ילדים,ילדים בואו הביתה - לינווד ברקלי פותח תיבת פחדים

 

ערב אחד התגלתה בעיה בדלת הכניסה לביתי, בורכתי בכשרונות רבים אולם החזקת מברג איננה אחת מהן הזמנתי את השכן שיסייע בידי, בעודנו משפריצים D40 לחורי המנעול חמקה בתי מהבית והלכה לשחק עם חברותיה בדשא. כעבור כמה דקות עליתי במדרגות והילדה איננה, התחלתי לרוץ ולצעוק בשמה, זיעה קרה נטפה במורד גבי, תחושה של אשמה החלה לנבוט במעמקי הנשמה והפחד ממבטי התוכחה של האם כמעט ושיתק אותי. למזלי לאחר פחות מדקה מצאתי אותה מטיילת להנאתה בקרבת מקום. אלו היו רגעים שהופכים בן רגע ערב נינוח לסרט אימה בפאסט פוורד,

סופר המותחנים האמריקאי, לינווד ברקלי ,לקח את הרגע הזה והפך אותו לספר קיצבי בשם:ביום שאיבדתי אותה (מודן, 2011).  במרכזה של העלילה ניצב אב שיום בהיר אחד ילדתו בת השבע עשרה נעלמה. הנערה שיצאה כעוסה מביתם לאחר ויכוח סתמי לא שבה לעת ערב בתחילה העלמותה נראתה כמעשה נקם ילדותי אך חיש מהר החששות הראשונים מפנים את מקומם לאימה צרופה. התפתחויות שונות בחקירה מעידים על כך שהעלמותה של הבת  מהווה קצה קצהו של תעלומה רחבה יותר בה מעורבים גורמים פליליים השואפים להשתיק את הפרשה בכל מחיר.  

כדרכו ברקלי אינו מסתפק בעלילה קצבית אלא הוא יוצר פסיפס עשיר של דמויות ורמזים המתלכדים לכל אורכה של העלילה. בסופו של דבר הקורא נהנה הן ממותחן עוצר נשימה והן מספר בלשי המציב בפניו אתגר לפיענוחה של התעלומה. במהירות הבזק נכנסתי לתוך נבכי העלילה וגמעתי את 381 העמודים בפחות משבוע ימים (קמתי מוקדם בבוקר וקראתי לפני העבודה, ובשעות הערב חיכיתי שבני הבית ירדמו על מנת להמשיך ולקרוא). עודף הגופות שנערמו בעיקר במאה העמודים האחרונים של הסיפור  וכמה טוויסטים עלילתיים המתאימים יותר לד"ר פיל בערוץ 3 קצת העיבו על השמחה, תוך שהם פוגעים בדימוי החיובי של הספר ונתנו לו נופך של סרטים דלי תקציב המוקרנים בשעות הבוקר בערוץ הסרטים.

לסיכום, ברקלי הוציא מתחת לידיו מותחן קצבי המצליח לסחוף את הקורא לשעות בהן העמודים חולפים במהירות אל עבר פתרונה של התעלומה. מומלץ לחובבי הז'אנר.

לינווד ברקלי, ביום שאיבדתי אותה, תרגם מאנגלית: בועז וייס, מודן, 2011, 381 עמ'

Linwood Barclay, Fear the Worst,2009