מה אתה יותר, יהודי או ישראלי? דתי או חילוני? שאלות אלו הנשאלות לרוב במעגלי הנערים והנערות המתכנסים בשלישי ובשבת במסגרת פעולות תנועת הנוער, שבות ועולות לאורך נתיבי החיים. ישנם רבים החושבים ששאלות אלו שייכות לגיל הנעורים בלב, ועל כן, עם בואה של ההתבגרות וההתברגנות ניתן להשאירן מאחור ולצעוד קוממיות אל עבר המנוחה והנחלה המחביאה בצילה את הזהות המוגמרת אשר איננה נצרכת לשאול את עצמה שוב ושוב מהן מרכיביה. אולם, למעשה, מבט מפוכח על חיינו מראה שזהותנו מתעצבת ללא הרף בהתאם לנסיבות, לאנשים עימם אנו נפגשים ולחוויות אותן אנו חווים. ולכן, שאלות אלו ממשיכות ללוות אותנו במשך כל חיינו הבוגרים.
סייד קשוע, החי על התפר שבין החברה היהודית לחברה הערבית, פותח ביצירותיו (סדרת הטלויזיה-"עבודה ערבית", טור שבועי בעיתון הארץ, שלושה רומנים) פתח למפגש המתחולל בין מגוון רחב של זהויות הנפגשות יחדיו במרחב הגיאוגרפי שבין הירדן והים. בספרו האחרון,"גוף שני יחיד", שוזר קשוע בין שני סיפורי זהות שלכאורה אינם קשורים זה בזה.
האחד, סיפורו של אמיר להב עובד סוציאלי ערבי, המגיע לירושלים מג'לגוליה. הניתוק ממחוזות ילדותו והמפגש עם החברה היהודית משנים את חיייו. מסעו של אמיר לגיבוש זהותו האישית הולך ומסתבך לאורכה של העלילה כאשר הוא מאמץ בהדרגה מרכיבי זהות יהודים. על אף ההיטמעות החיצונית אמיר איננו יכול להתנתק מעברו הערבי, חוויות ילדותו, שפתו וזכרונותיו משיבים אותו שוב ושוב לכור מחצבתו. הפער בין ההווה לבין העבר יוצר מציאות חיים הנעה על התפר שבין אמת לשקר בין דימיון למציאות. המאבק המתמיד הופך את חייו האפרורים של אמיר לזירת התגוששות מרתקת הסוחפת את הקורא.
במקביל מגולל קשוע את סיפורו של עורך דין מצליח המגיע לירושלים מכפר במשולש . בתחילה, מתוודע הקורא להצלחותיו הכלכליות של הגיבור.הכוללות בין היתר: מסעדות יוקרה, מכונית מנהלים, חניה שמורה ונופשונים. על אף ההצלחה, רוחו של עורך דין אינה שקטה. הוא מצוי במרדף מתמיד אחר הדברים שיקנו לו את המעמד הנכון, הן בקרב הרוב היהודי והן בקרב החברה הערבית בה הוא חי. מתוך כך, עורך הדין קורא יצירות מופת ספרותיות שכלל לא מעניינות אותו, דן בדיונים שיש לו בהם רק עניין מועט ומסגל לעצמו רמת חיים שמעבר לרמתו. התרחשות מקרית מובילה לקריסתם של המגננות המעמדיות ולחשיפתם של הפחדים הקמאים המובלים אותו. המערבולת הרגשית אליה נכנס עורך הדין מחדדת את הפער בין התדמית לבין האני הפנימי המסתתר מאחורי סמלי הסטטוס. במעמקי המערבולת נפגשות שתי הדמויות המנסות כל אחת בדרכה להיחלץ ולשוב לחוף מבטחים.
התמודדות הדמויות עם שאלות של זהות בחברה החיה בתפר שבין יהודים לערבים, מאפשרת לקורא העברי להיחשף לזרמי העומק של החברה הערבית פלסטינית. בכישרון יוצא דופן מצליח קשוע להעלות מעל פני השטח סוגיות העומדות בבסיס השיח העכשווי המתחולל בקרב ערביי ישראל, כמו: כבוד המשפחה, יחסי מין לפני הנישואין, היחס לחברה הישראלית, לאומיות, הצלחה כלכלית ויחסי הכוח שבין תרבות המיעוט לתרבות הרוב. שאלות אלו, היכולות להוות חומר גלם לימי עיון מפרכים ומפוהקים, נשזרות על ידי קשוע לכל אורכו של הספר, וזאת מבלי לפגוע בשטף העלילה. השילוב בין שאלות יסוד לבין עלילה סוחפת וקולחת הופכת את "גוף שני יחיד" ליצירה מעניינת מבחינה אינטלקטואלית ומענגת מבחינה אסתטית וזאת על אף שעדיין עליה לעבור כברת דרך מבחינה סגנונית.
