אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי- מייקל קונלי במותחן משפטי מרגש

מייקל קונלי, משפט שדה, תרגמה מאנגלית נורית לוינסון, מודן 2013

ישנם כמה פרצופים של עורכי דין למשפט פלילי כדוגמת: ציון אמיר, אביגדור פלדמן, ששי גז ומשה שרמן שהפכו להיות חלק מהתרבות הפופולרית בה אנו חיים. כמעט מידי ערב הם מגיחים לעברנו ממסכי הטלוויזיה מחייכים וללא היסוס מישירים מבט למצלמה ואומרים בקול סמכותי: "מרשי כופר בהאשמות המוצגות כנגדו, בעוד כמה ימים יתגלה שהעלילה שמציגה התביעה אינה אלא אחיזת עיניים". דמותם של עורכי דין אלו מעוררת עניין בציבור לא פחות מהעניין שמעוררים לקוחותיהם, ועל כן הם זוכים לראיונות עיתונאיים בטלוויזיה ובעיתונות ופעמים אף לתחקירים מעמיקים, בכולם שב ועולה הניסיון לפענח את דמותם של אלו המגינים על עברייניים מוכרים שרק קריאה בגיליון ההרשעות שלהם יכולה להעביר בקורא צמרמורת. נראה שעל אף סבך הראיונות, רב הנסתר על הגלוי ועדיין אנו מתקשים להבין כיצד אדם רותם את עצמו על מנת לשמור על אלו החותרים תחת החברה הנורמטיבית?

בספרו, משפט שדה (מודן, 2013) מנסה סופר המתח האמריקאי, מייקל קונלי, לחדור מבעד למעטה הזחוח של עורכי הדין  ולספר סיפור המשלב פרשיית רצח מחד ואת עולמם הפנימי של הסנגורים מאידך. במרכזה של העלילה ניצב עורך הדין מייקל הלר המוכר לקוראיו הנאמנים של קונלי מספרו הקודם, סנגור במבחן (מודן,2007). הפעם מגיח הלר לעולם המשפט לאחר הפסקה בת למעלה משנה שנכפתה עליו בשל התמכרותו לכדורי משככי כאבים. כמו ביתר ספריו של קונלי העלילה מתקדמת במהירות והלר שזה עתה שב מהנינוחות של מכון גמילה עטוף בזמר ציפורים נזרק ללב הקלחת של בתי המשפט הפלילים של לוס אנג'לס. עד מהרה הוא מגייס בחזרה את צוותו המיומן ויחדיו הם פועלים ללא לאות להוכחת חפותו של הלקוח שלהם, וולטר אליוט, מפיק סרטים הוליוודי המואשם ברצח אישתו ומאהבה. לצד התפתחויות בלתי צפויות בהליך המשפטי הולר נאלץ להתמודד עם צו מצפונו השב ומייסר אותו ללא הרף. שוב ושוב הוא נקרע בין מחויבותו המקצועית לבין מחויבותו לצו מצפונו. מתיחות זו לא באה לפתרונה לכל אורך הספר, אך היא מדגישה פעם אחר פעם את הקשיים האתיים אל מולם ניצב הסנגור.

על מנת לא ליפול ח"ו לספויילרים לא אפרט את סבך העלילה ואסתפק בכך שעל אף שנת השבתון הכפויה הלר לא איבד מעוקצנותו ועד מהרה הוא מלהטט בלהטוטים משפטיים מבריקים על מנת להביא לזיכויו של לקוחו בדין. השילוב בין דרמה משפטית לבין הממד האישי נותנת לספר ארומה ייחודית שבדרך כלל לא באה לידי ביטוי במותחנים משפטיים אחרים. יחד עם זאת מידי פעם הלבטים האישים קוטעים את הרצף העלילתי ופוגעים בשטף הקריאה.

חידוש נוסף המופיע בספר מצוי בהפגשתם של הלר ובלש מחלק הרצח, הארי בוש, גיבור ספריו המוכר של קונלי.  אולם בשונה מספריו הקודמים בהם בוש עומד במרכזה של העלילה ב"משפט שדה"  הוא מקבל תפקיד שולי, שאיננו מביא לידי ביטוי את דמותו הססגונית וזאת מלבד אי אלו קלישאות סגנוניות שאינן מצליחות ליצור דמות מורכבת ומבנויה כהלכה אותה יכול הקורא להעלות בעיני רוחו. לדעתי הפיכתו של בוש, המוכר והאהוב  לדמות שולית וחסרת ייחוד פוגעת באמינות של דמותו ומתוך כך במותחן כולו. הקושי בבניית דמויות בעלות משמעות ועומק בא לידי ביטוי לא רק סביב דמותו של בוש, אלא זוהי בעיה הפושה בכל רחבי העלילה המרובה בדמויות שדופות ולא עמוקות. לקונה זו מאיימת להציב את הספר כספר טיסה בעייתי, אולם הודות  למקצב השומר על מתח בריא עד לסופה של העלילה הספר ניצל בעור שיניו ונכנס בקושי להיכל המותחנים הראויים להיקרא גם שלא על ספסל ההמתנה באולם הטיסות היוצאות.

לסיכום, משפט שדה, הינו מותחן משפטי העומד בדיוטה אחת עם יצירותיו של סופר המותחנים הידוע, ג'ון גרישם. יחד עם זאת יחסית לספרי המתח הקודמים של קונלי בהם מתוארת העלילה מזוית משטרתית הספר פחות טוב באופן ניכר. ועל כן לו הייתי הסוכן הספרותי של קונלי בוודאי שהייתי מנסה לנתב אותו דווקא לסמטאות הפשע של לוס אנג'לס, אותם הוא מכיר לפני ולפנים  ולא לאולמות המשפט המבריקים בהם הברק הייחודי של כתיבתו  הולך ומתעמעם.

Michael Connelly, The Brass Verdict,2008,  397 p.