דילוג לתוכן הראשי

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

תהום הנשייה- ספרים שיש לשכוח ולהשכיח

על אף היותי קורא ספרים מיומן  עדיין בכל כניסה לחנות ספרים תוקפת אותי תחושת התרגשות. המדפים הכורעים תחת נטל הדפים והכריכות המחייכות אלי  מכל קיר,  ריח הנייר המשכר מעבירים אותי על דעתי.כאחוז דיבוק אני עובר ממדף למדף, פותח, מעיין, קורא כמה שורות מחזיר, מניח בחיקי, יודע שאין סיכוי שבמצבי אקרא את הערמה ההולכת וגדלה וברגשות אשם אני מחזיר  אותם בשקט בשקט למקומם. הבילבול הרב שתוקף אותי בכל כניסה ולו מקרית לחנות ספרים, הוביל אותי לחיפוש אחר עזרים שיסייעו לי להתמצא בחנויות בהם המלאי מתחלף במהירות שיא. החלטתי שאסתייע ברשימת רבי המכר המפורסמת מידי שבוע בעיתוני השבוע.
אין קשר של נביעה הכרחית בין רשימת רבי המכר לבין איכות ספרותית
רשימות רבי המכר המתפרסמות מידי שבוע מהוות אביזר מעין זה, הן נידמו לי כוכב צפון המראה את הכיוון הכללי בו יש ללכת בשוק הספרים. אולם עד מהרה הבנתי שהקשר בין הספרים  הממוקמים בראש רשימת ספרי רבי המכר לבין איכות איננו קשר המגלם בחובו נביעה הכרחית. לרוב ספרים מצליחים להתברג ברשימה המיוחסת הודות לשרשרת ארוכה ומשומנת של אנשי יחסי ציבור שעשו יד אחת עם רשתות  הספרים (סטימצקי, צומת ספרים)  ובעלי ההוצאות לאור (שלרוב מחזיקים בבעלות צולבת גם את הרשתות)  על מנת לקדם קבוצה מסויימת של ספרים וספרים. התאגדות זו הובילה לכך שהמלצותיהם של המוכרים אינן נובעות מקריאה מעמיקה או מהיכרות כלשהי עם ספרי הקריאה המומלצים על ידם, אלא המלצותיהם מונחות על ידי  בונוסים ותגמולים. ההופכים אותם לתגרנים בשוק ותו-לו, ממש כמו המוכרנים העליזים של חברת סלקום או הסוחר המיוזע בשוק הכרמל. כולם הפכו להיות חלק מאותה סירה צרכנית המעודדת צריכה לא מבוקרת בלא קשר לצרכיו של הקונה.
מי קובע מהי איכות?
מכונת המכירות המשומנת המחריבה כל חלקה טובה משאירה את הקורא התמים בודד במערכה הספרותית. כטועה במדבר עליו לפלס לעצמו את הדרך אל עבר קריאה ספרות איכותית ומעניינת בין שלל המבצעים, רבי המכר והמלצות המוכרים. כמובן יהיו אי אלו פוסט מודרניסטים שירימו גבה ויאמרו, "מי קובע מהי איכות?, אתה סתם מנסה להשליט עלינו דיקטטורה של איכות מזוייפת שרק מקבעת את השיח". טענות אלו מוכרות וטוב שהן נשמעות משום שהן שומרות על נימה ביקורתית בשיח המנסה למדרג את היצירות הגודשות את החנויות. ברור לי שעל טעם וריח אין להתווכח אולם ישנן יצירות שטיבן כל כך זועק עד לכדי כך שאני חש חובה מוסרית לעמוד ולזעוק מבעד למקלדת. אודה ואתוודה את רובם לא סיימתי עד תום, תחושת הלעות שעטפה אותי לא איפשרה לי להמשיך במעלות הקריאה, פשוט התייאשתי באמצע, הספר נשמט מיידי. אולם כאחד שהציץ ונפגע אני חש חובה מוסרית לקום ולהזהיר את קהל הקוראים. רשימה זו תתעדכן בכל פעם שאתקל במפגע ספרותי שיש להתריע בפניו, אני מקווה שקוראי הרשימה יסתייעו בה כמצפן המסייע להם בעודם משוטטים בחנויות הספרים בחיפושיהם אחר ספרות טובה. להפתעתי הרשימה איננה כה ארוכה כפי שחשבתי, כנראה שהטראומה גדולה מהאירועים עצמם.
ברוכים הבאים לתהומות השיעמום
איריס אליה-כהן, מכתוב, ספרי סימן קריאה, 2011.
לילך סיגן, רומן למתחילים, ידיעות אחרונות, 2011.
כריכות שתי הרומנים מבטיחות לקורא גדולות ונצורות, ספרות איכותית הפותחת בפניו את נבכי נשמותיהם של הגיבורים. הקורא התמים שהחליט לקחת את הסיכון נתקל בכתיבה מגושמת, סטריוטיפית ומשעממת ההופכת את הקריאה לשמירת בונקר בלילה בלי כוכבים. הדקות לא עוברות, המחשבות מתערפלות וכל שנשאר הוא להמתין לקריאה המיוחלת, "אחי, נגמר הזמן, תחזור לישון". לדעתי עצם הוצאתם לאור של שני הספרים גובלת ברשלנות של ההוצאות שאיפשרו לרשימות חובבניות עמוסות במטאפורות  "מתוחכמות" להסתנן אל מכונות הדפוס ולצאת לאור כספרים.
ג'קי חוגי, אלף לילה. קום- העולם הערבי היום, מעריב, 2011-
אוסף אנקדוטות שאינו מצליח להסביר לקורא ולו במעט מה קורא בעולם הערבי. ספרו של חוגי דומה למהדורה מורחבת של גיא פינס. זוהר, צבעוני אבל חסר עומק. לעומת תוכניתו של גיא פינס אשר איננה מתיימרת להיות תוכנית תחקירים מעמיקה של ה-CNN, חוגי כותב בכריכת ספרו שהספר נותן מבט פנורמי על תהליכי עומק בעולם הערבי. אולם לאמיתו של דבר הקורא המאוכזב נאלץ להסתפק בקרעי סיפורים חסרי כל קשר, הכתיבה הגרועה ואפשר לומר הילדותית הופכת את הספר למפגע של ממש. לצערי הספר איננו יכול להיכלל אפילו בקטגוריית ספרי השירותים אשר נועדו  להעביר את הזמן בין נפיחה לנפיחה.
אלוהים, מה לעשות בהם?
ספרים אלו מעלים בפני שאלה מוסרית לא פשוטה, מה לעשות בהם? משום שבעצמם מכירתם\נתינם אני שם מכשול  ברשות הרבים. מצד שני שליחתם לגריסה\מחזור מעלה בי תחושה לא נעימה של השחתה. בנתיים בחרתי לא להחליט, הם יושבים על מדפי ספרייתי ותופסים אבק, מזכירים לי בזדוניות את השעות האבודות שהשקעתי בהם לריק.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שלוש סדרות מתח ישראליות שיעוררו לכם את הסגר

