מעבר לאופוריה מסתתרת אמת מרה

דניאל שנער, שמים אדומים, ידיעות אחרונות, 2018, 325 עמ'.

קץ ההיסטוריה נבואה שלא התגשמה

שנות התשעים של המאה הקודמת נשאו עימן תחושות של התחדשות ורעננות. מסך הברזל הורם, חומת ברלין נפלה מבלי שנורתה אפילו יריה אחת, הענק האדום קרס בקול ענות חלושה. הכפר הגלובלי קיבל משמעות חדשה עד לכדי כך  שהיסטוריון פרנסיס פוקיומה טבע את המושג שהפך לקאלט, קץ ההיסטוריה, עולם חדש עמד בפתח.

משבי ההתרגשות לא נשארו רק באירופה, אלא כציפורים נודדות הן הגיעו למרחב המזרח התיכוני שהחל לצעוד לכיוונים של  מזרח תיכון חדש, המבוסס על שותפות אינטרסים כלכלים, המחליפים בהדרגה את הלאומנות והקנאות. במסגרת תחושת האופוריה שתוו מדינאים כמו שמעון פרס ויוסי ביילין בעידודם של מדינאים כביל קלינטון וטוני בלייר,  הוקמו שורה של מיזמים חינוכיים וכלכלים שהיו אמורים לתווך לדור הצעיר את המציאות הנרקמת לנגד עיניהם המשתאות. 

אחד המיזמים שעלו לגדולה ולחיבוקו של הממסד הישראלי , זרעים של שלום, שמומן ביד נדיבה על ידי פילנתרופים וממשלת ארה"ב. נערים ונערות מהגדה המערבית, ישראל וירדן נשלחו לאגמי מרילנד על מנת להכיר, להתוודע ובעיקר לרקום קשרים שבתקווה יכוננו את השינוי המיוחל. היום שלושה עשורים מאוחר יותר, אנו יודעים שבעוד המלל המתקתק נשפך במסיבות קוקטלים בצפון אירופה, המציאות הישראלית-פלסטינית נכנסה לסחרור של דם ותימרות עשן שהלכו והתאבכו בראשית שנות האלפים.

כשהתקווה מוחלפת בזעם בלתי נשלט

הסופר, דניאל שנער, בספרו החדש, "שמים אדומים" (ידיעות אחרונות, 2018), צולל בתעוזה רבה לאותן שנים גורליות תוך שהוא בוחן את קורותיהם של שני נערים ונערה הנעים בין אהבה לשנאה בשנות הקטל. כך סבך המאורעות מטלטל את ימי נעוריהם של  ג'ני האמריקאית, סער הישראלי ועלי אל מצרי הפלסטיני, ההופכים מנערים ונערות רודפי תענוגות ללוחמים כל אחד במחנהו. הרצונות המנוגדים יוצרים התנגשות מורטת עצבים שמשאירה מאחוריה שובל ארוך של גופות מדממות. ספרו של  שנער איננו נתקע  בסבך של עלילות דרמטיות  אלא הוא נשאר נאמן לסוגה בה נכתב, ספרות מתח קצבית. כך הקורא מועבר במהירות בין  מגוון זירות התגוששות מסמטאות מחנה הפליטים בבלטה ועד למדבריות מרוטניה ואולמי כינוסים בברלין. בכל אחת מהזירות המשתנות נשמר הריתמוס העלילתי שהופך את, שמים אדומים, למותחן שקשה להניח.

בנוסף הכרתו של המחבר הן עם הווי החיים הפלסטיני, הישראלי והאמריקאי והן עם  נפתולי עבודת המודיעין מאפשרים לו לרקום עלילה שלרוב שומרת על רמת אמינות גבוה, המהווה קו פרשת מים בין ספרות מתח איכותית ל"ספרות טיסה" שהנוסעים לא  טורחים להוריד עם הכבודה עת נוגעים הגלגלים בקרקע.

פייק ניוז בעולם הספרותי

למרות התלהבותי הרבה מעלילת הספר השוזרת בין מראות, התרחשויות ועלילה קצבית הילת החשאיות שדבקה בספר בהחלט יצאה מפרופורציה. כלל השיטות ואופני העבודה המתוארות בספר  תוארו זה  מכבר בספרי עיון פרי עיטם של מיכאל בר זוהר ורונן ברגמן, ולעצלנים שבנינו חיפוש מהיר בגוגל יניב את אותן תוצאות חשאיות. אם כן ככל הנראה ההדלפות לתקשורת והחותמות המעטרות את הכריכה מהוות יותר ביטוי לתרגיל יחצ"ני ופחות שיקוף של מידע בטחוני שיצא מהמחשכים לידיעת הציבור.

לסיכום, אין ספק שהמציאות הישראלית ומאבק המוחות בין ארגוני הטרור לבין ארגוני הביון מצליח להפיק לא מעט מותחנים וסדרות (פאודה כבר בעונה שניה)  שזוכות לאהדת הקוראים. ספרו של שנער מצליח לחבור לסוגה יצירתית  זו ולתפוס בה מקום של כבוד וזאת על אף היותו רומן ביכורים. השילוב בין רומן למותחן מאפשר לספר לצאת מהתבנית הקלאסית של ספרות טיסה והופך אותו למותחן מהנה ומרתק שכיף להסתגר עמו בבית החמים בעוד הרוח והגשם מכים בחלון בפראות, והלוחמים הגלויים והסמויים נמצאים בעמדותיהם על מנת להכות באלו הרוצים לרוצחנו נפש.