דילוג לתוכן הראשי

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

הסוד טמון באנשים- מורטון מנדל נותן טיפים למנהלים

מורטון מנדל-הסוד טמון באנשים-כריכה

אני לא  חובב של ספרי ניהול ובדרך כלל אינני מגיע לקו הסיום משום שהם גדושים בסיפורי הצלחה שעוצבו על ידי אנשי שיווק הבונים מותג ופחות על ידי מחבר החפץ לחשוף את עולמו. בשל כך ניגשתי לקריאת ספרו של מורטון מנדל, הסוד טמון באנשים על ניהול ומנהיגות (ידיעות אחרונות, 2014) בחשש מסוים. הסיבה המרכזית שבכלל התחלתי בקריאה טמונה בכך שמנדל ביסס את מעמדו בעולם היהודי לא רק כאיש עסקים רב פעלים אלא גם כנדבן ויזם חברתי בעל  יוזמה ומעוף. השילוב בין הצלחה יוצאת מן הכלל מבחינה כלכלית ומעורבות חברתית (מכון מנדל למנהיגות חינוכית, בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, תוכניות מנהיגות בצפון ובדרום, ושורה של מבנים ברחבי הארץ). בנוסף ב-2017 סיימתי קורס מנהיגות במכון מנדל למנהיגות חינוכית. בסיום הקורס זכיתי לשמוע את מורט שחגג אז תשעים ושלושה חורפים מעורר בקהל השראה שרק מעטים יכולים לה. דמותו הכרזימטית, פעולותיו הברוכות, והשנים היפות שערכתי בין כותלי המוסד שנושא את בשורתו עוררו בו מידה של סקרנות שהובילה אותי לקרוא את ספרו, הסוד טמון באנשים.  

מורטון מנדל, מתעלה מעבר לקלישאות וסיפורי הצלחה השזורים זה בזה 

הספר, הסוד טמון באנשים, אינו בנוי כביוגרפיה המתארת את חייו של הגיבור דרך שורה של תחנות עיקריות הפרוסות על ציר הזמן. אלא המחבר בחר בנתיב אחר המבוסס על תובנות ניהוליות שמנדל אסף וזיקק לאורך השנים בהם הפך את העסק המשפחתי שלו לאימפריה כלכלית השווה 3 מיליארד דולר (3,000 מיליון!). תובנותיו של מנדל מציגות איש עסקים המשתית את עשייתו הכלכלית והחברתית על שאיפה למצויינות, יכולת אינולקטואלית מרשימה,יושרה, שקיפות, ערכים, זיהוי צרכים וכמובן גולת הכותרת של תפיסתו המוצגת גם בשמו של הספר: האנשים ויכולותיהם. השמת הדגש על האדם העובד ויכולותיו מהוות משב רוח מרענן בתקופה בה בעלי הון רבים רואים בעובדים משאב מתכלה שניתן להשתמש בו ולזרוק כלאחר יד. עידן בו ההשתעבדות לשוק ההון ולשורת הרווח הצפוי למשקיעים הובילה בעלי הון ליצור מינופים, מיזוגים ותעלולים חשבונאיים (כדוגמת פירמידות שליטה) שאין להם  כל קשר לעובדים ולמעשה מנתקים את הקשר בין ביצועים ויכולות לבין תגמול.

מנדל מציב ערכים במרכזו של השיח הכלכלי

הקריאה בספרו של מורטון מנדל הנחשב לאחד מהמובילים בדור הישן של תעשיינים המתמקדים בעובדים, במוצר ובלקוחות ופחות בשווקי ההון מביאה עמה שיח אחר ומעורר מחשבה. סיפוריו האישיים הפזורים לאורך הסיפור רצופים בהיגיון בריא ומדי פעם מצליחים אף לעורר השראה ואמונה ביכולותיו של האדם לשנות את המציאות הסובבת אותו.
מנהלים ויזמים חברתיים יוכלו למצוא בספר תובנות רבות הקשורות לניהול מוקפד ומקצועי, לבניית מיקוד עסקי, לחשיבותה של למידת עמיתים, לבניית סביבת עבודה נעימה ומזמנת. הסיפורים בהם משולבות תובנות אלו מסייעות בהפנמת המסרים הניהוליים והצבתם בהקשר מזמין ולא מאיים. יחד עם זאת, שאלות המפתח עימם רוצה המחבר להתמודד נשארות עמומות ובלתי נגישות. בסוף הקריאה לא הצלחתי לגבש תפיסה בהירה בדבר דמותם האיכותית של אותם המצוינים אותם חפץ מנדל לטפח.

