דילוג לתוכן הראשי

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

היורשת מדלהי, ויקאס סווארופ, אחוזת בית, 2013


התוודעתי לראשונה ליצירותו של ויקאס סווארפ (Vikas Swarup) לפני כשש שנים כאשר מצאתי את ספרו, נער החידות ממומבי (אחוזת בית, 2007) בספריית ספרי ההשאלה בבית חב"ד בקטמנדו. השילוב בין עלילת הספר לבין הנופים והצבעים שנגלו לנגד עיני נתן לי תחושה שאני מתהלך בין דפי הספר. הגיבורים צצו לנגד עיני  בכל סמטה או תחנת רכבת, ואת הספר קראתי בנשימה עצורה ובהנאה גדולה. לאחר ששבתי ארצה ראיתי את העיבוד הקולנועי וכמו פעמים רבות התאכזבתי משום שהדמויות נראו לי סטראוטיפיות והעלילה נכנסה לנתיב הוליוודי צפוי. לפני חופשת הפסח הגעתי לספריה שסמוכה לביתי על מנת להצטייד לספרים לקראת ימי החג והמועד הבאים עלינו לטובה. שמחתי לראות ספר חדש פרי עטו של סווארופ, היורשת מדלהי (אחוזת בית, 2013). בעת החזקת הספר עלו באפי ריחות הדל- באט ומרחביו של המזרח עלו בזיכרונותיי ולרגע הוציאו אותי מהקלחת הישראלית, במהרה הוספתי את הספר לערמת הספרים שלקחתי לביתי וחיכיתי לרגע שיזדמן לי להתמכר ולצלול בין דפיו.

במרכזה של העלילה ניצבת סאפנה סינהה, מוכרת קשת יום המכלכלת בקושי את אמה ואחותה הגרים באחד מרובעי העוני של ניו-דלהי. ביום בהיר אחד מגיח מיליארדר מזדקן המציע לה עסקה חלומית. עליה לעבור שבעה מבחנים שונים בהצלחה שלאחריהם תזכה לעמוד בראש האימפריה הכלכלית שבנה. למרות המופרכות שברעיון המתגלה לעיני כל כבר בעמוד 15, המשכתי בקריאה מתוך סקרנות גרידא. סווארופ יודע לבנות עלילה ומתח ועל כן נתתי לו קרדיט שהספר לא יהפוך לרומן זול אלא יהיה סיפור עלילתי סוחף.
אולם, כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. בספר ישנם שני פגמים עיקריים שהפכו אותו לבלתי קריא בעליל. הראשון, הספר רצוף בקלישאות הלקוחות ממגזינים לאיכות חיים, לדוגמא:  "מבחן היושרה האמתי הוא להיות ישר גם כשאף אחד לא מסתכל" (139) או  "היית יכולה, אם רצית, להתחמק מכל העניין ולהפקיר את בבלי לגורלה. אבל בחרת לקחת אחריות ולעשות את מה שצריך. החלטת להילחם באי צדק אפילו כשהסיכויים היו נגדך. בעיני זה מוכיח שניחנת ביכולת של מנהיגה" (112). שתי הציטטות הללו הן רק דוגמאות  לתובנות רבות ומגוונות השזורות לכל אורך העלילה. מלבד הקול ששב ועלה בראשי ואמר שוב ושוב, "נו באמת" עלו בי זיכרונות מספריו המקושקשים של  סופר רבי המכר פאולו קואלו הידוע בעיקר בזכות ספרו, האלכימאי. גם קואלו סלל את תהילתו הודות לפילוסופיה בגרוש ובתובנות דמיקולו הנהגות ברטט על ידי פסדו-אינטלקטואלים הנהנים לצטט קלישאות במסווה של אמרות בעלות משמעות. הפגם השני מצוי בעלילה הצפויה וחסרת הטוויסטים שמגולל סווארופ.  הצלחתה הבלתי מעורערת של הגיבורה נותנת לקורא תחושה שהוא צופה בעל כורחו בעלילה בוליוודית הנעדרת כל תחכום. מכל משבר הגיבורה נחלצת ברגע האחרון על ידי מושיע כזה או אחר, הנושא אותה על כפיים. אם לא די בנפלאות הגורל הממלטים אותה מכל צרה ומצוקה, גם כוחותיה הרוחניים עומדים לזכותה. הגיבורה עומדת בעוז אל מול כל פיתוי, היא אינה משקרת, אינה חומדת ואינה מהלכת רכיל וכל כוונותיה הן לשפר את העולם ולסייע לחברה בה היא חיה. למעשה ספרו של סווארופ הוא גרסה הודית לספרי 'כה עשו חכמנו' המוכרים. המופת המוסרי, הצלחת היתר, והיעדרות דילמות עמוקות השורדות יותר משתי שורות, נתנו לי את התחושה שלפני ספר קיטשי וחסר עומק המפספס את הפוטנציאל הרב הטמון בו.
למרות התחושות הקשות ושני הפגמים המהותיים מצאתי ב"יורשת מדלהי" נקודת אור אחת המצויה ביכולת התיאור של סווארופ הפותחת בפני הקורא המערבי נקודות מבט מגוונות על החברה ההודית, הנמצאת במפגש מתמיד בין מסורת לחדשנות. סוגיות כמו העסקת ילדים, מעמד האישה, שחיתות שלטונית, חוק ומשפט מתוארים לכל אורכו של הספר ולמעשה הכניסו אותי לעולמות חדשים שאיני מכיר. אולם גם נצנוץ אור זה התעמעם כאשר פעם אחר פעם ראיתי שהמחבר בוחר בהסברים פשטניים וכמעט דידקטיים ההופכים את הקריאה למייגעת. כנראה שעל מנת להכיר סוגיות אלו לעומקן אאלץ להמתין ליוצר אחר שיוכל גם לתאר את המצוקה וגם להביא לידי ביטוי זוויות שונות שלה ונקודות מחשבה מגוונות, ולא חד ערכיות ודידקטיות הממאיסות את הקריאה.
לסיכום, ויקאס סווארופ לא הצליח לשחזר את ההצלחה הספרותית שנחל בספר הביכורים שלו, נער החידות ממומביי. לצערי, למרות כל הקרדיטים שהענקתי לו, בעמוד 170 הגיעו מים עד נפש, הבנתי שהספר הינו חסר תקנה ושהסופר לא יצליח להוציא את העלילה ממעמקי הקיטש בה היא נקברה. בתחושה המשלבת מיצוי, שעמום ואכזבה הנחתי את הספר אחר כבוד על המדף, תוך שאני ממתין ליציאת החג על מנת שאוכל להוציאו אחר כבוד מביתי.

