מרדכי רוטנברג וברוך כהנא, השטיבל והסטארט-אפ- שש שיחות על חסידות פסיכולוגיה יהודית ואתגרי השעה, ידיעות אחרונות, 2018, 221 עמ'
הקושי בגיבושו של מסד ידע רוחני בעידן של התמחות
למרות שמספר התלמידים במדעי הרוח
והחברה הולך ופוחת, סוגי התארים שניתן
להתמחות בהם הולכים ומתרחבים. בצר להם האוניברסיטאות ממציאות בזו אחר זו תת התמחויות שנועדו למשוך את תשומת לב הלומדים והלומדות המתקשים לצעוד
במסדרונות הפקולטה למדעי הרוח. כך ניתן
ללמוד היסטוריה יהודית, והיסטוריה יהודית אמריקאית, ומנהיגות בחינוך לעומת פילוסופיה
של החינוך ועוד כהנה וכהנה תתי מקצועות שכל פקולטה מגינה על ייחודה בחירוף נפש.
באופן פרדוקסאלי בעולם שהולך ונהיה יותר שטוח ופתוח, דווקא באוניברסיטאות החומות
הולכות ומתגבהות. במבט לאחור זו אחת הסיבות שעל אף שהשתתפתי במספר רב של קורסים
העוסקים בחסידות הן מהזווית הפילוסופית והן מהזווית ההיסטורית מעולם לא שמעתי את
שמו של חתן פרס ישראל,מרדכי רוטנברג, ולדעתי הדבר נובע במידה רבה מכך שהוא השתייך
לחוג לעבודה סוציאלית ששייך לפקולטה אחרת. כך חשיבה רעננה הבוחנת את החסידות באור
חדש והשוואתי כלל לא הצליחה לחדור מבעד לסבך
של המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בה למדתי.
"יש פה ספר שיכול לעניין אותך!"
לשמחתי הרבה חדוות הלימוד לא נטשה
אותי ביום שיצאתי משערי האוניברסיטה, ועל כן אני מודה בכל פעם שמזדמנת לי זכות
להכיר אינטלקטואלים חדשים המאפשרים להרחיב את אופני ההסתכלות על המציאות הסובבת.
אל ספרו של רוטנברג, השטיבל והסטארט-טפ (ידיעות אחרונות, 2018) התוודעתי
ממש במקרה כאשר עמיתה לעבודה אמרה לי, "יש פה ספר שיכול לעניין אותך", וכך
הספר שכב במושב האחורי במכוניתי כמעט חצי שנה עד שיום אחד פשוט משכתי אותו לביתי ולא
הנחתי מידי.
מליל הבדולח למחאות הסטודנטים בברקלי
הספר שראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות
מאגד שש שיחות של רוטנברג עם תלמידו ד"ר ברוך כהנא, בשיחותיהם השניים מסכמים
במבט רטרו-ספקטיבי הן את הקריירה המחקרית והן את סיפור חייו של רוטנברג שצועד
לקראת שנתו התשעים. לצד החשיבה המאתגרת
בין הדפים מקופלים קורותיו. מילד למשפחה יהודית-פולנית שהתיישבה בברוצלב
ערב עליית הנאצים לשלטון וחוזה בפלוגות הסער מציתות את בתי הכנסת בעיר ב"ליל
הבדולח", משם לבריחתם לא"י ב1939 ולאחר מכן השתתפו כנער במלחמת העצמאות
בקרבות מול הלגיון הירדני בירושלים הנצורה. רק מקטע זה מספיק לספר שלם, אך דרכו של
רוטנברג המשיכה לקריירה אקדמית רצופת עליות ומורדות תוך שהוא אינו בוחר בדרך המלך
אלא תר אחר שילובים מרתקים בין תחומי מחקר מגוונים הכוללים עבודה סוציאלית-תיאולוגיה-סוציולוגיה-היסטוריה.
מסעותיו הרוחניים ששילבו בין אישיותו הייחודית, סקרנותו האינטלקטואלית והאווירה
המרדנית של שנות השישים בארה"ב (בעיקר
באוניברסיטת ברקלי בה למד) סייעו לרוטנברג לכתוב מחוץ לגבולות המוסכמים של השיח
האקדמי. כתיבה ייחודית זו פתחה את הפתח לכינונה של דיספלינה חדשה, פסיכולוגיה
יהודית, שלא התקבלה בממסד האקדמי אך קנתה לה אוהדים רבים בקרב החפצים לשזור בין
מורשתם התרבותית לבין עולם הטיפול הפסיכולוגי.
