קרירות מחשמלת-מותחן סקנדינבי שישאיר אתכם ערים

בחוץ למעלה מארבעים מעלות חום, האדמה מהבילה והתחושה היא שהחפצים עומדים לשנות מצב צבירה, ממוצק לנוזל. ברדיו מזהירים משריפות, דממה מכה את הרחובות הנטושים ורק נהמת  המזגנים מפרה את דממת המוות העוטפת את רחובות העיר. בבית המזגן מופעל במלוא המרץ משרה אשליה של קרירות, המקפיא נפתח ונסגר לסירוגין ושוב ושוב אני מוציא ממנו את מאגדי הגלידות, בניסיונות נואשים לפוגג את החמימות הפושה. להשלמת חווית הניתוק אני פונה למדף הספרים ושולף את המותחן, אשמה ללא גבולות (ידיעות אחרונות, 2014) של הסופרת השבדית קארין גרהרדס. בעוד אנו מנסים למצוא מפלט ולו רגעי מהשרב המפקח קוני שיוברג מתבוסס בשלג העמוק על מנת לפענח תעלומת רצח מטלטלת.

מלבד הרצון להגיע וללכוד את האיש שהשאיר אחריו שובל של דם והרס קוני נאלץ להתמודד עם עברו האישי ועם משברים הולכים ותופחים במערכת יחסיו עם אשתו. לצידה של העלילה המרכזית מתפתחות להן עלילות משנה הפותחות לקורא צוהר לחברה מסוגרת השומרת סודות מרובים מתחת למעטה של כפור ושתיקה. בעיקר הופתעתי מכך שאחד מחברי צוות החקירה נעדר למשך שלושה ימים וחבריו לעבודה כמעט ואינם מבחינים בכך. לאחר מכן כאשר הם יוצאים לחיפושים אחריו הם מגלים שהם אינם יודעים עליו כמעט דבר החל ממקום מגוריו וכלה במצבו האישי. ההפרדה בין המרחב הפרטי למרחב התעסוקתי מתואר בצורה כה דיכוטומית, עד לכדי כך שאינך יודע אם הספר מתאר אנשים בשר ודם או שמא מכונות הפועלות במרחב האנושי.

רמת הכתיבה שמפגינה גרהדרס עונה לכללי סוגת הספרות הבלשית, ישנם מהפכיים עלילתיים, לקראת אמצע העלילה הספר מתחיל לתפוס תאוצה שמקשה על הקורא להניח אותו מהיד וכמובן ישנו מפנה עלילתי בעמודים האחרונים. בקיצור המחברת הצליחה להוציא מתחת לידיה רומן בלשי שמצליח לרתק את הקורא.  יחד עם זאת ריבוי דמויות המשנה מוביל לכך שכלל הדמויות המתוארות נשארות קצת פלקטיות ועל כן אין בספר עומק ההופך אותו לרומן בלשי מהליגה הראשונה. אולם הפוטנציאל הניכר בכתיבה מעודד אותי ללכת ולתור במדפי הספריה ספרים נוספים המתחקים אחר עלילותיו של המפקח קוני שיוברג המהלך בין סערות גשם ושלג לעבר פתרונן של תעלומות המדירות שינה מתושבי סטוקהולם המושלגת.

במהלך הקריאה הוטרדתי ממבול ספרות המתח הסקדינבית המגיעה לפתחנו, מה קרה שלפתע אנו מוצפים בעשרות ספרים שעלילותיהם מתחרשות בשבדיה, דנמרק ונוברגיה. בידיעה שגל עליה נורדי לא פקד את נתב"ג שבה ועולה השאלה מה הוביל למפנה? חיפוש קצר בד"ר גוגל העלה כתבה מעניינת משנת 2011 בNRG, בה המתרגמת דנה כספי נדרשת לתופעה תרבותית זו. לאחר שהיא מפרטת בפירוט רב את התגבשותה של הסוגה הבלשית בארצות סקנדינביה, היא מצינית שהעדנה שרווה ספרות זו בישראל. אינה נובעת מגילויה של ספרות זו על ידי הקורא הישראלי, אלא דווקא בכך שממשלות סקנדינביה משקיעות כספים בהפצתה של התרבות המקומית. בזכות מפעלי תרגום אלו גדלה הכדאיות הכלכלית לתרגומם והפצתם של סופרים סקנדינביים. כך הכלכלה והתרבות משתלבים יחדיו ויוצרים מציאות תרבותית חדשה בה נחשפים מיליוני קוראים ברחבי העולם ליצירות שנכתבות בצפונה של אירופה. נראה שטוב הייתה עושה ממשלת ישראל אם הייתה משקיעה כספים נוספים בהפצתם של כותבים ישראלים וזאת על מנת לפתוח בפני קהלי הקוראים בעולם היבטים חדשים על המתרחש בישראל. אשר הללו אינם רק מתרכזים בסוגיות של צבא ומלחמה.

 אשמה ללא גבולות, קארין גדהרדסן, משבדית: יעלצברי, ידיעות אחרונות,  304 עמ'