 עלייתו של תאגיד השידור כאן 11 עוררה שדים מרבצם. רשות השידור המיתולוגית הובסה על ידי הערוצים המסחריים, הסכמי העבודה שהונחו על צווארה לא אפשרו לה להתחדש ולהשתנות ותחושה של  ייאוש  וחוסר רלוונטיות פשטה במסדרונות רוממה השוממים. לאחר שהוחלט על פירוקה והקמתו של תאגיד מחודש  החל מאבק פוליטי עיקש. כדרכו נתניהו חזר בו וסוגיות של תרבות ובידור פינו את מקומן לזהותם  הפוליטית של הכתבים, למידת העצמאות בדיווח ומעל הכל לסוגיית הסוגיות, מידת הנאמנות לראש הממשלה ולחבר מרעיו. הימים חלפו, הניסיונות לבטל את הפירוק כשלו והתאגיד יצא לדרך. בשנתיים שעברו מיום הקמתו התחוללה לא פחות ממהפכה תרבותית בישראל, היצירה המקומית נסקה וללוח השידורים החלו להגיח תכניות מקור שרעננו את רצועות השעמום של הערוצים המסחריים שלא הצליחו לייצר תוכן מלבד רצועות אקטואליה ארוכות הממחזרות ידיעות במשך שעות ותוכניות ריאליטי מתוחות כמו גומי לעיסה, המנסות להפיק את מיצוי הטעמים המרבי מהתערובת הזולה.  לצד תכניות אקטואליה אינטליגנטיות ומרחיבות דעת, הופקו סדרות תעודה חדשות שפתחו בפני הצופים עולמות לפינות נסתרות בקיו...

בינג' סדרות מתח בריטיות לצפייה בנטפליקס- לא משליכים ערב פנוי לפח

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב? הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים בנטפליקס  ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלוויזיה מצוינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של ה BBC ישר לסלון הביתי. סדרות מתח בריטיות לצפייה מרתונית בנטפליקס בשם החוק ( Line of Duty )   שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שחי...

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

שבע מידות רעות בראשית המאה בשנות לימודי לתואר הראשון הסתכלתי בקנאה בחברי הסגל שהילכו במסדרון המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. קינאתי בדרך הילוכם במבטם המהורהר בשיח הידעני שקיימו עם הסטודנטים לתארים מתקדמים שחיכו בציפייה למוצא פיהם. הייתה לי תמונה רומנטית  לגבי  אלו שהקדישו את ימיהם לעולמות הרוח. עם ההגעה לתואר השני התחלתי להבין את הפער בין מציאות לבין דמיון. התחלתי להתוודע למשפך הצר ההופך עם השנים לזרזיף דקיק ככל שהדרך במעלה התארים הולכת ומתארכת. הקילוח הדקיק הזה עומד במרכז ספרה של מאיה ערד, שבע מידות רעות (חרגול, 2006). שבע מידות רעות- תיאור מכלי ראשון מאיה ערד הנשואה לאיש אקדמיה המלמד בארה"ב ובעצמה לימדה כמרצה במגוון אוניברסיטאות מכירה בקרוב את הפער בין דמיון למציאות. במרכז ספרה נמצאת המחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטה הבדיונית, רדוורס, השייכת לליגת הקיסוס של האוניברסיטאות באמריקה. המחלקה המדוללת באמצעים ותקנים מנסה להילחם על עצם קיומה ונמלטת בקושי מחרב הקיצוצים של הנהלת המוסד. פטירתו של אחד מהפרופסורים הוותיקים פותחת מכרז למשרת הוראה תקנית. מכרז שבצוק העיתים נפתח אחת לעשור....