ישנן שנים שבתודעתי
ההיסטורית נצבעות בצבעים מאוד ברורים, 1967- מלחמת ששת הימים, 1956- מבצע קדש,
1943- ימי הרצח והשמד של יהדות אירופה. הצבע המובחן של שנים אלו מקשה עלי להסתגל
לכך שבשנים אלו התרחשו אירועים נוספים בהם אנשים פעלו ויצרו ללא כל קשר לאותם
אירועים. עבורי זו הייתה הפעם הראשונה שקראתי ספר מתח שנכתב באותן שנים. את הספר, "האישה
באגם", חיבר אומן ספרי המתח האמריקאי
ריימונד
צ'נדלר בראשית שנות הארבעים. במרכזו של הספר ניצב בלש פרטי בשם פיליפ
מרלו, הנשכר על מנת למצוא אישה שעקבותיה אבדו ובעלה אובד העצות מעוניין
למוצאה. החיפושים אחר האישה מובילים לגילוי שורה של מיקרי מוות בלתי מוסברים
הפותחים תיבת פנדורה המטלטלת את העיירה המנומנמת בפרבריה של לוס אנג'לס.
הדיבור בגוף ראשון
מוביל ליצירתה של עלילה הסוחפת את הקורא במהירות. מלבד קצב האירועים שלא חדלים
מלהפתיע מאופיין הספר בשפה תכליתית ובהיגיון קר באמצעותו מפרש מרלו את הסימנים הנגלים לעיניו. סגנונו הישיר של הספר
מבנה למעשה רצף עלילתי שלא מופרע מנתיבי סיפור משניים המכהים את חושיו של הקורא וזורקים
אותו לנתיבי משנה מייגעים. האירועים המתוארים בספר מזכירים סרטי בילוש איכותיים
בשחור לבן, הסט אפוף עשן הגיבורים מדברים לאט ובין לבין מוחלפות מהלומות לכל
זעקותיהן של נשים זהובות שיער.
לחשוב שבאותה העת
שספרות בלשית משובחת זו נכתבה בארה"ב הספרות העברית התבוססה בים של דימויים
ועלילות נפתלות ומשמימות מבית היוצר של יהודה בורלא ודבורה בארון, מעבירה בי תחושה
של תסכול עמוק בדבר ההגמוניה התרבותית ששלטה בספרת הספרות הישראלית במשך עשרות
בשנים, הגמוניה שלא אפשרה לספרות הבילוש להגיח לאוויר העולם ולקנות לה מעמד בקרב
קהל הקוראים. קרוב לארבעים שנה נדרשו לספרות העברית עד שהיא הצליחה להוציא מתוכה
סופרי בילוש שכתבו יצירות באורך מלא שנמכרו בחנויות ספרים ולא בקיוסקים על שפת ימה
של תל אביב. מעניין הדבר שמהפכה זו התחוללה על ידי נשים (שלומית לפיד, בתיה גור, אדיבה
גפן) המייצגות במידה רבה את מקומן החדש של נשים בספרות העברית. במידה מסוימת הן
חוללו מהפך כפול, הכנסתה של ספרות הבלשים לסצנה התרבותית הלגיטימית ומיצובן של נשים
בשורה הראשונה של הספרות הפופולרית בישראל.
לסיכום, האישה
באגם, הינו אחד מספרי הבלשים הטובים שקראתי בתקופה האחרונה. נותר אך לתמוהה
מדוע הקורא העברי נאלץ להמתין שבעים ואחת שנה עד שזכה לקרוא את הספר בשפת אמו. זו הזדמנות טובה להודות לדרור משעני
(סופר מותחנים העומד בזכות עצמו) שהביא את הספר לאור, למתרגם אסף שור ששמר על
המצלול וחיתוכי הדיבור ולסיום להוצאת כתר שממשיכה להביא לקורא העברי את מיטב ספרות
המתח בתרגום ובמקור, אכן היא שותפה מרכזית בהעשרתו של מדף ספרי הבילוש הרואה אור בעברית ומאפשר לקורא הצצה לעולמות
שונים ומגוונים.
The lady in the lake, Raymond
Chandler, 1943, 280 P.
תגובות
הוסף רשומת תגובה