דילוג לתוכן הראשי

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

שמואל רוזנר, שטעטל בייגל בייסבול- על מצבן הנורא והנפלא של יהודי אמריקה, כתר 2011


על ספרו של שמואל רוזנר שמעתי לראשונה בהתשלמות שערכה הסוכנות היהודית לרכזי אירגונים הפועלים בזירת היחסים שבין ישראל  לתפוצות. רוזנר, יהודי חובש כיפה בעל חיוך ציני  וידעני המרוח על פניו נשא בפנינו את ההיי-לייטים הטמונים בין דפי ספרו החדש, " שטעטל בייגל בייסבול- על מצבן הנורא והנפלא של יהודי אמריקה" (כתר 2011). למען האמת הרצאתו לא עוררה בי רושם מיוחד, אולם הרגשתי שלמרות זאת בספרו טמונים אוצרות שחשוב להתוודע עליהם. לכן כאשר נסעתי לפגוש את הקהילה היהודית בסטטן איילנד, ניו יורק, הצטיידתי בספרו שיהווה עבורי  "מורה נבוכים" למציאות היהודית המורכבת המתנהלת לה מזה כשלוש מאות וחמישים שנה בצפון אמריקה.

ספרו של רוזנר מהווה סיכום של למעלה מעשר שנות קריירה עיתונאית בהם נסקרה על ידו יהדות ארה"ב באינספור מאמרים בעיתונים, בבלוגים ובזירות מחקריות.  למרות המחקר המעמיק כתיבתו איננה טרחנית והיא מצטיינת בחינניות זורמת המצליחה לפתוח בפני הקורא הישראלי צוהר לעולמה העשיר והמגוון של יהדות ארצות הברית, המוכרת לנו על פי רוב בצורה סטריוטיפית ושיטחית, שאיננה מתארת ולו במקצת את עולמם המורכב של יהודי ארה"ב. הספר נחלק לארבעה  שערים כאשר בכל שער נבחנים אתגרים שונים אל מולם ניצבת היהדות האמריקאית. בין הנושאים הרבים הנידונים בחיבור ניתן למנות: חינוך יהודי, הסתירה בין עולם הערכים הליברלי לבין התמיכה במעשיה של ישראל, התחדשות יהודית, תיקון עולם, נישואי תערובת ומגמות דמוגרפיות המשנות את פניה של יהדות ארה"ב ללא הרף. את הנתונים  והניתוחים המעמיקים מצליח רוזנר לטבל באנקדוטות המהוות עבור הקורא בריזה קרירה המצננת את שלל הפרטים והערות השוליים.

מספרו של רוזנר עולה ששוק הזהויות המתקיים בארה"ב מחייב את יהודיה של ארץ האפשרויות הבילתי מוגבלות להפוך את מרכולתם הרוחנית למוצר אטרקטיבי שיעניין את בני הדור הצעיר. מתוך כך עליהם להתאים את היהדות לעולם הערכי והתרבותי של החברה בה הם חיים. המפגש בין המסורת היהודית, ישראליות ואמריקאיות יוצר קוקטייל מרתק, הנמהל בצורה שונה ממקום למקום. העדרותה של מדינה ממוסדת המכתיבה את האופנים בהם מתעצבת הזהות (לדוגמא, טקסי יום השואה והזיכרון בישראל) מובילים לכך שהקהילה והיחידים המרכיבים אותה אחראיים לעיצוב זהותם באופן בלעדי. יש שיבחרו להתעלם, אחרים יאמצו חלקים מן הקיים, בעוד שמיעוטים יקחו את האתגר ויפתחו אותו לדרך רוחנית חדשה. נדהמתי לראות, מה רב מספרם של אותם מעטים אשר בחרו להיענות לאתגר ולפתח זהות מעניינת וויטאלית אשר מנסה לתת מענה רלוונטי לשינויים החברתיים הפוקדים את החברה היהודית אמריקאית ללא הרף. אל מול המגוון האמריקאי הבילתי נתפס, שוק הזהויות הישראלי נראה דל ומאכזב (כמו קניון האחים ישראל אל מול הטיימס סקווואר, same same cut diffrent). חילוניות נבוכה הנשענת על מילטרזים וחומרונות ומנגד דתיות לאומנית, כאשר בצדדים מתקיימים איי זהויות שכוחם הפוליטי והתרבותי כמעט ואינו מורגש בזירה הציבורית. הדבר המעודד הוא  שהקיפאון הזהותי ששורר במדינת ישראל איננו צו הגורל אשר לא ניתן להימלט ממנו, אם נזכה ללמוד מאחינו שמעבר לים נוכל עד מהרה להפוך את ישראל ל "חממה זהותית". כלומר למקום בו ניתן לבחון את הזהות היהודית בלא חשש מהתבוללות.