The Accidental Apprentice, 2013 Vikas Swarup,

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שלוש סדרות מתח ישראליות שיעוררו לכם את הסגר

 עלייתו של תאגיד השידור כאן 11 עוררה שדים מרבצם. רשות השידור המיתולוגית הובסה על ידי הערוצים המסחריים, הסכמי העבודה שהונחו על צווארה לא אפשרו לה להתחדש ולהשתנות ותחושה של  ייאוש  וחוסר רלוונטיות פשטה במסדרונות רוממה השוממים. לאחר שהוחלט על פירוקה והקמתו של תאגיד מחודש  החל מאבק פוליטי עיקש. כדרכו נתניהו חזר בו וסוגיות של תרבות ובידור פינו את מקומן לזהותם  הפוליטית של הכתבים, למידת העצמאות בדיווח ומעל הכל לסוגיית הסוגיות, מידת הנאמנות לראש הממשלה ולחבר מרעיו. הימים חלפו, הניסיונות לבטל את הפירוק כשלו והתאגיד יצא לדרך. בשנתיים שעברו מיום הקמתו התחוללה לא פחות ממהפכה תרבותית בישראל, היצירה המקומית נסקה וללוח השידורים החלו להגיח תכניות מקור שרעננו את רצועות השעמום של הערוצים המסחריים שלא הצליחו לייצר תוכן מלבד רצועות אקטואליה ארוכות הממחזרות ידיעות במשך שעות ותוכניות ריאליטי מתוחות כמו גומי לעיסה, המנסות להפיק את מיצוי הטעמים המרבי מהתערובת הזולה.  לצד תכניות אקטואליה אינטליגנטיות ומרחיבות דעת, הופקו סדרות תעודה חדשות שפתחו בפני הצופים עולמות לפינות נסתרות בקיו...

בינג' סדרות מתח בריטיות לצפייה בנטפליקס- לא משליכים ערב פנוי לפח

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב? הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים בנטפליקס  ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלוויזיה מצוינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של ה BBC ישר לסלון הביתי. סדרות מתח בריטיות לצפייה מרתונית בנטפליקס בשם החוק ( Line of Duty )   שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שחי...

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

שבע מידות רעות בראשית המאה בשנות לימודי לתואר הראשון הסתכלתי בקנאה בחברי הסגל שהילכו במסדרון המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. קינאתי בדרך הילוכם במבטם המהורהר בשיח הידעני שקיימו עם הסטודנטים לתארים מתקדמים שחיכו בציפייה למוצא פיהם. הייתה לי תמונה רומנטית  לגבי  אלו שהקדישו את ימיהם לעולמות הרוח. עם ההגעה לתואר השני התחלתי להבין את הפער בין מציאות לבין דמיון. התחלתי להתוודע למשפך הצר ההופך עם השנים לזרזיף דקיק ככל שהדרך במעלה התארים הולכת ומתארכת. הקילוח הדקיק הזה עומד במרכז ספרה של מאיה ערד, שבע מידות רעות (חרגול, 2006). שבע מידות רעות- תיאור מכלי ראשון מאיה ערד הנשואה לאיש אקדמיה המלמד בארה"ב ובעצמה לימדה כמרצה במגוון אוניברסיטאות מכירה בקרוב את הפער בין דמיון למציאות. במרכז ספרה נמצאת המחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטה הבדיונית, רדוורס, השייכת לליגת הקיסוס של האוניברסיטאות באמריקה. המחלקה המדוללת באמצעים ותקנים מנסה להילחם על עצם קיומה ונמלטת בקושי מחרב הקיצוצים של הנהלת המוסד. פטירתו של אחד מהפרופסורים הוותיקים פותחת מכרז למשרת הוראה תקנית. מכרז שבצוק העיתים נפתח אחת לעשור....