אנטומיה של שערוריה- מותחת את גבולות ההסכמה

קולות עולים מהעבר

אנטומיה של שערוריה (2022) מיני סדרה מבית נטפליקס מראה פעם נוספת את כוחה של היצירה הטלוויזיונית בממלכה המאוחדת. היא מצטרפת ליצירות מעולות אחרות המשודרות בנטפליקס בשנים האחרונות ובהן: מרצ'לה, בשם החוק ועמק האושר. בכולן מנצחת עלילה מותחת, התפתחויות מפתיעות ומשחק אמין המאפשר לצופים להפוך לחלק בלתי נפרד מהעלילה.

כשאת אומרת לא למה את מתכוונת? 

במרכזה של המיני סדרה בת ששת הפרקים ניצב משפט אונס בו מואשם ג'יימס וויטהואוס (רופרט פרנד) האיש שככל הנראה הגשים את חלומם של רבים. ג'ימס שר בקבינט, בוגר אוניברסיטת אוקספורד, איש האליטות וחברו של ראש הממשלה מואשם באונס. המתלוננת נגדו היא לא אחרת מאשר אוליביה ליטון מאהבתו לשעבר של השר שהייתה חלק מצוותו המקצועי.   

אנטומיה של שערוריה, לוקחת את האירוע הקצר בין שתי הדקות שהתרחש לכאורה במעלית בבית הנבחרים אל אולמות בית המשפט. לאורך ששת פרקי הסדרה הסניגוריה והתביעה מתנגחים אלו באלו ברטוריקה בריטית מענגת. תוך שהן בוחנות פעם אחר פעם מושגים כמו הסכמה, כוח ורצון. שתי הנשים העומדות במרכזה של ההתגוששות מצליחות ליצור עניין רב וללהטט ברטוריקה שסחפה אותי. פעם הייתי לצדו של ג'יימס ופעם לצידה של אוליביה. אהבתי את התחושה שאין אמת בלעדית וכל צד מפרש את המציאות בצורה אחרת ונותן לכל פרשנות ומעשה כיוון אחר שמתאים לתפיסת המציאות שלו. 

המרחב האלטיסטי של אוקספורד

מה שקרה באוקספורד נשאר באוקספורד

מלבד האירוע הנקודתי בבית הנבחרים שהתגבש לכדי כתב אישום הכתר נגד ג'ימס וויט, לאורכו של המפשט עולים גם קולות מהעבר. הללו מגיחים שוב ושוב ונראה שמה שקרה באוקספורד והושקט תחת הקוד החברתי, שתיקת ההוללים, עומד להתפרץ אחרי עשורים של השתקה מכוונת. הזכרונות מהעבר שמגיחים לחייהם של כלל המעורבים  חודרים שוב ושוב להווה והופכים את העלילה למרתקת ורבת ממדים.  

לאט לאט מבינים הצופים כיצד העבר משפיע על הווה. כך  אפיזודות מהילדות כדוגמת רמייה במשחק מונופול מתקשרים לערב הוללות באוניברסיטה וליחסים עם עובדת בפרלמנט הבריטי. כמובן שבין אירועים שונים שבניהם מפרידים עשרות שנים אין קשר של נביעה הכרחי אך עד מהרה מתגלות ההשפעות ההדדיות.

סופי וויטהאוס

אנטונומיה של שערוריה בוחנת את גבולות הנאמנות

סופי אישתו של גי'מס (סיינה מילר) ריתקה אותי במיוחד. כבר מהדקות הראשונות היא צריכה לנקוט עמדה ולהחליט האם היא עומדת מאחורי בן זוגה  ההולל, או שהיא יוצאת מן הקשר ומשלמת את מחיר העזיבה. לכל אורך ששת הפרקים המסע האישי שלה סוחף ורב פנים, המחירים שהיא צריכה לשלם, ההכרה בכך שהיא כרכה את גורלה בגורלו. נמשכתי בעיקר לנקודות בהם האמונה שלה בג'יימס מתערערת והיא אינה יודעת להבחין בין אמת לשקר. בין כמיהתה לדמותו של הגבר בו התאהבה בימי האוניברסיטה העליזים  לבין ההאשמות המוטלות עליו בהווה. ההתפתחות לאורך העלילה (בלי ספוילרים) מאפשרת לראות שגם אמיתות יסוד יכולות להשתנות בהתנגשות המתמדת בין ערכים ומציאות. 