חמשת התבחינים להצלחה- המודל של מורטון  מנדל לניהול מיטיבי

1. עוצמת אש אינטלקטואלית.
2. ערכים.
3. להט.
4. מוסר עבודה.
5. ניסיון. 
מעניין שדווקא חמשת התבחינים הללו זכו אצל מנדל להבלטה, בעיקר בעידן בו מדברים על ריבוי ורב תרבותיות המקשים על זיהויים של ערכים ויכולות חד ממדיות. בנקודה זו התפיסה השמרנית שהוא מייצג המכירה בפירמידה של ערכים וביכולות מוחלטות מהווה משב רוח מרענן בשיח הניהולי. 
פיתוח עובדים לא יכול להתקיים כאירוע חד פעמי אלא כחלק מהתרבות הארגונית המחלחלת בכל שדרות הארגון. השינוי צריך לבוא לידי ביטוי החל משלב גיוס העובדים, תהליכי המיון, ההכשרה ואף סיום ההעסקה. בכל אחד מהשלבים תבחינים אלו צריכים לבוא לידי ביטוי. בעידן בו העובדים ציניים ושבעים מהבטחות ומילים ריקות, ההנחלה האותנטית של הערכים הללו היא האתגר הניהולי הניצב בפני שדרת הניהול של הארגון. 

לפיתוח הון אנושי בארגונים ועמותות, לחצו כאן.

הצלחה יכולת נרכשת או יכולת מולדת?

לאורך הספר מוצגות שוב ושוב דמויות שללא כל קשר למחבר היו מצליחות (טייסים, אנשי עסקים מוצלחים, פרופסורים). אולם גדולתו של מנדל הייתה ביכולת לאתר ולקבץ אותם ולתת להם כלים חומריים למיצוי יכולותיהם. לדעתי זו נקודת הכשל המרכזית בספר ובערכים המועלים בו משום שהוא מחזק את התפיסה של שלטון בעלי המעמד והיכולת ופחות מעודד ניעות חברתית והשקעה כנה בבעלי הפוטנציאל. 
יאמר לזכותו של מנדל שבפעולותיו החברתיות הוא דווקא פעל לטובת חיזוק הניעות החברתי, וראיית המגוון האזרחי כביטוי לעוצמה חברתית. כך בין כותלי המוסד שנקרא על שמו פעלו יחדיו: חרדים, ערבים, יהודים חילונים, דתיים לאומיים ודרוזים. ערב רב של תרבויות ומחשבות שמאוחדים בדבר אחד, השאיפה לחולל שינוי בעולם מתוך שאיפה למצוינות.

הצורך בהתאמה לשיח הישראלי

כמה מילים על ההיבט הצורני של החיבור, מבחינה שיווקית טוב עשתה הוצאת ידיעות אחרונות בכך שהוציאה את הספר לאור בכריכה קשה ובדפים עבים במיוחד. הדבר מקנה לספר מעמד של ספר למנהלים בכירים היכולים לתת אותו בגאווה לעובדיהם. בכך שכל פרק עומד בנפרד  ניתנת הזדמנות לקורא לקרוא את הספר במנות קטנות ובהפסקות, ולכן זהו ספר שיכול להיות חבר טוב לנסיעות עסקים. על אף ההשקעה הרבה בעימוד ובעיצוב נראה שבמלאכת התרגום והעריכה דווקא חסכה ההוצאה, ועל כן כמו בספרי ניהול רבים מתורגמים בספר מושגים מעולם הניהול והעסקים ללא התאמתם לשיח הישראלי. מושגים צורמים ועילגים כגון: לעשות את העבודה, לעשות כסף, שחקו מעולה ועוצמת אש אינטלקטואלית פוגמים בהנאה שבקריאה וברמתו של הספר וחבל.

הסוד טמון באנשים- ספר ניהול מומלץ למנהלים חדשים וותיקים

הספר מעניין שמצד אחד גדוש בתובנות וסיפורים אך מאידך כתוב בשפה נגישה המאפשרת למגוון רחב של אנשים ליהנות מקריאתו. בספר יש שילוב נכון בין תובנות מקצועיות לבין תובנות על מערכות יחסים, ערכים וחברה. שילוב זה  מראה את הקשר המצוי  שבין מבנה האישיותי לבין התנהלות עסקית. ובכך הוא מאפשר לקורא שאינו איש עסקים למצוא את היבטים הרלוונטיים לחייו. אין לי ספק שספר זה הרצוף באופטימיות ואמונה בחברה ובסדר הקיים, יעטר טקסי סיום רבים של מנהלי מוסדות חינוך, קציני צבא ומנהלים בשוק הפרטי.
לאחר קריאתו של הספר רכשתי מספר עותקים וחילקתי אותם בהנאה רבה למנהלות בארגון בו אני עובד. חשתי שהתובנות שהושגו בעמל בזירה העסקית של מכירת חלקי חילוף, יכולות להיות רלוונטיות גם למגזר החברתי בו אני עובד. אני לא מכיר ספרים רבים שעוסקים בניהול שמצליחים בצורה כה מיטבית לחצות בין מגזרים ולהקנות לקוראים תובנות הרלוונטיות לעולמם המקצועי

מורטון מנדל, הסוד טמון באנשים- על ניהול ומנהיגות, ידיעות אחרונות, 2014

Morton L. Mandel with John A. Byrne, It's all about who you hire and how they lead and other essential advice from a self-made leaser. 