פסיכולוגיה ותיאולוגיה-שני צדדים לאותו
מטבע
רוטנברג מזהה את תפקידן של הפסיכולוגיה
והתיאולוגיה כשיטות חשיבה הבאות לתת מזור לבעיות השעה. שתי הבעיות שהוא מתמקד בהן
לאורך ספרו הן: 1) פונדמנטליזם מחשבתי שיש לו ביטויים הן בחשיבה התיאולוגית מחד
והן בחשיבה ליברלית מאידך[1].
2) ההפרדה המוחלטת בין קודש לחול כלומר בין העולם הערכי-מוסרי לבין הטכנולוגיה ההולכת
ומשתבחת.
לטובת התמודדות עם שני האתגרים הללו
רוטנברג רותם את עולם החשיבה החסידי בראשיתו (בני הדור הראשון של הבעש"ט והמגיד
ופחות את החשיבה שהתפתחה לאחר מכן), וכן את השיח הביקורתי מבית מדרשם של חז"ל עם
טוויסט מאת ז'אק
דרידה, המפרקים את השיח ומבנים אותו מחדש באמצעות בניה מחודשת של מילים
והקשרים.
דע"ש זה רק סימפטום בן זמננו לחשיבה דיאגנוסטית
כנגד הפונדמנטליזים הוא מנסה לתת לפסוק,
"ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" (דברים, לא פסוק 18), פרשנות מחודשת
ההופכת אותו מקללה לברכה. כלומר, הסתר הפנים מהווה תיאור מצב של מערכת היחסים בין האדם
לאל ועל כן אל לו לאדם להשלות את עצמו שהוא יודע מהו רצונו המדויק של היושב
במרומים. אלא עליו להבין את המגבלה בהבנתו ועל כן יש מקום למגוון דעות הרואות
בשבעים הפנים של התורה, פרשנויות לגיטימיות הרואות בריבוי ערך שיש לשומרו. כלומר, אנו
נמצאים במסע אינסופי של חתירה להנחלת מלכות שמיים בעולם, אך לא באמצעות זיהוי
הרצון האלוהי שיישאר תמיד נסתר מעיננו, אלא מתוך פרשנות הנובעת מלמטה למעלה ופועלת
במציאות למציאת נתיבי הפרשנות דרכם ניתן להעלות את האדם אל מעבר לקונקרטי אך מבלי
לאבד את מקומו היחסי כאדם בעל ראיה מוגבלת ורגעית.
"המקור של הפונדמטליזם ה'אללה אכבר', זה שאומר אני...אני היחידי שיודע מה אלוהים רוצה, ואני כופה אותו עליך, שזוהי הגדרת המונותיאזים שלהם. ולעומת זאת אפשר להציע משהו יותר פלורליסטי, שבו אלוהים אומר 'הסתר אסתיר'....אבל כשהוא מסתיר את פניו, הוא מסתיר גם את המשמעות המקורית של הטקסט-ובעצם אי אפשר לטעון שמישהו יודע אותה. מה שנשאר הוא להוציא ממנה עוד ועוד משמעויות באופן פרוגנוסטי....זאת התזה שלי" (עמ' 109).
הבעש"ט מתחבא במשרדי GOOGLE
הפרשנות עליה מדבר רוטנברג אינה מסתכמת במרחבים
האינטלקטואלים אלא היא כוללת תפיסה חסידית עתיקת יומין, שאת הקודש ניתן למצוא
באמצעות עבודה בגשמיות. כלומר, יש המוצאים את האל בלימוד ותפילה ויש כאלו שמתוך
עבודתם מתחברים לקדושה ומעלים אותה מעלה מעלה, וזהו לדעתו עבודתם של אנשי ההיטק
המעלים את המין האנושי ומעניקים לו טכנולוגיה ומזור המשפרים את חייו לעין שיעור.
