דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים-חשיבה יצירתית בעולם משתנה

חשיבה יצירתית גרסת 2.0

מגיפת הקורונה מחייבת חשיבה מחודשת

הקורונה ערערה את סדרי העולם המוכרים. מאות אלפים יצאו לחל"ת, הרגלי הבילוי השתנו וחודשים ארוכים מצאנו את עצמנו עובדים מהבית כשהילדים נעים בין החדרים ללא יכולת לראות עולם. השינויים הקיצוניים באורחות החיים אפשרו לשאלות שקיננו בנו זמן רב לצוף ולעלות. האם אנו במקום הנכון לנו? מהו הנתיב התעסוקתי שימצה את הפוטנציאל שלנו? והאם אנו חיים את החיים שראוי לחיותם?  שאלות אלו  ואחרות לא נשארו בממד התיאורטי והם משנות את מציאות חייהם של יחידים ומשפחות עתה ובמידה רבה את העתיד לבוא. כל מי שיוצא מד' אמותיו יכול להרגיש את רוחות השינוי בגני המשחקים, בפינות הקפה בעבודה, בראיונות העבודה, בקבוצות הפייסבוק הגועשות וגם במדרגות הרבנות. 

בחיפוש מתמיד אחר השראה 

אני לגמרי מרגיש חלק מהלך הרוח של הדור, בשנה וחצי האחרונות יש בי משיכה לספרי הדרכה ופודקאסטים המנסים לפתח יצירתיות, לעורר השראה, לזהות נתיבים נסתרים בתחומי תעסוקה ויזמות המשנים את האופן בו אני מביט על המציאות. לצד הפודקאסט המשובח של ליאור פרנקל, פופקורן. אני נהנה להרחיב את ארסנל הדעות שלי בספרים העוסקים בתחומים הללו. הצרה היא שמדפי החנויות גדושים בכותרים העוסקים בתחום ולא קל לברור בין המוץ לתבן, בין האיכותי לקלישאתי. בין אלו שמחדשים לבין אלו המפנים בפעם המיליון לנאום של סטיב ג'ובס בפני בוגרי סטנפורד אי שם בשנת 2005. במסגרת חיפושי אחר חדשנות שמחדשת התגלגל לידי הספר, דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים- קורס מזורז בלכידת הזדמנויות.

ספר עצות לבן היוצא לקולג'

טינה סלינג היא חוקרת מוח  ומובילת צוותים לחשיבה יצירתית באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. לצד מחקריה  והרצאותיה הזוכות למיליוני צפיות היא גם אמה לג'וש היוצא בפעם הראשונה מהבית ללימודים גבוהים בקולג'. רגע לפני יציאתו לדרך חדשה האם המודאגת רותמת את ניסיון החיים שלה ואת שלל המחקרים וקבוצות היזמים אותם הובילה. ביד אוהבת היא מלקטת את התובנות ורוקחת מהן ספר בן 168 עמודים המלאים בתובנות בתחומי יזמות, קריירה וחשיבה יצירתית. הספר, דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים (כנרת זמורה ביתן, 2011)  נועד לעיניו של הבן אך במהרה הודות לאימו השאפתנית הוא הלך ופיתח לו חיים משל עצמו וזכה לשבחים ותהודות שהובילו להוצאתו לאור ולהפיכתו לרב מכר המתורגם לשפות רבות ומופץ ברחבי העולם. 

ארבעה דברים שלקחתי מהספר-דברים שידעתי בגיל עשרים 

1.פיתוח יכולות, כישורים ונטווריקנג הם המשאב החשוב ביותר שיש בידנו, צריך לפתח אותם בכל עת. מדובר על מסע חיים בלתי נגמר שמשמר את הרלוונטיות שלנו לשוק העבודה, לחיים ויטאליים ולשינויים המתרגשים לבוא לעולם. אנו נמצאים בעולם אינטר-דיסיפלינרי ולכן כדאי להיות אנשי רנסנס  או בלשונה של סילינג אנשי T. בעלי עולמות ידע נרחבים אך מעמיקים בתחום מומחיות אחד.