תגובות

  1. מכל אדם תמיד אפשר להשכיל ולהתפתח. תודה על המאמר.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שלוש סדרות מתח ישראליות שיעוררו לכם את הסגר

 עלייתו של תאגיד השידור כאן 11 עוררה שדים מרבצם. רשות השידור המיתולוגית הובסה על ידי הערוצים המסחריים, הסכמי העבודה שהונחו על צווארה לא אפשרו לה להתחדש ולהשתנות ותחושה של  ייאוש  וחוסר רלוונטיות פשטה במסדרונות רוממה השוממים. לאחר שהוחלט על פירוקה והקמתו של תאגיד מחודש  החל מאבק פוליטי עיקש. כדרכו נתניהו חזר בו וסוגיות של תרבות ובידור פינו את מקומן לזהותם  הפוליטית של הכתבים, למידת העצמאות בדיווח ומעל הכל לסוגיית הסוגיות, מידת הנאמנות לראש הממשלה ולחבר מרעיו. הימים חלפו, הניסיונות לבטל את הפירוק כשלו והתאגיד יצא לדרך. בשנתיים שעברו מיום הקמתו התחוללה לא פחות ממהפכה תרבותית בישראל, היצירה המקומית נסקה וללוח השידורים החלו להגיח תכניות מקור שרעננו את רצועות השעמום של הערוצים המסחריים שלא הצליחו לייצר תוכן מלבד רצועות אקטואליה ארוכות הממחזרות ידיעות במשך שעות ותוכניות ריאליטי מתוחות כמו גומי לעיסה, המנסות להפיק את מיצוי הטעמים המרבי מהתערובת הזולה.  לצד תכניות אקטואליה אינטליגנטיות ומרחיבות דעת, הופקו סדרות תעודה חדשות שפתחו בפני הצופים עולמות לפינות נסתרות בקיו...

בינג' סדרות מתח בריטיות לצפייה בנטפליקס- לא משליכים ערב פנוי לפח

מהן הסדרות הבריטיות הטובות ביותר המשודרות בנטפליקס, ואיך כל זה קשור לשיעורי ילודה נמוכים באירופה וארה"ב? הילדים נרדמו, עלטה כיסתה את הבית. ערוצים אחד ושתיים משרדים תוכניות אקטואליה ובקיצור ישנה תחושה כללית שאין מה לראות, אבל מצד שני ישנה כמיהה עזה לשבור את שיגרת היום יום. הדקות נוקפות, העיניים מתחילות להיעצם ומחשבה טורדנית מפלחת את התודעה, האם נצליח למצוא סדרה או סרט מעניינים בנטפליקס  ולא סתם נוריד ערב לטמיון? המלאכה מרובה והזמן דוחק, ותחושות של ייאוש משתלטות על ספת הסלון. אל דאגה, זו אינה גזרת גורל, מצורפת רשימה של סדרות מרתקות היישר מהממלכה הבריטית, שכבר ניבא עליה חנוך לוין, "בלונדון טלוויזיה מצוינת", קחו את הזמן הוסיפו את הסדרות לרשימה הצפייה שלכם, ותודו לאל על כך ששירותי הצפייה הביאו איתם את מיטב התוצרת של ה BBC ישר לסלון הביתי. סדרות מתח בריטיות לצפייה מרתונית בנטפליקס בשם החוק ( Line of Duty )   שתי עונות מצוינות העוסקות ביחידה לחקירות שוטרים בלונדון. העונה הראשונה שוזרת בין שני סיפורים שלכאורה לא קשורים זה בזה הרג עבריין במהלך מרדף משטרתי וחקירת שחי...

שבע מידות רעות- מאיה ערד צוללת למעמקי הביצה האקדמית

שבע מידות רעות בראשית המאה בשנות לימודי לתואר הראשון הסתכלתי בקנאה בחברי הסגל שהילכו במסדרון המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. קינאתי בדרך הילוכם במבטם המהורהר בשיח הידעני שקיימו עם הסטודנטים לתארים מתקדמים שחיכו בציפייה למוצא פיהם. הייתה לי תמונה רומנטית  לגבי  אלו שהקדישו את ימיהם לעולמות הרוח. עם ההגעה לתואר השני התחלתי להבין את הפער בין מציאות לבין דמיון. התחלתי להתוודע למשפך הצר ההופך עם השנים לזרזיף דקיק ככל שהדרך במעלה התארים הולכת ומתארכת. הקילוח הדקיק הזה עומד במרכז ספרה של מאיה ערד, שבע מידות רעות (חרגול, 2006). שבע מידות רעות- תיאור מכלי ראשון מאיה ערד הנשואה לאיש אקדמיה המלמד בארה"ב ובעצמה לימדה כמרצה במגוון אוניברסיטאות מכירה בקרוב את הפער בין דמיון למציאות. במרכז ספרה נמצאת המחלקה להיסטוריה של המדע באוניברסיטה הבדיונית, רדוורס, השייכת לליגת הקיסוס של האוניברסיטאות באמריקה. המחלקה המדוללת באמצעים ותקנים מנסה להילחם על עצם קיומה ונמלטת בקושי מחרב הקיצוצים של הנהלת המוסד. פטירתו של אחד מהפרופסורים הוותיקים פותחת מכרז למשרת הוראה תקנית. מכרז שבצוק העיתים נפתח אחת לעשור....