כך בלהטוט אינטלקטואלי בא רוטנברג להעניק משמעות רוחנית לעמלים של שנות ה-2000
וזאת כפי שעשה הבעש"ט ליהודי הפונדקים ולסנדלרים של המאה ה-18:
"המהפכה הפיגמליונית של העניים הנחותים, שבה הוא (הבעש"ט) הגביה אותם דרך התפילה בדבקות ופינה להם מקום בכותל המזרח, הצליחה, אי אפשר להתכחש לזה. האידיאלים האחרים היו חייבים להצטמצם ולפנות מקום לחסיד שמתפלל בדבקות. אבל אי אפשר להישאר שם. היום צריך ללכת עם זה הלאה. למצוא מקום בכותל המזרח להייטקיזם". (עמ' 171).
האתיקה הפרוטסטנטית של ובר מקבלת טוויסט יהודי
שזירה נוספת בין מרחבי הפרשנות בהם
נוקט רוטנברג באה לידי ביטוי רצונו לגייר שתי תפיסות פרוטסנטיות שעומדות בבסיסו של
הסדר הקפיטליסטי בו אנו חיים. תפיסת העושר של לותר הגורסת שהעשירים הם אלו שנבחרו
על ידי האל לצעוד בשערי גן עדן. ותפיסתו של קלווין בדבר הצורך המתמיד של האדם
להמשיך ולפעול בעולם ולצבור נכסים על מנת לוודא שאכן הוא שייך לנבחרים. לדידו של
רוטנברג, ניתן להתחבר לתפיסות אלו ולכונן מהם תפיסה יהודית הרואה בגשמיות ובפעולה
בעולם חלק ממימוש הצו האלוהי, כלומר דווקא היציאה מד' אמות בית המדרש וקיומה של
פעילות כלכלית וטכנולוגית היא הביטוי למחויבות עוקה של האדם לאלוהיו.
האם קיימת צויליזציה יודו-נוצרית?
בנקודה זו פחות התחברתי לרוטנברג
והיה נראה לי שהתפירות שהוא עושה הן גסות מידי וכל תכליתן הוא ליצור ברית פקטיבית
שאין יסודות היסטורים או תיאולוגים בין הפרוטסנטיות לבין היהדות, כאילו הן שתי
תפיסות המשלימות זו את זו מבחינה
תיאולוגית. לדעתי רצונו לחבר בין הפרוטסטנטיות האמירקאית ליהדות מתחברת לאופנה
אקדמית ותיאולוגית שמנסה לכונן אשליה של תרבות\ציוויליזציה יודו-נוצרית העומדת כנגד התרבות האסלמית. מלבד
זאת שאין לתפיסה זו רגליים היסטוריות ושבהיבטים רבים ניתן למצוא קווי דמיון רבים
יותר לאסלאם יש בכך ניסיון של הפוליטיקה העכשווית לשכתב את העבר וליצור טענה א-היסטורית
שנועדה לשרת מטרות פוליטיות וכלכליות בהווה.
מסע איטנטלקואלי מרתק שכדאי לצאת אליו
השטביל והסטארט אפ, גדוש ברעיונות ומוטיבים מעולמות הפסיכולוגיה, הקבלה
והחסידות. משום שהוא כתוב כשיחות ולא כספר אקדמי או כמסה תיאולוגית רבים ימצאו בו
עניין וזאת גם אם אין להם היכרות מעמיקה עם המושגים מבעוד מועד. אלו שיש באמתחתם
את המושגים יוכלו למצוא בספר חוויה
אינטלקטואלית מעשירה המקשרת בין תחומי דעת ותוכן שלכאורה אין ביניהם קשר.
גם אם לא
מסכימים לתזות של רוטנברג , המסעות החשיבתיים אליהם הוא לוקח את קוראיו דומים למסע
טעימות בין יקבי בוטיק בו כל אחד ואחת יכול למצוא את טעמו, להתבשם מהניחוח ולקוות
שהוא יחזור הביתה בשלום. בקיצור, מומלץ לחובבי ספר ודעת הרוצים לצאת מעת לעת
מהמסגרות המוכרות של השיח הרווח במקומותינו.
[1]
העיסוק האינטלקטואלי בפונדמנליזים עם עליית דעת לשלטון העסיקה הוגי
דעות נוספים הן מהצד ההומניסטי כעמוס עוז בספרו "שלום לקנאים" והן את
הרב יונתן זקס בספרו, לא בשם האל.
תגובות
הוסף רשומת תגובה