בית שמש כתמרור אזהרה לפתרונות אד הוק בשוק הדיור בסוף שנת 2016 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הדירוג הסוציו-אקונומי של ערי ישראל [1] . במסגרת הפרסומים התבשרנו שהעיר בית שמש ירדה מאשכול שלוש לאשכול שתיים, וזו לאחר ירידה נוספת מאשכול חמש בו הייתה מצויה בשנת 1995 [2] . תהליך שקיעתה הכלכלי של אוכלוסיית העיר התקיים לצד תהליכי פיתוח מואצים במסגרתם חומשה אוכלוסיית העיר מ-20,000 תושבים בשנת 1990 ל-100,000 תושבים בשנת 2014. בו בעת העירייה עברה ממצב של איתנות פיננסית למצב בו היא סיימה את שנת התקציב 2014 בגרעון מצטבר בסך של כשישים מיליון ש"ח (17.5% מתקציב העיר לשנה זו) [3] . בין גידולה המהיר של העיר לבין שקיעתה הכלכלית של העירייה ישנו קשר שאינו נובע מכורח המציאות או מתהליכי שוק אלא הם פועל יוצא של מדיניות איכלוס שלא לקחה בחשבון כיצד גידול כה מואץ ישפיע על התשתיות העירוניות, האיתנות הפיננסית של העירייה והמרקם החברתי המתקיים בין התושבים הוותיקים לתושבים החדשים שזה מקרוב באו. סיפורה של בית שמש מתחיל בשנת 1950 עת הוקמה העיר כחלק ממדיניות ממשלתית לקליטת גלי העליה שפ
המלצות, ביקורות וסקירות על פודקאסטים,סדרות בנטפליקס, סרטים, ספרי עיון, ספרי פרוזה ומדי פעם גם מחשבות על תרבות וחברה.