לסיכום, "גוף שני יחיד", מאפשר לקורא לחדור הן למעמקיה של החוויה הערבית-ישראלית והן לעולמן של דמויות המעצבות את זהותן באופן יום יומי. ההתחקות אחר ניסיונותיהם המתמידים של הדמויות להפריד בין שקר לאמת, בין אותנטיות לזיוף, מאפשרת לקורא להשחף למלכוד בו ניצבים הערבים הישראלים, המעוניינים מחד להשתלב בהגמוניה המערבית ומאידך לשמר את תרבותם הערבית.
סייד קשוע, החי על התפר שבין החברה היהודית לחברה הערבית, פותח ביצירותיו (סדרת הטלויזיה-"עבודה ערבית", טור שבועי בעיתון הארץ, שלושה רומנים) פתח למפגש המתחולל בין מגוון רחב של זהויות הנפגשות יחדיו במרחב הגיאוגרפי שבין הירדן והים. בספרו האחרון,"גוף שני יחיד", שוזר קשוע בין שני סיפורי זהות שלכאורה אינם קשורים זה בזה.
האחד, סיפורו של אמיר להב עובד סוציאלי ערבי, המגיע לירושלים מג'לגוליה. הניתוק ממחוזות ילדותו והמפגש עם החברה היהודית משנים את חיייו. מסעו של אמיר לגיבוש זהותו האישית הולך ומסתבך לאורכה של העלילה כאשר הוא מאמץ בהדרגה מרכיבי זהות יהודים. על אף ההיטמעות החיצונית אמיר איננו יכול להתנתק מעברו הערבי, חוויות ילדותו, שפתו וזכרונותיו משיבים אותו שוב ושוב לכור מחצבתו. הפער בין ההווה לבין העבר יוצר מציאות חיים הנעה על התפר שבין אמת לשקר בין דימיון למציאות. המאבק המתמיד הופך את חייו האפרורים של אמיר לזירת התגוששות מרתקת הסוחפת את הקורא.
במקביל מגולל קשוע את סיפורו של עורך דין מצליח המגיע לירושלים מכפר במשולש . בתחילה, מתוודע הקורא להצלחותיו הכלכליות של הגיבור.הכוללות בין היתר: מסעדות יוקרה, מכונית מנהלים, חניה שמורה ונופשונים. על אף ההצלחה, רוחו של עורך דין אינה שקטה. הוא מצוי במרדף מתמיד אחר הדברים שיקנו לו את המעמד הנכון, הן בקרב הרוב היהודי והן בקרב החברה הערבית בה הוא חי. מתוך כך, עורך הדין קורא יצירות מופת ספרותיות שכלל לא מעניינות אותו, דן בדיונים שיש לו בהם רק עניין מועט ומסגל לעצמו רמת חיים שמעבר לרמתו. התרחשות מקרית מובילה לקריסתם של המגננות המעמדיות ולחשיפתם של הפחדים הקמאים המובלים אותו. המערבולת הרגשית אליה נכנס עורך הדין מחדדת את הפער בין התדמית לבין האני הפנימי המסתתר מאחורי סמלי הסטטוס. במעמקי המערבולת נפגשות שתי הדמויות המנסות כל אחת בדרכה להיחלץ ולשוב לחוף מבטחים.
התמודדות הדמויות עם שאלות של זהות בחברה החיה בתפר שבין יהודים לערבים, מאפשרת לקורא העברי להיחשף לזרמי העומק של החברה הערבית פלסטינית. בכישרון יוצא דופן מצליח קשוע להעלות מעל פני השטח סוגיות העומדות בבסיס השיח העכשווי המתחולל בקרב ערביי ישראל, כמו: כבוד המשפחה, יחסי מין לפני הנישואין, היחס לחברה הישראלית, לאומיות, הצלחה כלכלית ויחסי הכוח שבין תרבות המיעוט לתרבות הרוב. שאלות אלו, היכולות להוות חומר גלם לימי עיון מפרכים ומפוהקים, נשזרות על ידי קשוע לכל אורכו של הספר, וזאת מבלי לפגוע בשטף העלילה. השילוב בין שאלות יסוד לבין עלילה סוחפת וקולחת הופכת את "גוף שני יחיד" ליצירה מעניינת מבחינה אינטלקטואלית ומענגת מבחינה אסתטית וזאת על אף שעדיין עליה לעבור כברת דרך מבחינה סגנונית.
לסיכום, "גוף שני יחיד", מאפשר לקורא לחדור הן למעמקיה של החוויה הערבית-ישראלית והן לעולמן של דמויות המעצבות את זהותן באופן יום יומי. ההתחקות אחר ניסיונותיהם המתמידים של הדמויות להפריד בין שקר לאמת, בין אותנטיות לזיוף, מאפשרת לקורא להשחף למלכוד בו ניצבים הערבים הישראלים, המעוניינים מחד להשתלב בהגמוניה המערבית ומאידך לשמר את תרבותם הערבית.
יצירה מהנה ומעוררת למחשבה. מומלץ.
תגובות
הוסף רשומת תגובה