קרדיט- עזרי עמרם

השאלות ששבו ועלו באנטומיה של שערוריה העלו בי מחשבות על נשים שניצבו לצד בעליהן התוקפים כדוגמת גילה קצב שתמכה בבעלה גם לאחר שנות מאסר ארוכות. או ג'ודי שלום ניר מוזס שעזבה את סילבן שלום לאחר שהתפרסמו ההאשמות שלא הבשילו לכדי כתב אישום. אלו שני מודלים שונים של התמודדות. כמובן שאיננו יודעים מה עלה בחדרי חדרים, כיצד בני הזוג התמודדו עם ההאשמות עם הידיעות שעולות ועם אובדן האמון. אך ברור לכל שמה שהיה לא יכול להימשך כשהיה. האירועים מחייבים לבחון מחדש את הסכם הנאמנות בין בני הזוג ולחשב מסלול מחדש. 

קווים לדמותו של פסיכופט

אנטומיה של שערוריה אינה רק יצירה טלוויזיונית משובחת היא מאפשרת בשישה פרקים להביא תופעה חברתית רחבה יותר, המטלטלת את הספרה הציבורית כבר עשור וחצי. בשנים האחרונות אנו עדים למצעד הולך וגדל של מפורסמים ובעלי השפעה הניצבים מעל דוכן הנאשמים שמעל ראשם מתנוססות האשמות על תקיפה ופגיעה מינית. מדובר על אנשים הנמצאים בפסגות הקריירה, בעלי עוצמה ומעמד שבקלות יכולים לממש את תאוותיהם המיניות  בגבולות המותר. רשימה מהירה מגלה לנו שמות מכל רחבי העשייה (אני רק כותב כאן כמה שמות שהורשעו אך רשימת אלו ששילמו דמי השתקה או שמעשיהם התפוגגו בשל התיישנות הינה ארוכה עוד יותר). משה איבגי, משה קצב, אלון קסטיאל וזהו רק קצה הקרחון. לא צריך להיות פסיכולוג כדי להבין שלא מדובר כאן על מימוש דחף מיני בלבד. הסיפור כאן הוא אחר והוא נסוב סביב, כח. 

במחקר שפורסם בארה"ב לפני כשש שנים עלה שלכוח ישנה השפעה של סם. הוא מעורר הפרשה מוגברת של דופמינים ובהדרגה הוא הופך לממכר. הנוטים אחר כח צריכים כנרקומנים לצרוך אותו יותר ויותר על מנת להגיע לדרגות הריגוש שאליהם היו מורגלים בעבר. כך ככל שהם עולים במדרגות הכוח והשליטה הם זקוקים לו יותר ופועלים בצורה אגריסיבית על מנת להנכיח אותו בחייהם. 

נדהמתי לקרוא שבהדרגה המאפיינים של מנהלים תאבי כוח דומים למאפיינים שמצאו אצל בעלי נטייה לפסיכופתיות ההופכים את הזולת לכלי למימוש תאוותם לכח ולשליטה. 

מחקר שנערך על ידי Dacher Keltner בשנת 2011 הראה ש-20% מהמנכ"לים של תאגידים בינלאומיים שנבחנו פיתחו סימפטומים נרקסיסטים. הרגלים אלו שינו את תפיסת המציאות שלהם ומתוך כך את התנהגותם. כך שלמרות אמונותיהם בשיח מכבד וכו' הם היו פחות קשובים, נטו לשקר ולהעיר הערות פוגעניות ואף לפתח התנהגות בעלות אופי מטרידני. הכוח העביר אותם על דעתם והפך אותם לנרקומנים של שליטה ושיעבוד. 

אנטומיה של שערוריה -סדרת מופת בריטית

לסיכום הסדרה פותחת תיבת פנדורה של יחסים בין גברים לנשים. היא מאפשרת בתחכום רב הצצה לקשר המתקיים  בין כוח לבין אלימות. אלימות שאינה מתקיימת רק בשדה הקרב אלא במקומות העבודה, בחללים המשותפים ובמסיבות המעלות על נס את חדוות הנעורים. השאלות שמעלה, אנטומיה של שערוריה, הופכות בימים אלו לרלוונטיות מתמיד וכאשר הן פוגשות טלוויזיה ברמה גבוה מהמשחק ועד העלילה לצד המתח והעלילה הן מלוות אותך עוד זמן רב. 

מומלץ בחום