חפש בבלוג זה

אי שם בינות לאורות הכרך ולהמון הסואן ממתינה לה אהבה שמחכה להתגלות



כבר שנים רבות שאינני מצוי בעולם הדייטים, מרבית חברי כבר במערכות יחסים ארוכות וסיפורים רומנטיים מגיחים לעולמי בעיקר דרך סדרות וסיפורים המבליחים מעת לעת משידורי הטלוויזיה והרדיו. משום שנטיית הלב שלי היא למשבריות, בכל פעם שספר בעל שם או מראה רומנטי מביט בי ממדפי הספריה וממערומי המבצעים בחנויות הספרים אני מרחיב את צעדי. אולם לכל כלל יש גם  יוצא מן הכלל וכך כשבזווית העין ראיתי את ספרו של אריאל צבר, אהבה בלב העיר-תשע סיפורים ניו-יורקים (שוקן,2013), שיניתי ממנהגי ועצרתי לכמה שניות. 

למה בחרתי הפעם לעצור?

כי אריאל צבר איננו משתייך לז'אנר הקבוע של סופרים הכותבים סיפורת רומנטית. כתיבתו אינה שבלונית, יש בו רגישות נדירה לניואנסים ובאופן מעורר השתאות הוא מצליח לחבר בין הממד האישי לממד החברתי הרחב יותר. ספרו הקודם, גןהעדן של אבי (שוקן,2009), השאיר עלי רושם רב. ללא יומרות או אמצעים ספרותיים מורכבים הצליח אריאל בספרו הקודם להתחקות אחר מסע התקרבות בין בן לאביו. ממקור של בושה וזרות הופך האב למקור לגאווה וזאת הודות למסע האישי שערך  מכפר קטן בכורדיסטאן לקתדרות מדופנות העץ של הקמפוסים היוקרתיים בארה"ב. החוויה הרגשית שעברתי לנוכח הספר עודנה מלווה אותי גם שנים ארוכות לאחר שסיימתי לקרוא בו, ועל כן ברגע שראיתי ספר נוסף שיצא מתחת לידיו מיהרתי לדוכן ההשאלות ולקחתי אותו עימי.

המרחב הפיזי מזמן לנו רגעי התאהבות

בספרו הנוכחי נקודת הנביעה של היצירה הינה אישית. ראשיתו של הספר ברצונו של המחבר להעמיק בסיפור התאהבותם של הוריו שהתרחש ברחובותיה של העיר, ניו יורק, החיבור בין השניים שלכאורה אין בניהם כל קשר הצית את דמיונו של אריאל, . כיצד אנשים שהם כה שונים ובעלי רקעים שלכאורה אין ביניהם כל קשר, יכולים למצוא את עצמם כשותפים לחיים. מהי נקודת השינוי שמעבירה אותם מזרים, לנאהבים, לשותפים. בפתיחה מרתקת הפונה לאפיקי הפסיכולוגיה מסביר אריאל שלמרחב הפיזי ישנה משמעות אדירה על רגשותינו. ישנם מרחבים המחוללים בנו התעוררות רגשית ומינית, שמחוללים בנו תהליך פיזיולוגי המאיץ את ליבנו, מחדד את חושינו ופותח אותנו לעולם חדש של תחושות וחוויות. זהו מנגנון אבולציוני שפועל במצבים קיצוניים שלווה או מתח. כך נרקמים סיפורים ייחודים בימי הבליץ על לונדון מחד ומהעבר השני באשרמים שלווים לנוכח נופים קסומים של הרי טיבט. לדידו, העיר ניו יורק על רחובותיה, תחנות הרכבת התחתית, הכיכרות ההומים והפארקים המוריקים. מהווים מרחב שלם של עוררות פיזית שיוצר מפגשים והתרגשויות שיכולות להוביל בין היתר להיווצרותן של אהבות חדשות.

מחייל המאחר לבסיסו ועד לעובדת זרה האובדת ברחובות הכרך- המיטב

לאחר עבודת תחקיר מעמיקה, שכללה שכירה של צוות תחקירנים שחרש עלונים, עיתונים וספרים ברר אריאל תשעה סיפורים רומנטיים שראשיתם במרחבים הציבוריים של העיר ניו יורק. בכל אחד ואחד מהם התוודעתי לכך שהמציאות עולה על הדמיון. מבקר מוזיקאלי שפוגש עובדת זרה מהפיליפינים בנסיעת רכבת לילית, אשה הבורחת מהמולת הגירושים מכירה תייר צעיר לרגלי פסל החירות ומטיול במעלי המדרגות מתפתחת מערכת יחסים של ממש, חייל בחופשה  שמתיישב בנסיעת רכבת שתשנה את מסלול חייו ועוד. הסיפורים אינם צפויים ויש בהם תפניות שנובעות מהאקראיות שמזמנים לנו החיים עצמם. בכך מצליח הספר להתחמק מפח היוקשים שמעמידה הספרות הרומנטית בפני קוראיה. בנוסף להתוודעות הרומנטית תיאורי הנוף וההמולה הכניסו אותי בינות לאורות הכרך ויצרו בי גם תחושות של התלהבות וציפייה.

דמויות בשר ודם ולא קריקטוריות ספרותיות

הספר נחתם בתיאור עכשווי של כל אחד מהזוגות שסיפורם הובא בספר, החיבור לעולם האמיתי של אנשים בשר ודם המתמודדים עם מציאות משתנה, הקנה לספר ממד של אמינות המתעלה מעל ליצירה ספרותית רגילה. כך שהסיפורים שנפתחו בפני לא היו סיפורם של דמויות ספרותיות בלבד, אל סיפורם של אנשים אמיתיים המתהלכים ביננו. הצריכים לעמול יום אחר יום אם ברצונם להפוך את רגעי ההתאהבות הראשוניים לחוויית חיים מתמשכת, שאינה תלויה בהפרשות של אדרנלין ואינידרופינים המופרשים ברגע התעוררות במרחביה של העיר ניו-יורק.

רוחות של סתיו מובילות את הנפש למקומות חדשים

לסיכום, עם בואן של רוחות הסתיו ושלכת העלים המתגבהת בפארקים, הסיפורים הניו-יורקרים שליקט אריאל צבר, מהווים תוספת נפלאה ליצירתה של אווירה סתווית, המתובלת בניחוח ייחודי של גשמים ראשונים, עוגות התופחות לאיטן וסיפורים שמחממים את הלב לנוכח הרוחות הקרירות המתחילות לנשב מעבר לחלונות הבית.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה