דילוג לתוכן הראשי

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

אוגסטוס, ג'ון וילימאס, 2013, ידיעות אחרונות



כשלמדתי היסטוריה באוניברסיטה נמשכתי ללימודי העת החדשה, רציתי תשובות על שאלות השעה. התעמקתי בשאלות של לאומיות וחילון ופחות בדברי ימיהן של אימפריות עתיקות. חשבתי שההיסטוריה שלהן רלוונטית לתלמידי הארכיאולוגיה המתעניינים בחרסים. חוסר העניין שלי הוביל לכך שהסתפקתי בשני קורסי החובה העוסקים בבית השני, ולמען האמת עשיתי את המינימום הנדרש על מנת לסיים את הקורסים בציון טוב ולהמשיך הלאה, אל עבר השאלות שהעסיקו אותי. מדי פעם במהלך לימודי שבתי לעסוק בהיסטוריה האינטלקטואלית של היצירה הרומית וגם זאת מכלי שני ושלישי במסגרת לימודי פילוסופיה של הרנסאנס או עיסוק בנצרות. אך מעולם המעצמה האדירה הזו שהשאירה נכסי צאן ברזל וטבעה את חותמה בהיסטוריה של המערב לא משכה את תשומת ליבי באופן העומד בזכות עצמו.

לפני מספר שבועות רכשתי מתנה "בצומת ספרים" וכמו שכולנו מכירים נתקעתי במבצע של 1+1, עברתי במהירות בינות לספרים המשתתפים במבצע ולפתע עיני צדה את הספר, אוגוסטוס, של הסופר האמריקאי המנוח ג'ון וילימאס (1922-1994). לאחרונה יצירותיו של וילמיאס זכו  להתעניינות מחודשת שבאה לכדי ביטוי עם תרגום ספרו הנודע, סטונר, שזכה לשבחי הביקורת ולאהבת קהל הקוראים. אודה ואתוודה שאילוא קראתי ונהנתי מספרו הראשון בוודאי שלא הייתי רוכש  ספר העוסק בקיסר הרומי אוגוסטוס. מתוך כך ניגשתי לקריאת  הספר ברגשות מעורבים מחד אהבתי והערכתי ליצירתו של ויליאמס, אך מאידך מעולם לא נמשכתי לתקופה הרומית ולאחר שנכוותי בספרו של  רוברט גרייבס, אני קלאודיוס (עליית גג-ידיעות אחרונות, 2010) שהוליך עלי שיעמום שאין כדוגמתו ניגשתי אל הספר בחשש רב.

אוגסטוס סוקר את חייו של הקיסר גאיוס אוקטביוס החל  מעלייתו לאחר  הירצחו של יוליוס קיסר (44 לפנה"ס) ועד למותו בשנת 14 לספירה. הסקירה נעשת באמצעות טכניקה של הצגת  מכתבים וקטעי יומן של מספר גיבורים המקנים זוויות ראיות שונות להתרחשויות ההיסטוריות. הקטעים השונים המורכבים מתעודות "היסטוריות" שחוברו על ידי וילימאס מקנים לרומן ממד של אמינות. בחלקו השני של הספר נחשף הקורא למכתב אישי בו סוקר אוגוסטוס את תולדות חייו מזוית אישית. בתחילה טכניקת הכתיבה הייתה נראית לי יומרנית ומשעממת, אולם חיש מהר היא שבתה את ליבי והרגשתי כאילו אני קורא רומן בלשי משובח שבכל רגע ורגע נחשפים לנגד עיני חלקים חדשים מהפאזל. מלבד הכתיבה המעניינת עלילת הספר עומדת בזכות עצמה והיא מתפתחת לכיוונים מפתיעים המגלים את תושייתו ותעוזתו של הקיסר הרומי הנאלץ לתמרן את צעדיו בין שלל אינטרסים של חורשי רעתו.

ספרו של וילימאס העלה בי שאלות יסוד בדבר נאמנות, תפקידו של הכוח הפוליטי וטובת הכלל. שאלות יסוד אלו המועלות על ידי דמויות בנות אלפיים שנה המתוארות בסביבתן הטבעית מצליחה לעורר עניין, למרות מרחק הזמן. בעקבות כושרו האומנותי הלא מבוטל של הסופר המוצגים המוכרים מהיכלי הארכיאולוגיה קמו לתחייה וגלריית הדמויות של הקיסרים הרומיים  קיבלו ממד רלוונטי.  ברור שעבודתו של וילמיאס שונה מעבודת ההיסטוריון התר אחר חיפוש הנרטיב היסטורי, אולם יחד עם זאת בחן רב וילימאס  הצליח להנגיש את ההיסטוריה לקהל הרחב ולהחזיר לתחייה את העולם הרומי שבו פעל אוגוסטוס קיסר.

הספר עורר את סקרנותי בכל הקשור להיסטוריה הרומית ובעיקר למדד הפוליטי והתרבותי. על מנת להבין את ההתפתחויות נכנסתי פעם אחר פעם לויקופדיה וקראתי  מושגי יסוד בדבריה ימיה של האימפריה הרומית. לדעתי, טוב הייתה עושה הוצאת ידיעות אחרונות לו הייתה מוסיפה בסוף הספר מילון מושגים בסיסי המסביר את התארים והתפקידים השונים המופיעם בספר, כו כן מפה של המקומות השונים הייתה מקילה את התמצאותו של הקורא בינות לאינספור המקומות המוזכרים לכל אורכה של העלילה. בעודי קורא בלהט את ערכי הויקופדיה הרלוונטים הצטערתי מאוד שבתקפות לימודי לא ייחסתי לתקופה הרומית את החשיבות לה היא ראויה ושמרבית ידיעותי לגביה שאובות מהקשרים יהודיים ספציפים, המשולים להכרת החברה הישראלית של ימנו מפשקוולים של נטורי קרתא.

לסיכום, אוגסטוס הוא רומן מעניין ופעמים אף מותח הפותח בפני הקורא צוהר לעולמה של האימפריה הרומית ולדמויות שמשלו בה. אין לי ספק שמלומדים המכירים את התקופה יזדעזעו מחוסר הדיוק והחירות האומנותית שנטל לעצמו ווילימאס, וזאת על אף שניכר שהוא ערך תחקיר מעמיק בטרם כתב את ספרו. אולם לדעתי עצם כתיבתו של הספר בצורתו שובת הלב, מהווה שירות חשוב בהנגשתה של ההיסטוריה לקהל הרחב. באמצעות הרומן קיבלה דמותו של אוגוסטוס ממד חדש ורלוונטי המעלה שאלות הנמצאות בבסיס ההוויה הפוליטית-חברתית של החברה המערבית בימנו אנו. בכך מצטרף ווילימאס, להבדיל,  ליוצרים גדולים כדוגמת שקספיר שבאמצעות מחזהו, יוליוס קיסר, הקנה לדמותו של יוליוס קיסר חיים של אייקון תרבותי שבאמצעותו  נידונות כבר מאות בשנים סוגיות חברתיות ואנושיות החורגות בהרבה מההקשר ההיסטורי הספציפי  בו פעלה הדמות המתוארת.  

ג'ון ויליאמס, אוגוסטוס, ידיעות אחרונות תירגמה מאנגלית: שרון פרמינגר, 2013, 380 עמ'

תגובות

  1. הצלחת לסקרן אותי, נשקול בחיוב להוסיף לרשימת הקריאה.

    (נ.ב. למה לעשות פרסומת לצומת ספרים?)

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שלוש סדרות מתח ישראליות שיעוררו לכם את הסגר

 עלייתו של תאגיד השידור כאן 11 עוררה שדים מרבצם. רשות השידור המיתולוגית הובסה על ידי הערוצים המסחריים, הסכמי העבודה שהונחו על צווארה לא אפשרו לה להתחדש ולהשתנות ותחושה של  ייאוש  וחוסר רלוונטיות פשטה במסדרונות רוממה השוממים. לאחר שהוחלט על פירוקה והקמתו של תאגיד מחודש  החל מאבק פוליטי עיקש. כדרכו נתניהו חזר בו וסוגיות של תרבות ובידור פינו את מקומן לזהותם  הפוליטית של הכתבים, למידת העצמאות בדיווח ומעל הכל לסוגיית הסוגיות, מידת הנאמנות לראש הממשלה ולחבר מרעיו. הימים חלפו, הניסיונות לבטל את הפירוק כשלו והתאגיד יצא לדרך. בשנתיים שעברו מיום הקמתו התחוללה לא פחות ממהפכה תרבותית בישראל, היצירה המקומית נסקה וללוח השידורים החלו להגיח תכניות מקור שרעננו את רצועות השעמום של הערוצים המסחריים שלא הצליחו לייצר תוכן מלבד רצועות אקטואליה ארוכות הממחזרות ידיעות במשך שעות ותוכניות ריאליטי מתוחות כמו גומי לעיסה, המנסות להפיק את מיצוי הטעמים המרבי מהתערובת הזולה.  לצד תכניות אקטואליה אינטליגנטיות ומרחיבות דעת, הופקו סדרות תעודה חדשות שפתחו בפני הצופים עולמות לפינות נסתרות בקיו...

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

שבע מידות רעות בראשית המאה בשנות לימודי לתואר הראשון הסתכלתי בקנאה בחברי הסגל שהילכו במסדרון המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. קינאתי בדרך הילוכם במבטם המהורהר בשיח הידעני שקיימו עם הסטודנטים לתארים מתקדמים שחיכו בציפייה למוצא פיהם. הייתה לי תמונה רומנטית  לגבי  אלו שהקדישו את ימיהם לעולמות הרוח. עם ההגעה לתואר השני התחלתי להבין את הפער בין מציאות לבין דמיון. התחלתי להתוודע למשפך הצר ההופך עם השנים לזרזיף דקיק ככל שהדרך במעלה התארים הולכת ומתארכת. הקילוח הדקיק הזה עומד במרכז ספרה של מאיה ערד, שבע מידות רעות (חרגול, 2006). שבע מידות רעות- תיאור מכלי ראשון מאיה ערד הנשואה לאיש אקדמיה המלמד בארה"ב ובעצמה לימדה כמרצה במגוון אוניברסיטאות מכירה בקרוב את הפער בין דמיון למציאות. במרכז ספרה נמצאת המחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטה הבדיונית, רדוורס, השייכת לליגת הקיסוס של האוניברסיטאות באמריקה. המחלקה המדוללת באמצעים ותקנים מנסה להילחם על עצם קיומה ונמלטת בקושי מחרב הקיצוצים של הנהלת המוסד. פטירתו של אחד מהפרופסורים הוותיקים פותחת מכרז למשרת הוראה תקנית. מכרז שבצוק העיתים נפתח אחת לעשור....

בינג' סדרות מתח בריטיות לצפייה בנטפליקס- לא משליכים ערב פנוי לפח

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב? הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים בנטפליקס  ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלוויזיה מצוינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של ה BBC ישר לסלון הביתי. סדרות מתח בריטיות לצפייה מרתונית בנטפליקס בשם החוק ( Line of Duty )   שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שחי...