2. הסוד טמון בשאלה- פריצת דרך מחשבתית טמונה בשאלות שאנו שואלים וביכולת שלנו להמשיך ולהעמיק בשאלה. כאן ישנו מקום מהותי לקבוצת החשיבה, ולאופן בו החברים בהן מרגישים בנוח להעלות שאלות, לפתח תשובות ולשוב ולהקשות. סלינג לא הזכירה את סימון סינק, אך הספר שלו, Start with Why, בהחלט עזר לי לראות את החשיבות הטמונה בשאלת שאלות וביצירת מפות חשיבה שבמוקדן שאלת שאלות. החשיבה החדשנית שמביא סינק יכולה לסייע ליחידים, לארגונים עסקיים וגם לארגונים חברתיים המנסים למצוא את דרכם ביום שאחרי המגפה.

להתחיל עם שאלת השאלות- מדוע?

3. לזהות את הצורך- חדשנות טמונה ביכולת לזקק את הבעיות עימם מתמודדים קהלי היעד. להבין את הקשיים הייחודים ואת האופנים בהם פתרונות יכולים לסייע להם. כאן שוב חוזר המקום של שאילת שאלות, אף הפעם לא של קבוצת החוקרים אלא של מושאי המחקר של קהלי היעד. שבירת קבוצות החשיבה, ביצוע סיעורי מוחות ושינוי אופני ההצגה של השאלות ושל הצרכים יכולים להוביל לפריצת הדרך המיוחלת הרבה מעבר לפתרונות המוכרים.

4. מהו המשאב האמיתי? אחת הדוגמאות שאהבתי בספר מצויה בתרגיל שבו סילינג נותנת לסטודנטים שלה 5$ ומבקשת מהם תוך 48 שעות להגדיל את הסכום באמצעות פיתוח יוזמה. היו כאלו שפתחו דוכן לימונדה, היו שניקו מכוניות אך הייתה קבוצה אחת שמכרה את זמן ההצגה לחברה שמגייסת סטודנטים למשרות. כלומר המשאב המרכזי שעמד לרשותם של חברי הקבוצה  הוא הזמן של הסטודנטים ולא הכסף שניתן להם על ידי סילינג. פעולותיהם של חברי הקבוצה היזמיות  מהווה דוגמא נפלאה לחשיבה מחוץ לקופסא וליכולת למקסם את הנתונים הקיימים לרווחיות.

דברים שידעתי בגיל 20 גירסת הפריביליגית

טינה סלינג מראה לאורכו של הספר את החשיבות הטמונה ביצירת הזדמנויות (להפוך לימונדה למסוקים), בקבוצות חשיבה המבוססות על אינטליגנציות מרובות ועל הצורך לתת לרעיונות לקום וליפול. ברמת העיקרון אין ספק שיש בדבריה מידה של אמת, אך היכולת לקחת סיכונים וליצור פגישות עם טובי המוחות רק משום שפגשתם אותם בכנס מחקר היא פריבילגיה שיש למעטים. אני בספק אם הדלתות שנפתחו בפניה היו נפתחות לולא למדה ומלמדת באחת מהאוניברסיטאות הטובות בעולם. 

סלינג ואנשי חוגה מנסים להראות פעם אחר פעם שבסך הכל מדובר במזל ועבודה קשה שהובילו אותם לאן שהם הגיעו. אך לאמיתו של דבר מדובר על כוח ועוצמה כלכלית, על קשרים ומעגלים חברתיים החסומים בפני- 95% מבני האדם. כך שגם כאשר התלהבתי מהסיפורים ומהעצות הרבות התלויות לאורכו של הספר, דברים שהלוואי שידעתי בגיל 20,  לא יכולתי לחשוב עד כמה זהו ספר פריבילגי שבה לתת עצות לאלו שאין להם את הפריבילגיה לקחת את הסיכונים ולכבוש את הפסגות אליהם הם מכוונים. 

תובנות שאפשר לקחת להמשך המסע היזמי

למרות הביקורת על ההקשר התרבותי חברתי בו פועלת  המחברת כמרצה וכאם, הספר דברים שהלוואי שידעתי בגיל 20, הוא ספר מעניין ופותח אופקים. על אף שהוא אינו מעמיק ויש בו יותר רפרוף על תחומים מאשר העמקה הוא עדיין מספק את הסחורה והצליח לגרום לי לרצות לשוב ולקרוא בו. אני שם אותו בשמחה יחד עם ספריו של קן רובינסון ז"ל שהצליח להראות את החשיבה היצירתית באור חדש ומעורר השראה.