הנערה ברשת העכביש, דיוויד לגרקרנץ, תרגמה משוודית: רות שפירא, מודן, 2015, 465 עמ'
המעבר לטלוויזיה רב-ערוצית אי שם בסוף שנות התשעים
של המאה העשרים שינה את אופני צריכת התרבות של מאות אלפי בתי אב בישראל. סדרות סבון כ"קרוב רחוק" האוסטרלית
ו"היפים והאמיצים" האמריקאית
ששלטו בז'אנר באמצעות הערוץ השני הפסיקו
להיות חריגות בנוף שבין שתיים לארבע ואת מקומן תפסו עשרות אופרות סבון שחצו את האוקיאנוס
האטלנטי וכך אולפני בדרום אמריקה הגיחו בסלונים המנומנמים של העיר גבעתיים. מפנה תרבותי זה הגיע לשיאו עם עלייתו לאוויר של,
ערוץ ויוה, שזכה להצלחה כאשר ילדות רכות וזקנות בלות פייטו ברגשנות משתפכת מילים
בספרדית. בהדרגה התרגלנו לערוץ המאופיין בגיבורים מושכי עין ובעודף רגשנות ומופרכות
עלילתית המובילות את גיבוריו לאינספור דרמות הזויות הנמתחות על פני מאות
פרקים. שונאים בדם התגלו כאחים שהופרדו בלידתם, אימהות נאמנות התגלו בפרק 5,000
כנשים בוגדניות החורשות מזימות ועוד כהנה וכהנה. המופרכות הצליחה למתוח את העלילה
האוורירית על פני שנים ארוכות של צפייה מתמשכת, שללא ספק האריכה את חייהן של לא
מעט נשים עריריות שההמתנה לפרק הבא נתנה משמעות לחייהן.
סגנונן של הטלנובלות לא נשאר רק בעולם הטלוויזיוני
אלא הוא מצא לו אחיזה נאמנה גם ביצירות ספרותיות שעשו חיל הודות לכמיהת הקוראים
והקוראות לדרמות נוצצות המתובלות במזימות משפחתיות, באהבה חסרת מעצורים וכמובן
בבלילה של יצרים אנושיים החבויים וממתינים לפרוץ ולחולל שמות בגיבורים ובסביבתם.
סופרות כדניאל סטיל וסופרים כג'פרי ארצ'ר הצליחו לרקוח מחומרים אלו רומנים רבים
שכיכבו שנה אחר שנה בראש רשימת רבי המכר בעולם המערבי. הלועגים מכנים ספרות זו כ"רומנים
למשרתות בכריכה רכה" בעוד שהמכבדים
מסתפקים בשם הכולל, "פרוזה רומנטית". עם השנים ספרות זו הוגדרה כתת סוגה שזכתה למדפים
שלמים בספריות העירוניות ושאלו שאהבוה היו פונים אליה ביודעין ובידיעה ברורה מה
יעלו בחכתם. אולם לאחרונה אנו עדים
לשעטנז ספרותי היוצר שילובים קשים בין הרומנים הללו לבין סוגות אחרות כדוגמת
הספרות הבלשית.
עדות לבלילה חסרת חן מעין זו ניתן לראות בספרו
האחרון של דיוויד לגרקרנץ, הנערה ברשת העכביש (מודן, 2015) הספר מהווה
כביכול כרך מס' 4 בסדרת הבילוש המוצלחת ,מילניום, שנכתבה על ידי העיתונאי השוודי
המנוח, סטיג
לרסון ,שנפח את נשמתו בעוד מבחר מכתביו עדיין מונחים במגירתו כאבן שאין לה
הופכים. ההצלחה המסחרית שהייתה מנת חלקה של הסדרה בה מככבים העיתונאי מיכאל
בלומקוויסט והנערה חסרת הגבולות ומרובת הכישרונות ליסבת סלאנדר, שבתה את ליבם של קוראים
בכל רחבי העולם שאף דרשו וקיבלו עיבוד קולנועי לעלילה הסוחפת. ההצלחה המרשימה לא נעלמה מעיניהם של המוציאים לאור אשר חיפשו
ממשיך ללרסון שנגדע בדמי ימיו, לאחר
שנים של חיפושים נמצא יורש העצר בדמותו של העיתונאי, דיוויד לגרקרנץ, שקנה את הזכויות על הדמויות
והמשיך את הסדרה מהמקום בה היא נפסקה ערב מותו של מחברה המקורי.
בספר הראשון פרי עטו בסדרת מילניום, הנערה ברשת העכביש, לוקח לגרקרנץ את מיכאל וליסבת למצוד אחר רשת פשע בינלאומית הפועלת בין היתר באמצעות פשעי סייבר
(תחום שהולך ותופס תאוצה בספרות הבלשית). הרשת מפעילה מלבד שורה של פורצי מחשבים כישרוניים
גם אנשי זרוע המטילים את אימתם על אנשי החוק. בשלב זה הספר כתוב בצורה טובה ומעיינת המשלבת
מספר זירות עלילתיות המתרחשות במקביל ומקנות לקורא עניין ומקצב המעלה את הדופק
בהדרגה. אולם מלבד סיפור העלילה החליט המחבר לטוות דרמה משפחתית בה הגיבורים מגלים
עוד ועוד פרטים על עברם. בשלב זה גבולות הדמיון וההזיה נפרצו ואת מקומו של המותחן הקצבי תופס בהדרגה רומן
שעלילתו מורכבת מגיבוב של קטעים שבוודאי נפלו על רצפת העריכה במשרדי העריכה של
ערוץ הטלנובלות עטור התהילה, ויוה. אינני רואה בעיה בשילובם של סגנונות כתיבה
שונים, אולם נראה שהחל מעמוד 300 האיזון הופר והעלילה החלה להידרדר במדרון חלקלק
שהופך את העלילה למפולת שלג הקוברת את הדמויות והקוראים כאחד.
לסיכום, הספר מהווה פוסט-מורטיום אכזרי ומדכדך למחבר המקורי
שדמויותיו האהובות נלקחו למחוזות לא להם. נראה שתאוות הממון של המו"לים
הובילה אותם לזרועותיו של לגרקרנץ שהצליח לחבר רומן רחב יריעה הזוכה לשלל תרגומים
תוך שהוא מרוקן אותו מכל נשמה יתרה. אני מאמין שאלו החפצים לנצור את זכרם של מיכאל
וליסבת מחויבים להדיר את רגליהם מהספר "הנערה
ברשת העכביש" המגלם באופן מדויק את האמירה החז"לית, "זקנתו מביישת
את בחרותו".
ספריו של לרסון סוקרו על ידי באהבה רבה לפני כחמש שנים והם מהווים מצבה חיה למפעלו הספרותי
תגובות
הוסף רשומת תגובה