ההתחייבות שלא מומשה

מה מוביל סופרת אירית כבת ארבעים לכתוב רומן העוסק במלחמת העולם השניה? וזאת לאחר שנדמה שהמלחמה נכתבה מכל זווית אפשרית במהלך שמונת העשורים שחלפו מאז חצו כוחות הוורמכט את גבול פולין. בראיון שנתנה הסופרת לפני כשנתיים סיפרה, אודרי מאגי (Audrey Magee), כיצד במהלך ך ביקוריה בגרמניה בשנות התשעים היא נחשפה  פעם אחר פעם לקשר השתיקה שאפף את הציבוריות הגרמנית בכל הקשור למאורעות מלחמת העולם. הפער בין החזות החייכנית של העוברים ושבים ושפתם הקפוצה לנוכח שאלות על המלחמה עוררו את סקרנותה וכך אט אט היא הלכה שבי אחר הסיפורים המושתקים שכללו סיפורים כדוגמת:  השוד השיטתי של יהודי גרמניה בטרם גירושם למחנות ההשמדה, אונס הנשים ההמוני עת נכנסו הרוסים לברלין והטבח שביצע הוורמכט באוכלוסיה המקומית במהלך מבצע ברברוסה. 

לרוב הקורא העברי לא מתוודע לסיפורים הללו מנקודת מבט גרמנית והזווית היהודית היא השולטת במחוזות הספרות. אולם  מאז תרגומו יצירותיהם  של האנס פלדה והיינריך בל כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת מגמה זו הולכת ומשתנה וכך כותרים נוספים מתווספים לספריו של פלדה:  "לבד בברלין" ו"השתיין" שזכו להצלחה בינלאומית בלתי מבוטלת.

ספרה של אודרי, ההתחייבות (זמורה ביתן, 2016)  מצטרף לסוגה זו תוך שהוא מביא שורה של סיפורים מושתקים באמצעות התחקות אחר סיפורו של זוג, החווים את המלחמה בחזית ובעורף. פטר, מורה לשעבר שגויס למלחמה והוצב בחיל הרגלים של הוורמכט ונלחם עם יחידתו במרחבי רוסיה. הקרבות והשחיקה המנטלית מובילים אותו להתחתן בנישואי נוחות המציעים חופשת ירח דבש בברלין. בעורף מסופר סיפורה של  אשתו,  קתרינה, בת המעמד הבינוני הנמוך החפצה בקשר זוגי  ובגמלה שתאפשר לה לצלוח את ימי הקיצוב של המלחמה. כך לאחר קשר מכתבים קצר נפגשים השניים לשבוע סוער שבסופו פטר חוזר לחזית וקתרינה המעוברת נושאת ברחמה את ילדו בברלין המופצצת. הספר מורכב משתי נקודות המבט שלמעט ההתחלה והסוף אינן נפגשות, כל אחת מהדמויות מתמודדות עם המציאות האכזרית של המלחמה כאשר התקווה והכמיהה לעתיד מדומיין מקנה להם כוחות נפש להתמודד עם הזוועות שנושאת המלחמה בכנפיה.

בכישרון רב מצליחה הסופרת לצלוח את נהר הזמן ולתאר בצורה משכנעת הן את קורותיהם של החיילים בחזית המזרחית. מרגעי הניצחון שבאו בעקבות המסע המהיר במישורי אוקראינה ועד להתבוססות בשלג וברעב המכלה את החיילים הנצורים בסטלינגרד המופגזת. 

על אף הברוטליות של פטר ויחידתו הטובחים באוכלוסייה אזרחית התיאורים אינם סטראוטיפיים אלא מצליחים להראות את הממד האנושי שבמרצחים (עד לכדי כך שחשתי שאני עלול לעבור על הכלל התלמודי, "כל המרחם על אכזרין סופו שירחם על רחמנים"). נקודת עוצמה נוספת טמונה בתיאור קורותיה של קתרינה ומשפחתה החיים בברלין ומתמודדים עם הידיעות המגיעות מהחזית, עם הפצצות חוזרות ונשנות ועם הקיצוב המעמיק המייצר מעגלים של מקורבים הנהנים מאספקה בשפע ומהמונים מורעבים הנאלצים לכתת את רגליהם מתור לתור. לאורכה של העלילה נחשפות הדמויות  באטימותן המוסרית המתעלמת לחלוטין מהרצחנות של פעולותיהן. פטר, המורה המיוסר, מגיב באדישות לנוכח רציחתה של אוכלוסיה מקומית ומשתתף באופן פעיל בשוד היהודים במהלך חופשתו.  אביה של קתרינה תר אחר הזדמוניות לעליה בסולם החברתי, אינו בוחל  בבזיזה של רכוש יהודי בברלין כאמצעי לשיפור מעמדה הכלכלי והחברתי של המשפחה. וכל עוד הרכוש מגיעה לפתחה אשתו מרעיפה עליו מחמאות הגורמות לו להמשיך ביתר שעת במעשיו הרצחניים. הבנליות שברוע ההופכת לשגרה המסופרת מעל לכוסות קפה מהבילים בין נגיסה לנגיסה בעוגות שוקולד מחדדת את הממד האנושי ומראה פעם נוספת כיצד אלימות כה מזוקקת יכולה להיות חלק מתרבות מהוגנת, כל עוד היא מתכסה בכסות אידאולוגיית וברטוריקה המכשירות את המעשים ומציבות אותן בקונטקסט נורמלי. היכולת לתאר מעשים כה מזעזעים בנונשלנטיות מהוגנת, מהווה תרומה חשובה להבנת רוח התקופה. הבנה ההולכת ומתחדדת הן הודות לסיפורים אלו והן הודות למחקרים היסטוריים החושפים את הממד החברתי שהיה כרוח שהשתתפות ברצח ובשוד היהודים והאוכלוסיות האחרות (בעיקר במזרח) שסבלו מנחת ידו של הצורר הגרמני.

הכתיבה הקולחת מאפשרת קריאה מהירה שאינה נקטעת על אף התיאורים הקשים. לעיתים חשתי שאני קורא מותחן סוחף ולאו דווקא רומן העוסק ברגשות וכמיהות. יחד עם זאת לקראת עמוד 250 נראה שאודרי התעייפה (או שהמו"ל נשף בעורפה) והקצוות החלו להיקשר ברשלנות מתוך רצון להוביל את הסיפור לסיומו. הכתיבה הרשלנית  שמאפיינת את סופו של הספר עומדת בניגוד מובהק לחלק הראשון הכתוב בצורה מיטבית. ההידרדרות הולכת ומחריפה עד להתרסקות מוחלטת בעמודים האחרונים המזכירים יותר תרגיל כתיבה בשיעורי חיבור מאשר ספר הכתוב בכישרון. הבחירה בסיום היוצר לפתע חלוקה בין דיכוטומית בין תקווה לייאוש, בין רע וטוב עומדת בניגוד מובהק למלאכה העדינה שהושקעה במאות העמודים שקדמו לכך. למרות נחיתת האונס בעמודים האחרונים, הספר סוחף ומעניין הן בזוויות החדשה שהוא מביא עימו בתיאורי המלחמה מהצד הגרמני והן בכתיבתו המצליחה לעורר אמפתיה והזהות עם הגיבורים. אם כן, ההתחייבות, אינו  ספר חשוב או משמעותי אך בהחלט יצירה מעניינת המצליחה לספק כמה שעות של עניין.

אודרי מאגי, ההתחייבות, תרגמה מאנגלית: אלינוער ברגר, כנרת זמורה ביתן, 2016, 288 עמודים. 

The Undertaking  Audrey Magee