעלה מחמש עשרה שנה אני ניזון מספרייתה של דבורה סילברסטון. תמיד נדהמתי ממגוון ספרי הקריאה המעודכנים שהיו גודשים את מדפי הסלון שלה. סביון ליברכט, עמוס עוז, יהושוע קנז הביטו בי מבעד למדפים. בכתיבתם היה מקום ליצרים יום יומיים, אהבות ושנאות שיצרו סיפורים מרתקים שלא הורכבו ממילונים,מניצולי מחנות ועלילות גבורה ציוניות (הספרים שהיו לרוב בבית הורי). בכל ליל שבת הייתי שולף מן המדף בביתה ספר ויוצא למסע אחר. עברו השנים וכיום את מרבית הספרים אני קונה בעצמי, אולם מפעם לפעם אני עדיין מתגעגע לספריית נעורי. לאחרונה הציע לי דבורה לקרוא את ספרה של הסופרת האמריקאית, שרון קריץ' , "שני ירחים" (ידיעות אחרונות, 2001). בתחילה נרתעתי משום שקריץ' נמצאת במדפי ספריית הנוער וחששתי שאפול לקלישאות ולרומן שיזיכר יותר פסיטגל מאשר דרמה הבנויה היטב. לשמחתי הרבה כבר בעמודים הראשונים של הספר התבדתי ונחשפתי לעוצמתו של הספר.  המסע כתהליך של עיצוב זהות ספרה של קריץ' מתאר את מסעה של סלמנקה מייפל היידל (סאל),ילדה כבת חמש-עשרה הנעקרת מ

נער קריאה- סיפור אהבה בצל מלחמת העולם השנייה

לאחר שנכוויתי מהעיבודים הקולנועיים שנעשו ל "נער החידות מבומביי" ו"אם יש גן עדן", החלטתי להתנזר מסרטים המבוססים על ספרים. אבל כמו עוד הרבה דברים בחיים לכל כלל יש יוצא מן הכלל, סרט בכיכובה של קייט וינסלט הוא ללא ספק תירוץ מספק לשבירתם של כללים נוקשים. העלילה הסוחפת והאמינות שהקרינו הדמויות זיכו את הסרט בחמש מועמדויות לפרס האוסקר ואותנו בסרט משובח במיוחד. הייתי כל כך מרוצה מהחוויה הקולנועית שהחלטתי ללכת ולקרוא את ספרו של ברנהארד שלינק "נער קריאה" עליו מבוסס העיבוד הקולנועי. העלילה נפתחת בתיאור אהבתם של חנה שמיץ, אישה בשנות השלושים המאוחרות, לבין מיכאל ברג, נער בן חמש עשרה, הנקלע לביתה באופן מקרי. סיפור אהבתם הנפרס על פני חודשי הקיץ מהווה חוויה מעצבת עבור ברג הצעיר הנחשף לראשונה לזוגיות ולנבכי האהבה האינטימית. מלבד עולם התענוגות, מתפתח בין השניים קשר אינטלקטואלי במהלכו מקריא ברג לחנה יצירות מופת המקנות ממד נוסף לקשר. הפלירט הקצר מסתיים באותה פתאומיות בה החל, עם העלמותה המיסתורית של חנה. כעבור שנים במסגרת לימודיו באוניברסיטה בפקולטה למשפטים נרשם ברג לסמינר