על אף שאני מחשיב את עצמי כאדם המצוי בשיח היהודי העכשווי הופתעתי מחלק נכבד מהתופעות המתוארות על ידי רוזנר. זהו ספר חשוב לכל מי שמתעניין בתהליכי העומק  המעצבים את העם היהודי במאה השנים האחרונות. חיבורו מצטרף לשורה של ספרים שראו אור בשנים האחרונות (יוסי ביילין-מותו של הדוד מאמריקה, גבריאל (גבי) שפר  והדס רוט-טולדנט מי מנהיג?- על יחסי ישראל והתפוצה היהודית) הקוראים תיגר על האדישות הישראלית ביחס ליהודי התפוצות, ועל הראיה החד ערכית בה יהודי העולם צריכים להתעניין בישראל ולהוות עבורה משענת כלכלית ופוליטית בעוד שהחברה הישראלית מתייחסת אליהם ככלי למימוש מאווים, ולא כחברות עצמאיות הראויות ללמידה ולהכרה. אין לי ספק שהבסיס לכל שיח אמיתי מצריך בראש ובראשונה הכרה הדדית בשונה ובמשותף  שבין המרכזים היהודים השונים. ספרו של רוזנר המבוסס על הנחת מוצא זו מספק קרקע מוצקה לדיון מושכל באתגרים העומדים בפני הקהילה היהודית באמריקה ובמיצוב יחסה של החברה היהודית בישראל כלפי הריכוז היהודי הגדול בעולם. 
מומלץ בחום.  




תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שלוש סדרות מתח ישראליות שיעוררו לכם את הסגר

 עלייתו של תאגיד השידור כאן 11 עוררה שדים מרבצם. רשות השידור המיתולוגית הובסה על ידי הערוצים המסחריים, הסכמי העבודה שהונחו על צווארה לא אפשרו לה להתחדש ולהשתנות ותחושה של  ייאוש  וחוסר רלוונטיות פשטה במסדרונות רוממה השוממים. לאחר שהוחלט על פירוקה והקמתו של תאגיד מחודש  החל מאבק פוליטי עיקש. כדרכו נתניהו חזר בו וסוגיות של תרבות ובידור פינו את מקומן לזהותם  הפוליטית של הכתבים, למידת העצמאות בדיווח ומעל הכל לסוגיית הסוגיות, מידת הנאמנות לראש הממשלה ולחבר מרעיו. הימים חלפו, הניסיונות לבטל את הפירוק כשלו והתאגיד יצא לדרך. בשנתיים שעברו מיום הקמתו התחוללה לא פחות ממהפכה תרבותית בישראל, היצירה המקומית נסקה וללוח השידורים החלו להגיח תכניות מקור שרעננו את רצועות השעמום של הערוצים המסחריים שלא הצליחו לייצר תוכן מלבד רצועות אקטואליה ארוכות הממחזרות ידיעות במשך שעות ותוכניות ריאליטי מתוחות כמו גומי לעיסה, המנסות להפיק את מיצוי הטעמים המרבי מהתערובת הזולה.  לצד תכניות אקטואליה אינטליגנטיות ומרחיבות דעת, הופקו סדרות תעודה חדשות שפתחו בפני הצופים עולמות לפינות נסתרות בקיו...

בינג' סדרות מתח בריטיות לצפייה בנטפליקס- לא משליכים ערב פנוי לפח

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב? הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים בנטפליקס  ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלוויזיה מצוינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של ה BBC ישר לסלון הביתי. סדרות מתח בריטיות לצפייה מרתונית בנטפליקס בשם החוק ( Line of Duty )   שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שחי...

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

שבע מידות רעות בראשית המאה בשנות לימודי לתואר הראשון הסתכלתי בקנאה בחברי הסגל שהילכו במסדרון המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. קינאתי בדרך הילוכם במבטם המהורהר בשיח הידעני שקיימו עם הסטודנטים לתארים מתקדמים שחיכו בציפייה למוצא פיהם. הייתה לי תמונה רומנטית  לגבי  אלו שהקדישו את ימיהם לעולמות הרוח. עם ההגעה לתואר השני התחלתי להבין את הפער בין מציאות לבין דמיון. התחלתי להתוודע למשפך הצר ההופך עם השנים לזרזיף דקיק ככל שהדרך במעלה התארים הולכת ומתארכת. הקילוח הדקיק הזה עומד במרכז ספרה של מאיה ערד, שבע מידות רעות (חרגול, 2006). שבע מידות רעות- תיאור מכלי ראשון מאיה ערד הנשואה לאיש אקדמיה המלמד בארה"ב ובעצמה לימדה כמרצה במגוון אוניברסיטאות מכירה בקרוב את הפער בין דמיון למציאות. במרכז ספרה נמצאת המחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטה הבדיונית, רדוורס, השייכת לליגת הקיסוס של האוניברסיטאות באמריקה. המחלקה המדוללת באמצעים ותקנים מנסה להילחם על עצם קיומה ונמלטת בקושי מחרב הקיצוצים של הנהלת המוסד. פטירתו של אחד מהפרופסורים הוותיקים פותחת מכרז למשרת הוראה תקנית. מכרז שבצוק העיתים נפתח אחת לעשור....